בית הכנסת "נווה שלום" בפָּרָמָריבו, סורינאם

בית הכנסת "נווה שלום" בפרמריבו נוסד ברחוב קייזר בשנת 1716, ונחנך בשנת 1723. היה זה מבנה עץ שהוקם בפיקוחו של הנגר-אומן אברהם ון אדם (1625 בקירוב - 1724). המבנה המקורי עבר שיפוצים רבים, בעיקר בשנת 1780, שאז הורחב ל-200 מקומות ישיבה בעזרת הגברים. תחת המבנה המקורי נבנה בית הכנסת מחדש בשנים 1835 - 1842, בתכנונו של האדריכל יאן פרנסואה הלפידה. הבנייה החלה ב-3 ביולי 1835, בנוכחות הנסיך וילם פרדריק הנדריק (1820 - 1879), בנו של וילם השני מלך הולנד, כך כתוב על לוח הזיכרון בתוך בית הכנסת.

הכניסה לבית הכנסת נווה שלום ב פרמריבו, 1966 צילום: ז'יל גולדשמידט, צרפת. בית התפוצות - המרכז לתיעוד חזותי באדיבות ז'יל גולדשמידט, צרפת

בית הכנסת נווה שלום, פרמריבו 1966 צילום: ז'יל גולדשמידט, צרפת. בית התפוצות - המרכז לתיעוד חזותי באדיבות ז'יל גולדשמידט, צרפת

המועד המדויק של תחילת ההתיישבות היהודית בפרמריבו אינו ידוע. מניחים כי היהודים הראשונים התיישבו במקום בשלהי המאה ה-17, כשהיה המקום חלק מהמושבה ההולנדית גיאנה בדרום אמריקה, כפי שהגיעו ליישובים אחרים בארץ שבה נהנו מסובלנות דתית של השלטונות ההולנדים. "נווה שלום" לא היה, כנראה, בית הכנסת הראשון בפרמריבו. בתי כנסת אחרים, שלא קיימים עוד, נפתחו במקומות שונים בגיאנה ההולנדית, ובעיקר במטעים על יד קסיפוארה קריק, שלימים נודעה בשם "הסוואנה היהודית". בית הכנסת "נווה שלום" שימש בתחילה את כל היהודים בפרמריבו, שהייתה אז כפר קטן שהוקם על ידי מבצר זילנדיה של ההולנדים. אולם שנה לאחר חנוכתו פרצה מחלוקת בין היהודים הפורטוגזים לבין האשכנזים, שרובם באו לסורינאם מרוטרדם, הולנד, והדבר גרם לקרע בקהילה. בניין בית הכנסת נרכש על ידי יהודים אשכנזים בשנת 1735, שהקימו להם קהילה נפרדת בשם "הקהילה הגרמנית". הפורטוגזים פתחו את בית הכנסת "צדק ושלום" בשנת 1736. בית הכנסת "נווה שלום" המשיך לשרת את הקהילה האשכנזית בפרמריבו עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20. כשנסגר בית הכנסת "צדק ושלום" נשאר "נווה שלום" בית הכנסת היחיד הפועל במקום, ומתפללים בו כל חברי הקהילה, וגם מבקרים מבחוץ.

בית הכנסת הוא מבנה בן שתי קומות. בזמן חנוכתו היה אחד המבנים המרשימים בעיר. הכניסה נמצאת בחלק הדרומי והיא דרך פורטיקו של ארבעה עמודים בסגנון קלסי, ועליהם הפסוק "שמעה תפילתי האזינה אלוקי יעקב סלה" (תהילים, פ"ד, 9). אורכו של המבנה 25 מטרים ורוחבו כ-16 מטרים.

בית הכנסת נווה שלום, מבט מבפנים: הבימה צילום: ז'יל גולדשמידט, צרפת. בית התפוצות - המרכז לתיעוד חזותי באדיבות ז'יל גולדשמידט, צרפת

בית הכנסת נווה שלום, מבט מבפנים: פרט מארון הקודש צילום: ז'יל גולדשמידט, צרפת. בית התפוצות - המרכז לתיעוד חזותי באדיבות ז'יל גולדשמידט, צרפת

עיצוב הפנים נאמן למסורת האדריכלית של בית הכנסת הפורטוגזי מן המאה ה-17 באמסטרדם. על פי הנהוג בסורינאם, נצבעו הקירות והעמודים לבן, ויוצרים, יחד עם החלונות הגדולים בארבעת הקירות, אווירה בהירה מבהיקה בתוך אולם התפילה, שעומדת בניגוד חד לארון הקודש ולבימה שצבעיהם כהים. ארון הקודש, מבנה מרשים מגולף עץ, עומד אצל הקיר המזרחי. עולים אליו בכמה מדרגות עם שני מעקות סימטריים בצורת חצי עיגול, משני הצדדים. הארון בסגנון הברוק מוכתר בשני לוחות הברית. הבימה, מעץ כהה מגולף גם היא, נמצאת במרכז האולם, קרוב לקיר המערבי. לפני ארון הקודש עומד דוכן נפרד מוגבה, מעץ כהה, ומעליו חופת עץ תלויה מן התקרה. באולם התפילה כמה מנורות נחושת מרשימות, חלקן תלויות מהתקרה, וחלקן עומדות על הרצפה או על הבימה. אחדות מהמנורות מהמאה ה-18, מהמבנה הקודם של בית הכנסת. שתי שורות עמודים תומכות בגלריות בצד דרום וצפון, אשר משמשות לעזרת נשים. אל הגלריות עולים משני גרמי מדרגות נפרדים, בפינות המערביות. בקומה התחתונה יושבים הגברים, במושבים לאורך הקירות הצדדים. כמו בבתי כנסת אחרים בקריביים, ("סנואה" בקורסאו ובית הכנסת בסט. תומס באיי הבתולה), מכוסה הרצפה בעזרת הגברים ובעזרת הנשים בחול. לפי מסורת מקומית מנהג זה מסמל את הזמניות של הגולה לפני שישוב העם היהודי לארץ ישראל, ממש כמו שנדדו בני ישראל במדבר ארבעים שנה לפני שהגיעו לארץ המובטחת. במבנה קטן בחצר בית הכנסת נמצא מקווה.

ח"ג
עברית: דפ"פ

כתובות

ביבליוגרפיה

Boehm, Guenter. The Synagogues of Surinam. Journal of Jewish Studies, 6(1979):98-104

קישורים

Pictures of the Neve Shalom Synagogue at Digital Media Lab, University of Virginia

Disclaimer | הצהרה