|
|||||||||
בית הכנסת הגדול של טארטו, אסטוניהטארטו (גרמנית: דורפאט, רוסית: יורב) היא העיר השנייה בגדולה באסטוניה, ומרכז עתיק של תרבות וחינוך גבוה. רק יהודים אחדים חיו בטארטו באמצע המאה ה-19, כשאסטוניה הייתה חלק מהאימפריה הרוסית. בית התפילה הראשון של יהודי המקום נפתח ברחוב ואטאוז בשנת 1872. ב-1876 נפתח במבנה שכור על יד השוק בית כנסת גדול יותר, בנוכחות כל חברי הקהילה היהודית של טארטו.
צמיחתה המרשימה של הקהילה היהודית, אשר מנתה בסוף המאה ה-19 למעלה מ-1,700 חברי קהילה, הצריכה הקמת בית כנסת חדש, גדול יותר. הבנייה החלה ב-1899 בטקס בו נכחו ראשי הקהילה, שמנה וסלתה הלא-יהודית של טארטו, וגם נציגים של שלטונות העיר. הבנייה התאפשרה מתרומות שאספו מכל בני הקהילה במשך כמה שנים באמצעות קרן "בדק בית" שהוקמה במיוחד למטרה זו. העלות הסופית של בית הכנסת הוערכה ביותר מ-30,000 רובל. בית הכנסת נחנך בשנת 1902. בית הכנסת, שכינויו היה "הבניין הגדול", הוקם ברחוב טורו 57. היה זה המבנה הגדול ביותר של הקהילה היהודית. הוא נבנה מלבנים אדומות בסגנון רומנסקי, היה לו אולם תפילה אורך מרכזי, ושני פרוזדורי צד, בהם הייתה עזרת הנשים. החזית המזרחית נחלקה לשלושה חלקים: המאפיין העיקרי בחלק המרכזי היה חלון עגול, וכן קשת חצי מעגלית, נתמכת בעמודים רבועים, ומעליהם טימפנום. כל אחד מאגפי החזית הצדיים התהדר בשני חלונות גבוהים, ובתומכים בפינות. בתוך בית הכנסת, בקיר המזרחי של אולם התפילה, ממש תחת החלון העגול, בלט מאד ארון קודש בסגנון ברוקי, מבנה חד קומתי מוזהב, שנעשה על ידי אמנים יהודים בליטא. בשנות ה-30 המאוחרות של המאה העשרים הציבו בבית הכנסת מנורה גדולה, מתנת א. בלומברג. בית הכנסת היה מרכז האירועים והפעילויות בקהילה. במחצית הראשונה של המאה העשרים שימש בית תפילה עיקרי לרוב יהודי טארטו. נפגשו בו באופן קבוע קבוצות לימוד, ביניהן "חברת גמרא", "עין יעקב", ו"שולחן ערוך", ונערכו בו טקסים רשמיים רבים. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נהגו יהודי טארטו להתאסף מדי שנה בבית הכנסת הגדול ולציין את יום העצמאות של אסטוניה.
אסטוניה צורפה אל ברית המועצות בשנת 1940. בעקבות המדיניות האנטי דתית שהשית המשטר הקומוניסטי, נאסרו כל פעילויותיה של הקהילה היהודית. בית הכנסת הגדול נותר המקום היחיד בו התקיימה פעילות יהודית בעיר. בחודש יולי 1941 נכבשה טארטו על ידי הצבא הגרמני. זמן קצר אחרי כניסת הגרמנים לעיר, עצרו הנאצים את כל היהודים, והחזיקום בבית הכנסת הגדול ובכמה מבנים סמוכים. משם, מבית הכנסת, נלקחו היהודים אל פאתי העיר ונרצחו. בסוף אוגוסט 1941 לא נותרו עוד יהודים בטארטו, ואת בית הכנסת הגדול הרסו הנאצים. היהודים שהתיישבו בעיר אחרי מלחמת העולם השנייה היו בעיקר פליטים ששבו מסיביר ומאזורים אחרים בברית המועצות. הם לא הורשו להקים בית כנסת חדש. רק אחרי שאסטוניה קיבלה שוב עצמאות, בשנת 1990, יכלו יהודי המקום להתארגן בגלוי, לשמור מסורת, ולקיים אורח חיים יהודי, אולם עדיין לא היה ביכולתם להקים לעצמם בית כנסת חדש. ח"ג כתובות
קישוריםJewish Community of Tartu, Estonia
|
|||||||||
|
|
