|
|||||||||||||
 פנים / מקום / זהותדיוקנאות של יהודים, 1975-1995
|
|
|
תצלומי הדיוקנאות הם פרי עבודתם של כעשרים צלמים, רובם יהודים. בין הצלמים יוצרים נודעים בתחום הצילום בארץ ובעולם, ביניהם כאלה העוסקים אך ורק בצילום "יהודי" ואחרים שנושאים יהודיים מהווים חלק משני ביצירתם. בפרויקטים השונים בהם עסקו, מדגישים הצלמים את זווית הראייה האישית שלהם ועבודותיהם מייצגות תפישות אמנותיות שונות הרווחות בצילום תיעודי. עם הצלמים נמנים, האמריקאים מרי אלן מארק, אדוארד סרוטה, ברברה פפר, ג'ואן רות', הצרפתי פרדריק ברנר; הפולני סטניסלב מרקובסקי, והישראלים מיכה בר-עם, אלכס ליבק ודורון בכר, שהיה צלם הבית של בית התפוצות.
חלק ניכר מהדיוקנאות בתערוכה נוצרו במסגרת פרויקטים של תיעוד צילומי של קהילות יהודיות שבהם כלולים תצלומי דיוקן, מהם של אלמונים ומהם של אנשי שם וגיבורי תרבות. מעבר לדיוקן האנושי, התצלומים בתערוכה, משקפים את ההוויה היהודית על גווניה השונים, ונותנים ביטוי למגמות הרווחות ולתהליכים שאפיינו את העולם היהודי בשלהי המאה ה-20.
|
|
הקהילה הבולטת בתערוכה היא של ארה"ב ומוצגים בה פרויקטים המתעדים את האופי הרב-גוני של הקבוצות השונות, בדגש על ההיבט החברתי-תרבותי. בין הצלמים כאלה העוסקים בצילום בעל מגמה אנתרופולוגית, אחרים מעדיפים את ז'אנר הכתבה המצולמת ויש צלמים המחפשים אחר מכנה משותף המקשר בין הדימויים היהודיים השונים. היבט אחר בתערוכה הוא של צילום העוסק בזיכרון של דימוי היהודי במקומות שהתרוקנו מיהודים. צלמים רבים מעידים כי הצילום בנושאים יהודיים הוא עבורם אמצעי המסייע להם לבחון את הקשר שלהם ליהדות ולעבר ההיסטורי היהודי ויש המדגישים כי עבורם הצילום הוא מסע חיפוש אחר זהותם היהודית.
|
|
בעשרים ושש שנות קיומו יזם, עודד ותמך בית התפוצות בפרויקטים של צילום בעלי חשיבות יהודית כלל עולמית. כבר בשנותיו הראשונות התבסס מעמדו כמקום מפגש מרכזי לעוסקים בצילום "יהודי" והיה למוסד הממלא תפקיד מרכזי בקרב מוזיאונים יהודים בעולם המציגים ואוספים צילום בנושאים יהודים. תערוכת הדיוקנאות מיועדת להיות הראשונה בסדרת תערוכות נושאיות שיחשפו לציבור הרחב את אוסף הצילום הייחודי של המוזיאון.
אוצרת התערוכה: רחל שנולד
מעצבת התערוכה: רחל לב
התערוכה נערכת באדיבות zimand.com לזכרה של אנדה.
