|
מאגר שמות המשפחה ע"ש ממי דה-שליט
בבית התפוצות מכיל כעת כ-20,000 כותרים, ומוסיף לגדול. יש בו הסברים בשפה האנגלית
על מקורם ומשמעותם של שמות משפחה יהודיים. כותר טיפוסי מכיל הסבר על משמעותו
ותרגומו של השם, צורות כתיב שונות של השם, מקורו ההיסטורי והגיאוגרפי, ובסיום -
דוגמאות ליהודים בשם זה, בעבר ובהווה.
ב"שמות משפחה יהודיים" הכוונה
למעשה לשמות משפחה הנמצאים בשימוש של משפחות יהודיות בישראל ובתפוצות, שכן במקרים
רבים אין כל הבדל בין שמות משפחה של יהודים לשמות משפחה של לא-יהודים. המאגר אינו
כולל שמות עבריים, ישראליים או תנ"כיים בצורתם המקורית (כמו דוד, למשל), אלא
רק שמות בלשונות התפוצות, או שמות עבריים או משורש עברי בתוספות לועזיות (כמו
דוידוביץ').
במשך רוב תקופת הקיום היהודי בתפוצות למרבית
היהודים לא היו שמות משפחה. בדומה לתקופה המקראית, כל אדם נקרא בשמו הפרטי,
ולפעמים גם בתוספת שם אביו, לדוגמא: דוד בן יעקב. "בן יעקב" לא היה שם
משפחה, אלא חלק משמו הפרטי של האדם, כאשר בנו כבר לא נקרא "בן יעקב" אלא
"בן דוד".
השימוש בשמות משפחה אצל יהודים מופיע
לראשונה במאה העשירית בצרפת, ספרד, איטליה, וצפון אפריקה. במרכז אירופה ובמזרחה,
שמות משפחה נכנסו לשימוש במאה השש עשרה , בעיקר אצל משפחות ממעמד גבוה. נשיאת שם
משפחה הייתה סימן למעמד גבוה ומכובד.
רק במאה השמונה עשרה בקירוב החלו רוב
היהודים לאמץ להם שמות משפחה. הסיבות לכך רבות ומגוונות, ותלויות בנסיבות השונות
בכל מקום ותקופה. לעתים קרובות היה זה השלטון, אשר לצורכי מיסוי, מפקדי אוכלוסין,
גיוס לצבא וכו', קבע בחוק כי לכל משק בית חייב להיות שם משפחה קבוע, שעובר מדור
לדור. התהליך התרחש בתקופה של שינויים בשיטות הממשל העירוני והארצי, שנבעו, בין
היתר, מגידול מהיר של אוכלוסיית הערים. יש גם קיבוצים יהודים שבהן לא השתמשו בשמות
משפחה עד המאה העשרים, למשל יהודי אתיופיה.
שמות המשפחה היהודיים נחלקים לכמה קבוצות
עיקריות. ההבחנה הראשונית היא בין שמות שמשפחות יהודיות בחרו לעצמן, לבין שמות
שהוצמדו להן על ידי הסביבה או השלטון.
היהודים, בכל העולם, בבואם לבחור שם משפחה,
נשענו בעיקר על המקורות היהודיים, התנ"ך והשפה העברית והארמית. הם השתמשו
בשמות הפרטיים התנ"כיים, ששימשו אותם דורות רבים (שמעון, דוד, יעקב, אברהם,
אהרון, ועוד רבים אחרים). הם לקחו גם שמות של מקומות תנ"כיים, ערים, אתרים
ומבנים בארץ ישראל (ירושלים, בית לחם, ועוד). אלא שבדרך כלל לא השתמשו היהודים בשם
כפשוטו, אלא שינו מעט את צורתו (בצליל או בכתיב) או הוסיפו לו תחיליות או סופיות
בלשון המקום שבו חיו. הם עשו זאת מפני שרצו בו זמנית גם לשמור על מסורת אבותיהם,
וגם לחיות בשלום במקומם, ולהשתלב בחברה הלא-יהודית שבקרבה חיו. כך למשל, הפך השם
הפרטי התנ"כי נתן, לשם המשפחה נתנזון, שפירושו בגרמנית וביידיש - בן נתן.
הסופית "זון" שיוותה לשם צליל גרמני; השם הפרטי התנ"כי יעקב הפך
לשם המשפחה ועקנין, שהוא שם חיבה והקטנה ליעקב בלשון הברברית. שינוי הצורה שיווה
לשם צליל ערבי-ברברי.
לפעמים השתמשו בראשי תיבות או
בשיכול-אותיות, כדי לשנות את צלילו של השם, אך לא את משמעותו. למשל כ"ץ,
שפירושו כהן צדק, אך צלילו אירופאי ופירושו בגרמנית חתול, או וייל, שהוא
שיכול-אותיות של לוי.
לעתים תירגמו את השם העברי לשפה אחרת. חיים
הפך לויוואס או ביבאס אצל דוברי הלדינו; כהן תורגם לקפלן אצל דוברי הגרמנית. הרבה
תפקידים במסגרת הקהילה היהודית (כמו גבאי, חזן, רב, שוחט, מוהל) הפכו גם הם,
בתרגום או בשינוי צורה או צליל, לשמות משפחה (כמו קנטור - חזן, שוב - שוחט ובודק,
שור - שוחט ורב, ועוד).
שמות המשפחה שנגזרו משמות של מקצועות, בכל
השפות, מהווים קטגוריה חשובה. לדוגמא טישלר (נגר בגרמנית), אטאר (רוקח בערבית),
ועוד.
קבוצה גדולה אחרת כוללת שמות משפחה שנובעים
משמות של מקומות המוצא או המגורים. לדוגמא: ברלינר, שפירושו מברלין, גרמניה;
טולדנו, שפירושו מטולדו, ספרד; דמארי, מדמאר שבתימן, ועוד. שמות כאלה אינם בהכרח
מעידים על מוצא המשפחה מן המקום, אלא על קשר כלשהו שהיה לה למקום: מגורים זמניים,
עסקים, או קרבה משפחתית.
ישנם גם שמות שהיו במקור כינויים אישיים לגנאי, לשבח,
או כינויים סתמיים: קליין - קטן (בגרמנית); רוט - אדום שיער, ג'ינג'י (בגרמנית);
זע'ירי - נמוך (בערבית); טוויל - גבוה (בערבית), וכו'. השמות בקטגוריה זו הוצמדו
בדרך כלל ליהודים על ידי השלטון. במקור היה השם הכינוי אישי של אחד מאבות המשפחה.
מאגר שמות המשפחה הוא פרי עבודתם של חוקרים
רבים, מתנדבים ברובם, במשך כעשרים שנה. המחקר מתבסס על מקורות שונים, מחקרים
מדעיים, מילונים ומילוני שמות משפחה, מקורות יהודיים מסורתיים, וגם מידע מהציבור.
ככלל, הסבר על שם משפחה התוסף למאגר רק אם נמצא לו אישור לפחות בשני מקורות שונים.
מאגר שמות המשפחה כתוב בשפה האנגלית.
בפנייתכם אלינו אנא כתבו את השם באנגלית, או נקדו אותו אם הפנייה נעשית בכתב יד.
נשמח לקבל הסברים חדשים על שמות משפחה
מהציבור. תהליך אימות המידע, עריכתו והוספתו למאגר עשוי להתמשך זמן מה.
bhrsrch@post.tau.ac.il |
 |
