• אבא קובנר 1918 – 1987

    אבא קובנר 1918 – 1987

    אבא קובנר גיבש את הקונספציה המוזיאונית של תצוגת הקבע של בית התפוצות המבוססת על נושאי-מפתח המאפיינים את הקיום ואורח-החיים היהודי לאורך הדורות. הוא גם כתב את הטקסטים בתצוגה וליווה את המוזיאון בעבודה מסורה עד ליומו האחרון. אמן, משורר וסופר, פרטיזן ולוחם, איש-רוח ואיש ספר ובעל בקיאות מעמיקה בהיסטוריה וביצירה הרוחנית היהודית. נולד בסבסטופול, אוקראינה, גדל בווילנה, ליטא, היה פעיל ב"השומר הצעיר". במלחמת העולם השנייה היה ממפקדי הארגון היהודי הלוחם ופיקד על חטיבת הפרטיזנים היהודים. עלה ארצה ב-1945. שירתו הציבה אותו בשורה הראשונה של משוררי דור השואה והתקומה. בשנת 1970 הוענק לו פרס ישראל לספרות.

  • ד"ר נחום גולדמן 1895 – 1982

    ד"ר נחום גולדמן 1895 – 1982

    הוגה הקמת בית התפוצות כ"אנדרטה חיה" לזכר היהודים שהושמדובשואה, שבה חרבו המרכזים היהודים הגדולים באירופה, ובמטרה להנחיל לבני הדור הצעירשנולדו במדינה חופשית וריבונית ידע והבנה על חייהם ויצירתם של היהודים בתפוצות. היהמחשובי המנהיגים היהודים במאה ה-20, מיוזמי הקמת הקונגרס היהודי העולמי ונשיאומשנת 1953 עד 1957. כיהן כנשיא ההסתדרות הציונית העולמית  מ- 1958 עד 1968 והיהפעיל בנושאים המרכזיים שהעסיקו את העם היהודי: יהודי בריה"מ, חינוך יהודי ותרבותיהודית. גולדמן האמין שעתידם של יהודי העולם תלוי בעיקר במאבק בהתבוללות.

  • ישעיהו ויינברג 1918 – 2000

    ישעיהו ויינברג 1918 – 2000

    מנהלו הראשון של בית התפוצות משנת 1976 עד 1984. עלה לארץ ישראל ב-1933 מגרמניה. היה פעיל ב"השומר הצעיר", שירת בבריגדה היהודית. בשנים 1961 – 1976 היה מנהל התיאטרון הקאמרי בתל אביב. ב-1970, במקביל לניהול התיאטרון, החל בעבודתו בצוות התכנון וההקמה של מוזיאון בית התפוצות. לאחר פרישתו מבית התפוצות היה יועץ לתכנון המוזיאון היהודי בהיברו יוניון קולג' בלוס אנג'לס, יועץ לתכנון המוזיאון למורשת היהודית בניו-יורק והוביל את הקמת מוזיאון השואה בוושינגטון, שאותו ניהל עד שנת 1996. חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ט על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

  • ד"ר מאיר וייסגל  1894 – 1977

    ד"ר מאיר וייסגל 1894 – 1977

    הנשיא הראשון של בית התפוצות בתחילת שנות ה-70. קידם את תהליך התכנון שהוביל לפתיחת המוזיאון. איש ציבור, עסקן ציוני וגייס כספים. יליד פולין, היגר ב-1905 לארה"ב שם היה פעיל בתנועה הציונית ושימש כמזכיר הארגון הציוני של אמריקה. לימים היה עוזרו ואיש אמונו של חיים וייצמן. עלה ארצה ב-1949 והקדיש את כל זמנו ומרצו לקידום מכון וייצמן למדע ברחובות, תחילה כיו"ר הוועד הפועל ובשנים 1966 – 1969 כנשיא המכון. היה איש ספר וחובב תיאטרון, ערך עיתונים ופרסם אוטוביוגרפיה.