בית התפוצות קיבל את אוספו של נגן העוגב והחוקר הנס הירשברג (1922 – 2003). התרומה נמסרה למרכז למוסיקה יהודית ע"ש פהר על ידי אחותו, גב' לילי פליס, לזכרו. האוסף הוא פרי מחקר שערך הירשברג על בתי הכנסת בברלין עד ל"ליל הבדולח" (9-10 בנובמבר 1938), ובמיוחד על העוגבים שהיו בהם.

burntmachzor

סידור תפילה חרוך לימים הנוראים, כולל תווים למקהלה – נמצא ע"י הנס הירשברג ב- 1950 בהריסות בית הכנסת בפרינצרגנטן שטראסה, ברלין. אוסף הנס הירשברג בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי; צילום: יעקב בריל

 

burntorganpipe

שארית מצינור עוגב, נמצאה ע"י הנס הירשברג ב- 1950 בהריסות בית הכנסת באורניינבורגר שטראסה, ברלין. אוסף הנס הירשברג, בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי; צילום: יעקב בריל. בדצמבר 2013 הוצבו השרידים במוזיאון לכלי הנגינה של פניקס, אריזונה (MIM)

 

האוסף כולל:

  • תצלומים, שקופיות זכוכית ותשלילים (נגטיבים) רבים (של כתריסר בתי הכנסת והעוגבים שבהם; של אירועים חגיגיים שנערכו בבתי הכנסת; של חזנים ורבנים; של ביקור הקיסר וילהלם השני בבית הכנסת ברחוב פאזאנן. ב-31 באוקטובר 1912; ועוד) – כולם באיכות מרשימה במיוחד
  • כעשרים ספרי-עיון על ההיסטוריה, האדריכלות, האמנות והמוסיקה של בתי הכנסת בגרמניה, ביניהם שני הכרכים "בתי כנסת בגרמניה", 1983
  • מגוון של חוברות ופרסומים
  • חמישה ספרי תווים לעבודת הקודש (בעיקר מאת לבנדובסקי)
  • קטעי עיתונות – כתבות, ביקורות ומאמרים (מקור והעתקים)
  • מכתבים, תעודות ומסמכים (מקור והעתקים, ביניהם תיעוד המפרטים הטכניים של העוגבים בבתי הכנסת)
  • קלטות אודיו וקלטת וידאו (של מוסיקה, ראיונות ותכניות רדיו וטלויזיה)
  • סידור תפילה לחזן (כולל תווים) לתפילת מוסף של יום כיפור, שנחרך בשריפה ונמצא בשנת 1950 בעיי החורבות בבית הכנסת בפרינצרגנטן שטראסה.
  • שרידים אחדים של חלילים מן העוגב שהיה בבית הכנסת באורניינבורגר שטראסה., ונמצאו בשנת 1950.

הנס הירשברג נולד בברלין ב-8 באוגוסט 1922, בן לזיגמונד-סמואל ולגרטרוד לבית אלפר. גדל בשטורקו (Storkow) עיר קטנה ליד ברלין. להוריו הייתה חנות לבגדי גברים. לאחר עליית הנאצים לשלטון ובעקבות החרם על בתי עסק בבעלות יהודית חזרה המשפחה לברלין. הירשברג למד בבית הספר של הקהילה היהודית, ובו מצא מפלט מפני האנטישמיות וההשפלה הנאצית. ב-1938 שהה תקופה קצרה במחנה הכשרה לנוער. לאחר ליל הבדולח עזב את גרמניה במסגרת עליית הנוער, עלה לארץ-ישראל והתיישב בקיבוץ עין-חרוד. מרבית שהותו בארץ ישראל עברה עליו במספר קיבוצים (בית הערבה, גבעת השלושה ומסילות). לזמן מה נטל חופשה מן הקיבוץ ועבד עבודת פרך במפעלי ים המלח בסדום, מתוך כוונה לאסוף די כסף על מנת להשיג אישור עליה (סרטיפיקט) עבור משפחתו שנמלטה לשנגחאי, סין, כארבעה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

Hirschberg

הנס הירשברג, ברלין, 7 במאי 1995 באדיבות הלגה סימון, ברלין

 

הירשברג לחם במלחמת העצמאות, וב-1949 עקר לברלין, והתאחד שם עם אביו (אמו נפטרה בסין). בשנים 1950-1955 השתלם באקדמיה הלאומית למוסיקה בנגינת עוגב ובניצוח מקהלות. באותן שנים שימש כסגנו של נגן העוגב הראשי בבית הכנסת הליברלי ברחוב פסטלוצי בברלין. עם סיום לימודיו עקר ללונדון ושימש במשך כשנה נגן עוגב בבית הכנסת של מערב העיר (West London Synagogue). בשנים 1956-1961 למד בקולג' ליאו בק והוסמך להוראת יהדות. ב-1961 נשא את אדית לבית לינדמאייר. יחד שבו לגרמניה והתגוררו כשנה בברלין. ב-1962 חזרו לאנגליה והשתקעו בלונדון. בשנים 1962-1964 שימש הירשברג כמנהל המוסיקלי של בית הכנסת של דרום-מערב אסקס. מ-1964 עד פרישתו לגמלאות, ב-1985, עבד הירשברג במכון גתה בלונדון כמרצה לשפה הגרמנית.

בראשית שנות ה-80 התמסר למחקר של ההיסטוריה והאדריכלות של בתי הכנסת הגדולים של ברלין בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה. מחקר זה עומד במרכזם של שני הכרכים "בתי הכנסת בברלין", שראו אור ב-1983 בהוצאת המוזיאון היהודי ברלין.

ב-1996 התאלמן ובשנת 2000 עלה לישראל כדי לחיות את שנותיו האחרונות בקרבת משפחתו. הוא התגורר בבית אבות בכפר-סבא ובו נפטר, ב-5 בדצמבר 2003. לבקשתו, הובא הירשברג לקבורה בלונדון, לצד רעייתו.