הוגה הקמת בית התפוצות כ"אנדרטה חיה" לזכר היהודים שהושמדו בשואה, שבה חרבו המרכזים היהודים הגדולים באירופה, ובמטרה להנחיל לבני הדור הצעיר שנולדו במדינה חופשית וריבונית ידע והבנה על חייהם ויצירתם של היהודים בתפוצות. היה מחשובי המנהיגים היהודים במאה ה-20, מיוזמי הקמת הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו משנת 1953 עד 1957. כיהן כנשיא ההסתדרות הציונית העולמית  מ- 1958 עד 1968 והיה פעיל בנושאים המרכזיים שהעסיקו את העם היהודי: יהודי בריה"מ, חינוך יהודי ותרבות יהודית. גולדמן האמין שעתידם של יהודי העולם תלוי בעיקר במאבק בהתבוללות.

אבא קובנר גיבש את הקונספציה המוזיאונית של תצוגת הקבע של בית התפוצות המבוססת על נושאי-מפתח המאפיינים את הקיום ואורח-החיים היהודי לאורך הדורות. הוא גם כתב את הטקסטים בתצוגה וליווה את המוזיאון בעבודה מסורה עד ליומו האחרון. אמן, משורר וסופר, פרטיזן ולוחם, איש-רוח ואיש ספר ובעל בקיאות מעמיקה בהיסטוריה וביצירה הרוחנית היהודית. נולד בסבסטופול, אוקראינה, גדל בווילנה, ליטא, היה פעיל ב"השומר הצעיר". במלחמת העולם השנייה היה ממפקדי הארגון היהודי הלוחם ופיקד על חטיבת הפרטיזנים היהודים. עלה ארצה ב-1945. שירתו הציבה אותו בשורה הראשונה של משוררי דור השואה והתקומה. בשנת 1970 הוענק לו פרס ישראל לספרות.

מנהלו הראשון של בית התפוצות משנת 1976 עד 1984. עלה לארץ ישראל ב-1933 מגרמניה. היה פעיל ב"השומר הצעיר", שירת בבריגדה היהודית. בשנים 1961 - 1976 היה מנהל התיאטרון הקאמרי בתל אביב. ב-1970, במקביל לניהול התיאטרון, החל בעבודתו בצוות התכנון וההקמה של מוזיאון בית התפוצות. לאחר פרישתו מבית התפוצות היה יועץ לתכנון המוזיאון היהודי בהיברו יוניון קולג' בלוס אנג'לס, יועץ לתכנון המוזיאון למורשת היהודית בניו-יורק והוביל את הקמת מוזיאון השואה בוושינגטון, שאותו ניהל עד שנת 1996. חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ט על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.