על-יסודיים

תהודת זהות  |  יהודי פולין מאין ולאן  |  ממזרח וממערב  |  בזכות הזיכרון

 

תכנית - תהודת זהות
קהל היעד: כיתות ט' - י"ב
משך התכנית: שלוש שעות


רציונל:
בתי הספר מקיימים פעולות לטיפוח ערכים של אהבת העם והארץ, גאווה לאומית וחיזוק מורשת העם. תהליך חינוכי שמטרתו לחזק את תחושת השייכות למדינת ישראל ולעם היהודי, את הנאמנות למדינה ולחוקיה, ואף מעודד את בני הנוער לגלות אכפתיות ומעורבות חברתית-קהילתית ולהיות אזרחים פעילים.

 

תכנית "תהודת זהות" נועדה להתחבר לפעילויות אלו ולהשלים את ההיבטים הקשורים לפן היהודי של הזהות החברתית-ישראלית, כגון: זיקתו של המשתתף לעם היהודי בעבר ובהווה, התבוננות חוזרת לתוך שורשיו היהודיים. התכנית מצביעה על הקשר שבין היותם של המשתתפים אזרחים במדינת ישראל לבין היותם גם אזרחי העולם היהודי.

 

נעלה שאלות הנוגעות בסוגיות מהותם של ערכי האדם, תפקיד המדינה ומשמעות הזהות והשייכות שלנו כיהודים וכישראלים. זאת באמצעות מפגש חוויתי ואינטלקטואלי עם חומרים מגוונים. במהלך התכנית יעברו התלמידים תהליך שמהווה נדבך לבניית השייכות והזהות שלהם למדינה ולעם.

 

ניתן לקיים תכנית זו כחלק מפעילות תלמידים במחויבות אישית וכחלק מטקס קבלת תעודת הזהות.

 

מטרות:

  • להדגיש את המודעות של המשתתפים לגבי הקשר שלהם לעם היהודי / למעגלי השייכות היהודיים המשפחה, המדינה, העם.
  • להעמיק את ההבנה ולבחון את הזיקה בין הזהות היהודית לבין האזרחות הישראלית במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית.
  • לחזק את תחושת השייכות והמחויבות לעם ולמדינה בעשייה ובמעורבות אישית.

 

מוקדי התכנית:
מוקד א' - בירור מושגים כגון: אדם, חברה, מדינה, ערכים, עמיות.
מוקד ב' - סיור בתצוגת בית התפוצות עם דגש על דילמות שייכות/ זהות.
מוקד ג' - צפייה בסרט ודיון על אופייהּ היהודי של מדינת ישראל.
מוקד ד' - טקס חלוקת תעודות זהות במוזיאון (לפי בקשה מיוחדת).

 

מבנה התכנית:
60 דקות – "אדם, חברה ומדינה" – סדנה הבוחנת באמצעות שיר ותמונה את הסיבות שקבוצות חברתיות התאחדו והקימו מסגרות מדיניות. בדיון עולים היבטים כגון היחד החברתי, שאיפות, חזון, אידיאלים וערכים חברתיים, ומאפשרת למשתתפים לבדוק את "סל הערכים" האישי שלהם.

 

75 דקות - סיור בסימן דילמות: ערכים/ דילמות/ זהות - הנחת היסוד היא, שלהיות יהודי משמעו חיפוש מתמיד והתמודדות מול מציאות משתנה. הדגש בסיור הינו על הבנת ההיסטוריה היהודית כרצף של דילמות בהיבט של זהות ושל קיום, דילמות שעמדו בפני היהודי כפרט והיהודים כעם בעבר, והן אקטואליות גם כיום. נעלה דילמות מסוגים שונים: דילמות קיומיות, דילמות היסטוריות, דילמות המציגות איכות חיים ושאלות של זהות.

 

45 דקות - פעילות מסכמת  - "אנחנו ואתם" – סדנה המשלבת צפייה ו"קפה דילמה" בנושא הקשר בין הזהות הישראלית, הלאום היהודי והעמיות היהודית. הפעילות נועדה לחזק את תחושת השייכות והמחויבות של המשתתפים לעם היהודי. [חזרה לראש העמוד]

[טופס הרשמה]

 

 

תכנית – יהודי פולין מאין ולאן

קהל היעד: כיתות י' - י"ב, משלחות נוער לפולין, משלחות לימי עיון מסכמים
משך התוכנית: שלוש וחצי שעות

 

רציונל: 

זוהי הזמנה למסע אל העבר, אל יהדות פולין ומזרח אירופה בפריחתה: רבנים, גבירים ופשוטי העם, סוחרים ונדבנים, אומנים וסופרים. אולם זהו גם סיפור של ההווה והעתיד, המזמן שיח על משמעות זיכרון העולם היהודי של פולין ומזרח אירופה עבור כל אחד מאתנו והקשר של עם ישראל ותפוצותיו. מסע זה מחבר את העבר דרך ההווה לעתיד ואת האישי אל  קולקטיבי.

 

מטרות:

  • העמקת הידע אודות העולם היהודי של פולין ומזרח אירופה לפני המלחמה.
  • חשיפה לאורחות החיים של קהילות יהודי פולין ומזרח אירופה והכרת עושרם הרוחני  והתרבותי.
  • דיון בדילמות ובקונפליקטים שהעסיקו את הקהילה היהודית בפולין.
  • הכנה למסע אישי המאפשרת העלאת שאלות, חששות וציפיות לקראת המסע.
  • סיכום המסע ומשמעותו האישית והקולקטיבית.
  • דיון בתפקידו ובמשמעותו של הזיכרון בעם היהודי.
  • חיזוק הקשר וההזדהות של הצעירים עם סיפורו של העם יהודי וחיזוק ההכרה במחויבות האישית להמשכיות החיים היהודיים בישראל ובתפוצות.

 

מבנה התכנית:
45 דקות – "הכנה למסע" – סדנה המאפשרת למשתתפים הכנה ושאילת שאלות לקראת היציאה למסע לפולין; חשיפה והיכרות אישית – "מאיפה באתי" ומהו הסיפור המשפחתי שלי, וכן מאפשרת הגדרת ציפיות והעלאת שאלות, תהיות, חששות ועמדות לקראת היציאה למסע.


90 דקות – "מסע בעולם שהיה ונעלם" – סיור בתצוגת הקבע, המציג את התהליך ההיסטורי שעבר על יהדות מרכז ומזרח אירופה בדגש על תופעות כגון: התפתחות הסטריאוטיפ היהודי, שנאת ישראל, עלילות דם, גזירות, היהודי מחוץ למעגל החברתי ועוד. כמו כן, להדגיש את ההיבטים החברתיים, הכלכליים, הדתיים והתרבותיים בחיי היהודים במרכז ומזרח אירופה המעידים על העושר הרוחני-תרבותי שאפיין את חיי היהודים עד המלחמה. הכרת אורחות החיים והדילמות שעמדו בפני היהודים במזרח אירופה ומרכזה (ניתן לשלב דמויות בגילום שחקנים).


45 דקות – "משא משפחתי - קפה דילמה" פעילות זאת מאפשרת למשתתפים להכיר את יהדות קרקוב בפולין של לפני מלחמת העולם השנייה דרך דילמות בפניהן ניצבו משפחות במקום. משפחות אלה מהוות מודל מייצג למגוון הרחב של האמונות והדעות של יהודי קרקוב בפרט ויהודי פולין ומזרח אירופה בכלל. החיים של כולנו מוצפים בהתלבטויות סביב שאלות ערכיות, המציבות אותנו בפני דילמות. הדילמות מחזירות את המשתתפים אל בתיהם שלהם ועושות חיבור בין חיי היהודים בפולין 'אז' לחיינו 'כיום' ומראות שהן עשויות להיות רלבנטיות גם לימינו, כל זאת יסייע לכך שיחושו 'חיבור' רעיוני וערכי לאנשי התקופה.

 

30 דקות – "מסע קולנועי לעולם שהיה" סקירה קולנועית מסרטי הארכיון של בית התפוצות המציג את חיי המשפחות היהודיות והסיפורים הייחודיים והאישיים מאחורי הסרטים שצולמו לפני המלחמה.

 

פרק לעיון נוסף: יהדות פולין היום – בעולם של יהדות פולין כיום קיימת התעוררות רוחנית המוצאת את ביטוייה בתחומים תרבותיים וחברתיים שונים. פולין היהודית של היום אינה רק הריקנות הגדולה שהותירה אחריה השואה, מוזיאונים לזיכרון, מחנות או קומץ זקנים. יהדות פולין היום מתחילה להתעורר, בכל הגילאים. מעין "אביב היסטורי" חדש. בסדנה נבדוק את התופעות הייחודיות ליהדות זו כיום, המקור להן וביטוייהן השונים.
 
מערכי התכנית ליום העיון משתנים ומותאמים לצרכי הקבוצה. [חזרה לראש העמוד]

[טופס הרשמה]

 

 

תכנית: ממזרח וממערב
קהל היעד: כיתות ז' - ט'
משך התכנית: שלוש שעות
 

 

רציונל:
כיצד חיו היהודים לאורך שנים במרחב משותף עם מוסלמים ונוצרים? מה היו האתגרים שעמדו בפניהם וכיצד עמדו בהם?

 

התוכנית עוסקת בהבנת אתגר הקיום היהודי בתפוצות, תוך בחינת השתלבותם והתבדלותם של היהודים בחברות הנוצרית והמוסלמית בתקופות שונות. הפעילות תאפשר למשתתפים להכיר ולדעת יותר על החיים היהודיים במרחב המשותף, על דרכי השתלבותם ותרומתם הייחודית בחברה בה חיו. המשתתפים ידונו באתגרים שעמדו בפני היהודים, יחשפו לתקופות בהם היו עליות ומורדות ביחסיהם עם שכניהם למרחב המשותף וכן לאתגר הגדול שלהם לשמר זהותם ולהרגיש שייכים.


מטרות:

  • לבחון את מערכות היחסים בין היהודים לסביבתם הנוצרית והמוסלמית בתפוצות בתקופות שונות.
  • להכיר את ההשפעות ההדדיות של החיים כמיעוט יהודי בקרב אוכלוסיות לא יהודיות.
  • לבדוק את הגורמים החברתיים, כלכליים, פוליטיים ודתיים שהשפיעו על תופעות ביחסי היהודים וסביבתם בעבר וכיצד גורמים אלה משפיעים על יחסי יהודים ולא יהודים כיום ובעבר.
  • ללמוד על הסיבות להתפתחות תופעת הסטריאוטיפ היהודי במהלך השנים והביטויים השונים שניתנו לכך.

 

מבנה התכנית:
45 דקות – סדנה "בית ושייכות" - ברור אישי של מהו בית עבורך ומהם המרכיבים של בית היוצרים את מרכיבי הזהות האישית והקולקטיבית שלנו; חיבורם של המשתתפים לסיפור השתלבותם/התבדלותם של יהדות התפוצות בסביבה הזרה והצורך לעזוב בית כפי שחוו אותו לא אחת במהלך ההיסטוריה. פעילות בה התלמידים יבחנו את תפקידו של הבית כמרחב של שייכות ומשמעות. הבית כמגדיר זהות.


90 דקות – סיור "חיים במרחב משותף" - בסיור נכיר את אורח החיים היהודי וההתארגנות הקהילתית של היהודים תוך התייחסות למבנה החברה הנוצרית והמוסלמית בה חיו בתקופות השונות ובאזורים השונים. בסיור  נבדוק את המשמעות של המושג "מיעוט" ומה ההשלכות שעולות ממושג זה ביחסי יהודים, נוצרים ומוסלמים. נברר את הגורמים להשתלבותם של היהודים בהתאם לזמן ולמקום והתמודדותם עם תופעות של הבדלות תרבותית ושל סובלנות ואי סובלנות חברתית. בסיור נבחן את אורחות החיים והמנהגים של היהודים מול אלו של הנצרות והאסלאם, נכיר את מבנה הקהילה היהודית שהתגבש תחת דתות אלה, ונלמד דרך קהילות יהודיות בבבל, באנטיוכיה, בספרד ובאשכנז, על ההבדלים במעמד היהודים בארצות אלה וממה נבע היחס ליהדות. נפגוש בסיור בדמותה של דונה גרציה הממחישה את אורחות  החיים של משפחתה תחת רדיפות האינקוויזיציה ותרומתה למען היהודים תחת שלטון הנוצרים.


45 דקות – "חיים בדילמה"- בסדנה נחשף לדילמות שעמדו בפני יהודי התפוצות בחיי היומיום כמיעוט במרחב משותף עם החברה הנוצרית והמוסלמית בתקופות שונות. באמצעות סרטים וטקסטים, נדון בדילמות ונעלה שאלות על דרכי ההתמודדות שעמדו בפני היהודים כגון: השתלבות או התבדלות? להישאר יהודי או להתנצר/להתאסלם?  להמשיך לחיות בחברה נוכרית או להגר?

[חזרה לראש העמוד]

[טופס הרשמה]

 

 

תכנית – בזכות הזיכרון
קהל היעד: כיתות ח' - י"ב
משך התוכנית: שלוש-שלוש וחצי שעות

 

רציונל:

הדיון על חשיבות הזיכרון במשמעות של "מותר האדם" מתקיים במסגרת תכנית זו ומעלה את  שאלות ערכיות ומרכזיות לחיינו: מדוע חשוב שאחקור את מורשתי המשפחתית, קהילתית ותרבותית? מה בין הכרת השורשים, לזיכרון ולזהותי האישית? התכנית דנה בחשיבותה של תודעת הזיכרון האישי והקולקטיבי ובחשיבותו של הזיכרון ההיסטורי כערך מרכזי בחברה בה אנו חיים.

 

התכנית מתאימה ליום השואה וליום הקדיש הכללי.


מטרות:

  • לבחון בצורה רפלקטיבית מדוע חשוב הזיכרון ההיסטורי בכלל וזיכרון יהדות השואה בפרט, ובאילו אמצעים מונחל זיכרון זה.
  • להכיר את חיי היהודים "בעולם שנעלם" שהתקיים עד ערב השואה בפולין ובמזרח אירופה.
  • לעורר הזדהות ואמפתיה לחוויות שעברו הניצולים.
  • להתמודד עם הלקח של מוראות השואה ואסונות העולם כערך של "תיקון עולם".

 

מבנה התכנית:
45 דקות – "הזיכרון כערך" – סדנה המציפה את שאלת הזיכרון האישי והקולקטיבי באמצעות צפייה ודיון בסרט. הבנת החשיבות בתודעת הזיכרון מועצמת ע"י המחשה של רטרוספקטיבה היסטורית. באמצעות צילומים נדירים של יהדות מזרח אירופה המתעדים את חיי היום יום בעיירות ובכפרים יוכלו המשתתפים ללמוד רבות על אופי החיים היהודיים בפולין והקיום היהודי המצטייר מהם.

 

75 דקות - סיור במוזיאון – "עולם שהיה" - בסיור יושם דגש על יהדות מזרח אירופה. הרקע לצמיחת הקהילה היהודית ומקומה של הקהילה ומוסדותיה בחיי היהודים. נדון בחשיבות הזיכרון כערך, מרכזיותו ביהדות ומדיומים להמחשתו. המשתתפים ייחשפו לזרמים האידיאולוגיים השונים שפעלו בפולין ובמזרח אירופה והדילמות בפניהן עמדו במעבר למודרנה.

 

60 דקות – "לחזור ולחיות"   פעילות בכתה בעקבות התערוכה – "לחזור ולחיות"  התערוכה מעלה את נושא הזיכרון כחוליה המקשרת בין הידיעה וההבנה של מה שארע לבין הפקת הלקחים לגבי העתיד. באמצעות התערוכה וצפייה בסרט על ניצולים, מומחשת המציאות אשר חוו האנשים שהצליחו להינצל ממחנות העבודה וההשמדה, מיום השחרור ועד שחזרו לשקם את חייהם.
ומה הלאה? – באמצעות צפייה בסרט נתמקד בערך "תיקון עולם" ונעלה את השאלה  מהם הלקחים? מה הקשר בינו לבין נושא הזיכרון והפקת הלקחים? ומה מקומנו בהנחלת הזיכרון והפקת הלקחים לעתיד? [חזרה לראש העמוד]
 

[טופס הרשמה]