לחופי הים השחור

לחופי הים השחור

חקלאים יהודים בברית המועצות, 1941 - 1922

פתיחה: יוני 20, 2006

אוצר/ת התערוכה: רחל שנולד

התערוכה מספרת את סיפורה של ההתיישבות החקלאית היהודית בברית המועצות בשנים 1922- 1941, ומתמקדת ביישובים החקלאיים שהוקמו בדרום אוקראינה ובחצי האי קרים. מפעל התיישבות חקלאית יהודית ייחודי זה צבר תנופה הודות לסיוע של ארגונים פילנתרופיים יהודים בתפוצות ובראשם ארגון הג'וינט (ה"אגרו-ג'וינט").

בתערוכה כלולים 45 תצלומים מאוסף הג'וינט, 20 ציורים מקוריים פרי מכחולו של האמן מאיר אקסלרוד, שתיעד בשנים 1930/1 את חיי החקלאים היהודים בקרים, וקטעי סרטים היסטוריים.

רקע היסטורי
בשנות ה-20 של המאה שעברה היקצתה ממשלת ברית המועצות שטחים להתיישבות חקלאית יהודית, בין היתר, בדרום אוקראינה ובחלקו הצפוני של חצי האי קרים. ראשוני המתיישבים בקרים היו חברי תנועת "החלוץ" (1922). בעקבות מעורבותם של ארגונים פילנתרופיים יהודיים בתפוצות וביניהם הג'וינט ("אגרו-ג'וינט"), והודות להפעלת שיטות חקלאות מתקדמות וושימוש בטכנולוגיה מערבית, התרחב מפעל ההתיישבות והאיזור שהיה ברובו לא-מעובד התעורר לחיים.

במהלך שנות ה-30 השתנתה המגמה ומפעל ההתיישבות נעצר, בעיקר בשל נדידת יהודים אל האזורים המתועשים, יישום מדיניות הקולקטיביזציה והמעבר לקולחוזים, ה"טיהורים" בשלטון הטרור של סטלין, והפסקת פעילות ה"אגרו-ג'וינט" בברית המועצות (1938). בעקבות הכיבוש הנאצי ב-1941 הקיץ הקץ על מפעל חשוב זה.

הצייר מאיר אקסלרוד נשלח ב-1930 על ידי השלטונות הסובייטים לתעד את חיי החקלאים היהודים במושבות קרים. אקסלרוד התגורר בקומונה "וויו נובו" ,Vojo Novo) באספרנטו - "דרך חדשה"), ורבות מעבודותיו מתארות את החיים בה. סיפורה של "דרך חדשה" מתקשר גם לפרק דרמטי בתולדות היישוב בארץ ישראל -  מייסדיה של הקומונה היו חברי הפלג השמאלי של חברי "גדוד העבודה" (ע"ש יוסף טרומפלדור), שחזרו לברית המועצות לאחר שבגדוד חל פילוג (1927). סופם של "הבוגדים בציונות" (כך הם נתפסו בארץ ישראל) היה טרגי: לאחר הפיכת הקומונה לקולחוז התפזרו חלק מחבריה, מקצתם נפלו קורבן ל"טיהורים", אחרים נעצרו והוצאו להורג או שעקבותיהם נעלמו במחנות העבודה בסיביר.

התערוכה בבית התפוצות נערכה לרגל כנס בינלאומי על הנושא  "אל האדמה!: מאתיים שנות התיישבות חקלאית בעולם היהודי". התערוכה והכנס אורגנו בשיתוף עם מרכז ליאוניד נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשיתוף עם ארגון הג'וינט העולמי.

על הצייר מאיר אקסלרוד, 1902 - 1970
מאיר אקסלרוד, נולד במולודצ'נו ברוסיה הלבנה, למד ב"בית הספר הטכני הגבוה לאמנות הציור" במוסקבה, שהיה מרכז האוונגרד האמנותי בברית המועצות שלאחר המהפכה. בין מורי בית הספר היו ולדימיר פבורסקי ואלכסנדר רודצ'נקו; אקסלרוד עצמו לימד בו רישום. כאשר הוחלט במסגרת "תוכנית החומש הראשונה" (יולי 1930) לתעד -- גם בציורים -- את הישגי הקולקטיביזציה בחקלאות, הועמד אקסלרוד בראש צוות שנשלח למושבות החקלאיות היהודיות בחצי האי קרים. בצוות של אקסלרוד היו גם האמנים לידיה ז'ולטקביץ', מיכאיל גורשמן, ולב זבין. ב-1930/31 יצר אקסלרוד בקרים את הסדרה "בערבה", הכוללת עשרות רישומים וציורים בצבעי מים וגואש. חלקם הוצגו כבר ב-1931 בתערוכה במוסקבה. אקסלרוד היה אמן רב-גוני ובנוסף לציור ולרישום עסק גם באיור ספרים, בעיצוב גרפי ובעיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון. בין עבודותיו: הסדרות "הכיבוש הגרמני" (1941-1944); "הגטו" (1964-1969) ו"לזכור את מינסק הישנה" (1968). עבודותיו של אקסלרוד נמצאות, בין היתר, באוספים ציבוריים ופרטיים ברוסיה ובישראל.
הציורים של מאיר אקסלרוד שהוצגו בתערוכה הם מאוסף יחילביץ'.