בתי כנסת בתורכיה

בתי כנסת בתורכיה

מקדשים של סובלנות

פתיחה: דצמבר 25, 2008

אוצר/ת התערוכה: אדריכל אורי גלזר, גאולה גולדברג

[נעילה: אפריל 2009]

 

בית התפוצות מציג תערוכת צילומים פרי עבודתו של הצלם התורכי הנודע איזט קריבר.


התערוכה מציגה כמאה תצלומים של בתי כנסת בערים שונות בתורכיה. אחדים, כמו בית הכנסת בסרדיס מן המאה השלישית, התקיימו כבר בעת העתיקה. האדריכלות של בתי הכנסת ועיצובם משקפים את הדיאלוג המתמשך בין הקהילה היהודית לסביבה שבה חיה.

האימפריה העות'מנית היתה במשך מאות רבות כור-היתוך למגוון של תרבויות ודתות שחיו בגבולותיה. כיום, תורכיה המודרנית מתגאה בסובלנות שהיא מגלה, במיוחד כלפי יהודים שמצאו מקלט בשטחי האימפריה העות'מנית לפני יותר מ-500 שנה, לאחר שנמלטו מהאינקוויזיציה בספרד בשנת 1492 .


הופעתם של יהודי ספרד בשערי האימפריה העות'מנית בעקבות הגירוש לא היתה הפעם הראשונה שבה מצאו פליטים יהודים מקלט בתחומה. במחצית הראשונה של המאה ה-14 קדמו להם יהודים אשכנזים שנמלטו מרדיפות באירופה, ובתחילת המאה ה- 15 - יהודים שברחו מסיציליה ומסלוניקי. מדיניות השערים הפתוחים והיחס הסובלני הביאו לאימפריה העות'מנית יהודים מגרמניה, מצרפת, מאיטליה, מהונגריה ומרוסיה.

זאת ועוד, במאה ה-15 וה-16 היתה האימפריה העות'מנית נתונה בעידן של צמיחה ונזקקה לאנשים מיומנים בתחומים שונים. יהודי ספרד הביאו עמם ידע בתחומי האמנות, המסחר, הרפואה, הדפוס, תעשיות הנחושת, וגם בתחומי הטקסטיל והאריגה, הצביעה והבורסקאות. היהודים שבאו יכלו לתרום למולדתם החדשה מניסיונם העשיר בספרד של תור הזהב. באווירת החופש והסובלנות היתה גם אפשרות לפרסם כתבי-יד בעלי חשיבות ספרותית ודתית. יהודים שמילאו בעבר תפקידים מרכזיים בארמון המלוכה הספרדי תפסו עמדות מפתח גם בחצרות השליטים של האימפריה העות'מנית. רוב הרופאים בחצרו של הסולטאן היו יהודים. הם גם נהגו להתלוות אליו במסעותיו.

על-פי ממצאים ארכיאולוגיים ותיעוד היסטורי, קהילה יהודית התקיימה באימפריה העות'מנית זמן רב לפני בואם של מגורשי ספרד. יהודים ישבו על אדמת אנטוליה כבר במאה השלישית לפני הספירה. היה זה טבעי שביישובים האלה, שהיו בהם קהילות שומרות מסורת, יהיה לפחות בית כנסת אחד שישמש את הקהילה.

בניית בתי כנסת בתורכיה החלה כבר במאה השלישית לספירה ונמשכה עד לתחילת המאה ה-20. עיצובם הושפע מהאדריכלות המקומית העשירה. ראוי לציון בית הכנסת בסרדיס, אשר נחשב, על פי ממצאים בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, לאחד מבתי הכנסת המפוארים אשר נבנו בתקופה המוקדמת.
 
בשנת 2005 פנה נשיא הקהילה היהודית בתורכיה, מר סילביו עובדיה, לאיזט קריבר, צלם בעל שם עטור בפרסים בינלאומיים, והציע לו לתעד את כל בתי הכנסת בתורכיה במטרה לשמר את זכרם ולהנציחם לדורות הבאים. במהלך התחקיר יצר הצלם קשר עם מנהיגי הקהילות היהודיות באיסטנבול, באנקרה, בבורסה, בצ'נאקאלה, באדירנה ובערים אחרות בתורכיה. מן המחקר שערך עלה כי בתורכיה מצויים יותר מ-60 בתי כנסת. למרבה הצער, רבים מהם מוזנחים, מקצתם נטושים ואחרים הוסבו לשמש למטרות אחרות או נהרסו כליל. הצלם השקיע מאמצים רבים לאיתור בתי הכנסת ולתיעודם. בעבודתו הקפיד להדגיש את הפרטים הקטנים של אותם "מקדשי מעט" שבעבר הלא-רחוק כל כך היו גאוותה של הקהילה היהודית בתורכיה, לפני שנתנו פגעי הזמן את אותותיהם והרסו את תפארתם ואת עושרם. הצלם השלים את המשימה בהצלחה רבה.

התוצאה היא תערוכת התצלומים "בתי כנסת בתורכיה: מקדשים של סובלנות". היא כוללת כמאה תצלומים וכן ספר שראה אור בתורכיה ובו, בנוסף לתצלומים, גם הקדמה היסטורית מאת נעים גולריוז.

התערוכה מתקיימת בחסות שגרירות תורכיה בישראל, לציון 85 שנה לרפובליקה התורכית.

בית התפוצות, המציין 30 שנה להקמתו, שמח לארח את התערוכה באולם תצוגה חדש שנחנך זה מקרוב בקומת הכניסה למוזיאון.
 
תודתנו להתאחדות יוצאי תורכיה בישראל, לטובה וסמי סגול, לגב' ג'נאן אקמן, לגב' גילה ארבש.