בלב הרי האטלס

בלב הרי האטלס

התצלומים של אליאס הארוס

פתיחה: ינואר 01, 1993

אוצר/ת התערוכה: שרה חושן-הראל, שרה לוין, דוד גל

[נעילה: פברואר 2009]

 

החיים שהתנהלו עד לפני חמישים שנה בקהילות היהודיות הכפריות שבדרום מרוקו אינם קיימים עוד אלא בזיכרון: בזיכרונם של העוזבים ושל הנשארים, ובזיכרון החזותי האצור על גבי סרטי צילום וצלולואיד.

הקהילות בהרי האטלס ובנאות המדבר של צפון הסהרה חדלו מלהתקיים באמצע שנות הששים, עקב הגירה פנימית וחיצונית, ובעיקר העלייה לישראל. במחצית שנות הארבעים עוד היו באזור יותר ממאה וחמישים מלאח – שכונות יהודיות שהיו צמודות לכפרי הברברים המוקפים חומות חמר. בקהילות אלה סבב אליאס הארוס, איש "כל ישראל חברים" ("אליאנס") וצלם חובב. במשך עשור ומחצה הוא הנציח במאות סרטי צילום, בשחור-לבן ובצבע, את תושבי הכפרים היהודים ואת אורחות חייהם.

צילומי הארוס הם בעיקרם השתקפויות של חיים בעולם מסורתי שליו, שבו ידע כל אדם את מלאכתו ואת מקומו ובטח בהם. תהפוכות העתים – הקולוניאליזם הצרפתי, הלאומיות המרוקאית, העצמאות ב-1956 והתמורות שבעקבותיה, הפעילות הציונית – כל אלה, שעתידים היו לשנות את חייהם ללא הכר – אינם ניכרים במצולמים. לכאורה אין רמז לכם שמקץ שנים מספר יהיו הלבוש, התכשיטים, כלי הבית וכלי המלאכה שלהם למוצגים אתנוגראפיים במוזיאון.

עמדתו של אליאס הארוס כצלם-מתעד שונה ומתייחדת מזו של צלמים אחרים שפעלו במרוקו. בדרך כלל היו אלה אירופים שהגיעו לשם כנוסעים, חוקרים או אספנים ואתנוגרפים – זרים המתבוננים מבחוץ בתרבות "אקזוטית", באחר.
הארוס, יליד עיירה באטלס התיכון ובוגר בית המדרש למורים של "אליאנס" בפאריס, היה שייך בעת ובעונה אחת לשתי התרבויות – המקומית והאירופית. תצלומיו מגלים חוש טבעי ליופי ולקומפוזיציה, ומודעות לחשיבות התיעוד בצילומי;
מעבר לכך, משתקפים בהם גם ההיכרות האינטימית והמעורבות עם מושאי הצילום שלו.

המובאות בתערוכה לקוחות מתוף ספרו של חיים זאב הירשברג מארץ מבוא השמש: עם יהודי צפו אפריקה באצרותיהם – רשמי מסע של הירשברג, חוקר יהדות צפון אפריקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שסייר במרוקו באביב 1955.




אוצרת: שרה הראל חושן
אוצרת אורחת: שרה לוין, ברקלי, קליפורניה
מעצב: דוד גל