חידושה של מסורת: מגזרות הנייר היהודיות

עבודה של אירה אובולסקי

חידושה של מסורת: מגזרות הנייר היהודיות

תצוגת מגזרות נייר בנושא חגי ישראל

פתיחה: אוקטובר 01, 2009

 

[נעילה: ינואר 2010]

 

מאמצע המאה העשרים אנו עדים לתחייה מחודשת של אמנות הגזירה בנייר בארץ ובעולם – על ההתחדשות מעידה תערוכה זו, ובה מבחר מגזרות נייר של אמנים בני זמננו בישראל.

 

אמנות מגזרות נייר כאמנות עממית אינה המצאה יהודית. מוצאה ככל הנראה במזרח הרחוק, בסין, אשר בה שימשו המגזרות לקישוט וכסגולה נגד עין הרע כבר במאה הששית לספירה. היא התפשטה בימי הביניים אל המזרח הקרוב ומשם, דרך פרס וטורקיה, לצפון אפריקה ולאירופה.

 

אמנים רבים עוסקים כיום באמנות זו, אם כמקצוע ואם כתחביב, ומחיים מסורת בת מאות שנים. כיום, נפוצות יותר מגזרות שהן יצירה אסתטית, כפי שאנו רואים בתערוכה, המשלבות נושאים מן המסורת מחד (ושימוש מועט בטקסטים מסורתיים), ומאידך - נושאים חדשניים וטקסטים המשקפים את רוח התקופה ונותנים ביטוי לכושרו האמנותי של האמן. 

 

מרכיביה של המגזרת המסורתית הם על-פי-רוב מוטיבים וסמלים מהמסורת היהודית, כמו המנורה ועמודי יכין ובועז (רמז למקדש בירושלים), לוחות הברית, כתר התורה, אריות וסמלי חגים, איור של טקסטים מן המקורות ודגמים מעולם הצומח. מוטיבים אלה היו מוכרים לגוזר/ת גם מתחומים אחרים של מלאכת המחשבת והאמנות השימושית היהודית המסורתית כמו ארונות קודש, פרוכות ותשמישי קדושה.

 

לתפוצתה של מגזרת הנייר קשר ישיר להתפתחות תעשיית הנייר: ככל שהוזל מחיר הנייר, היתה המגזרת לקישוט עממי יותר. עם זאת, ידועות מגזרות יוקרתיות שנעשו בקלף, כמו מגילות אסתר וכתובות כשהחומר מעיד על ייעודן ועל מצבו הכלכלי של המזמין. לצד מגזרות הקלף ידועות מגזרות שנעשו משכבות-שכבות של נייר צבעוני,  וגם מגזרות מנייר עיתון.

 

כלי העבודה המסורתיים של אמני המגזרות היו בעיקר סכינים ומספריים וכיום משתמשים הגוזרים בסכינים עדינים, דוגמת סכין יפני וסכיני ניתוח ובמגוון של מספריים המותאמים לסוג עבודה עדינה זו. כמו כן, משתמשים היום בטכניקה ממוחשבת של חיתוך באמצעות קרן לייזר, המוזילה  את עלות המגזרת באופן ניכר.

 

אוצרות: פרופ' אולגה גולדברג, גבריאלה רבי, רינה בירן, ארכיון מגזרות הנייר ע"ש גיזה פרנקל, האוניברסיטה העברית בירושלים.

  

* המחקר "מסורת והמשך במגזרות נייר יהודיות" נערך על-ידי פרופ' אולגה גולדברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והתאפשר תודות למימון הקרן הלאומית למדע.

 

 


 


אולם ע"ש האחים גרינשטיין-שמיר. התצוגה תיסגר ב- 31 בינואר 2010.