"מבצע פינאלה"

מחרטה לשיכפול מפתחות. צילום: אלעד שריג.  באדיבות ארכיון המוסד

"מבצע פינאלה"

סיפור לכידתו של אייכמן

פתיחה: פברואר 10, 2012

אוצר/ת התערוכה: אבנר א.

מעצב/ת התערוכה: אוֹרי גלזר

[נעילה: אוקטובר 2012)

 

מבצע פינאלה
סיפור לכידתו של אייכמן
התערוכה ביוזמת המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים

 

קטלוג התערוכה. לחצו להזמנה

עם תום מלחמת העולם השנייה, עת הלכו והתבררו ממדי החורבן שפקד את העם היהודי, עלה בקרב רבים הצורך לבוא חשבון עם מחוללי האסון. אחד המרכזיים שבפושעי המלחמה האלה היה אדולף אייכמן: מבכירי המנגנון הנאצי ומי שניהל בפועל, באופן קפדני וחסר פשרות, את המערך הלוגיסטי של "הפתרון הסופי". 

לאחר המלחמה הצליח לחמוק מידי בעלות הברית, ובשנת 1950 ברח לארגנטינה תחת זהות בדויה.

 

במאי 1960 נחטף אייכמן במבצע של המוסד, בפיקודו של איסר הראל ובשיתוף היחידה המבצעית של השב"כ. הוא הוברח לישראל בסיועה של חברת אל-על ואנשיה. מבצע הלכידה אִפשר להעמידו לדין בירושלים, בירת העם היהודי. משפט אייכמן נתן פומבי כמעט לראשונה לסיפורי הניצולים, לזכרונותיהם ולעדויות ששרטטו את דיוקנה של הרוח האנושית במחוזות של גבורה ואצילות נפש לצד תהומות של שפלות שלא יעלו על הדעת.

 

 

לראשונה בתולדותיו, במלאת 52 שנה ללכידה, חושף המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים את סיפור החטיפה באמצעות פריטים, תעודות, מסמכים ושיטות פעולה שפותחו והופעלו לראשונה במבצע זה. המוצגים הנחשפים בתערוכה נותנים על כן גוף של חומר לרגע מכונן בתולדות מדינת ישראל והעולם כולו: רגע שהתחולל בזכות גבורתם של מעטים, אשר אפשרו לרבים לשאת סוף-סוף את קולם באוזני אלה שמיאנו עד אז לשמוע.

 

המוסד מפשיל את מסך הסודיות כדי לספר לדור שלא ידע ולהצדיע לארגונים ולאנשים בארץ ומעבר לים, שפעלו תוך סיכון רב, להודות להם ולמשפחותיהם – ולשלוח תודה מיוחדת אל אלה שעד היום אנו נמנעים מלחשוף את שמם וזהותם.

 

                                 - התערוכה נפתחה באירוע מרשים ביום 10 בפברואר - קראו עוד  

 

"באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד)

 

התערוכה תוצג עד 31 באוקטובר 2012

 

אוצר: אבנר א.

מנהלת אגף אוצרות: סמדר קרן

מנהלת פרויקט: מיכל הומינר
רשמת: גאולה גולדברג

ייעוץ היסטורי: נעמי יצהר
ייעוץ מוזיאלי: אורית אנגלברג ברעם


עיצוב תערוכה: אוֹרי גלזר, אדריכל | אונה שגב, מעצבת גרפית | ליה אלאונורה פנג, מעצבת פנים

תרגום ועריכה אנגלית: גייל אריכא

בימוי סרטים: רותם קיפניס

 

                               The exhibit was made possible by the generous support of
                                                                 The IRIS Charity Trust
                                                         The SUNFLOWER Charity Trust
                                                            The ORCHID Charity Trust
                                                           The JASMINE Charity Trust
 

 

 

                        המוסד                        השר יוסי פלד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רקע היסטורי

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מונה קצין האס.אס אדולף אוטו אייכמן לראש המחלקה לענייני יהודים בגסטאפו. במסגרת תפקידו זה ביקר בארץ-ישראל באוקטובר 1937. נוהל ביצוע "הפתרון הסופי" לשאלת יהודי אירופה תוכנן בוועידת ואנזה. אייכמן זימן את משתתפי הוועידה, כתב את נאומו של היידריך ואף רשם את פרוטוקול הוועידה והחלטותיה. לאחריה מונה לנהל את ביצוע "הפתרון הסופי" בכל אירופה: מועדי המעצרים והגירושים, החרמת רכוש יהודי, קביעת מספר המגורשים והעברתם ברכבות למחנות ההשמדה.

לאחר השתלטות גרמניה הנאצית על הונגריה, במרץ 1944, הגיע אייכמן עם צוות עוזריו וניהל באופן אישי את שילוחם של יהודי הונגריה ברכבות לאושוויץ. בחודשים מאי ויוני נשלחו להשמדה כ-370,000 מיהודי הונגריה.

 

בתום המלחמה נעצר בידי האמריקאים בזהות בדויה, תחת השם "אוטו אקמן". הוא נמלט מהמעצר וחי בזהות בדויה בגרמניה, תחת השם "אוטו הנינגר". בקיץ 1950 נמלט לארגנטינה דרך איטליה עם דרכון של הצלב האדום על שם "ריקארדו קלמנט". אייכמן היה בכיר הפושעים נגד העם היהודי שלא נשפטו בנירנברג.

 

בשנות החמישים של המאה העשרים החלו להגיע ידיעות על מקום הימצאו. המוסד, בשיתוף היחידה המבצעית של השב"כ, פעל לאיתורו, גילויו וזיהויו. ב-11 במאי 1960 הוא נחטף בקרבת ביתו במבצע שהתקיים בפיקודו של איסר הראל, ראש המוסד. הוא הובא לדירת מסתור וכעבור תשעה ימים הוטס לארץ במטוס מיוחד של חברת אל-על.

 

במשפטו, שנפתח ב-11 באפריל 1961, הופיעו 120 עדים, הוגשו 1,600 ראיות ובפעם הראשונה נחשפה שואת יהודי אירופה קבל עם ועולם בכל היקפה, עוצמתה וזוועתה.


ב-15 בדצמבר 1961 נגזר דינו למוות. ב-31 במאי 1962 הוא הוצא להורג בתלייה, גופתו נשרפה ואפרו פוזר בים מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.

 

[חזרה]