|
לאחרונה נוספו למאגר שמות המשפחה ע"ש ממי דה-שליט בבית התפוצות, המכיל פירושים לשמות
משפחה, מעל ל-1,200 שמות נפוצים בקרב יהודי אתיופיה.
כל השמות שנכללו במאגר
הם למעשה שמות פרטיים ולא שמות משפחה במובן המוכר אצל יהודים מארצות אחרות.
באתיופיה, כמו בקהילות יהודיות רבות אחרות בעבר, נשא כל אדם שם פרטי בלבד,
במקרים מסוימים בצירוף שם האב.
|
 |
ילדים מקהילת ביתא ישראל.
ואלאקה, מחוז גונדר, אתיופיה, 1984
צילום: דורון בכר
בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי
רוב השמות
האתיופיים במאגר הם ביטויים או תארים באחת משלוש הלשונות באתיופיה, אמהרית,
טיגרית, או גֶז; גֶז (הנקראת לעתים אתיופית) היא שפה שמית עתיקה (אינה
בשימוש עוד) המקורבת לאמהרית, לשונה הרשמית של אתיופיה. שלא כמו שפות שמיות
אחרות, הגֶז ושפות אתיופיות אחרות נכתבות משמאל לימין. במשך מאות רבות
הייתה גֶז לשון הקודש של הכנסייה האתיופית. גֶז היא כנראה לשונם המקורית של
"ביתא ישראל", כינויים של יהודי אתיופיה, ובה קראו בתנ"ך, בתרגום שנעשה (עוד
לפני המאה ה-7) מתרגום השבעים, ובטקסטים דתיים אחרים של "ביתא ישראל".
אמהרית (נקראת
גם אמריניה, אמהריניה, קוצ'ומבה) אף היא לשון שמית, והיא השפה המדוברת כיום
בקרב כשליש מאוכלוסיית אתיופיה, בעיקר באזורים ההרריים. יהודי אתיופיה
דוברים אמהרית ברובם. טיגרית היא שפה שמית נוספת הקרובה לגֶז, ובה מדברים
בצפון אתיופיה, כששה מיליון תושבים, ביניהם גם יהודים.
מכיוון
שמדובר בלשונות שמיות, קל להבחין לעתים קרובות בדמיון בין השמות האתיופיים
לבין מלים וביטויים עבריים.
ניתן לחלק את
השמות האתיופיים לכמה קבוצות עיקריות: שמות שהם ביטויים מחיי היום יום
ומעולם הטבע, שמות ממקור תנ"כי או ממסורות מקומיות, וכן שמות של סבים ואבות
קדומים יותר. שמות רבים הם למעשה איחולי אושר ושלווה השלוחים מהאדם המעניק
את השם (לרוב אחד ההורים או הסבים), אל התינוק/ת.
|
 |
אישה מקהילת ביתא ישראל בלבוש מסורתי.
ואלאקה, מחוז גונדר, אתיופיה, 1984
צילום: דורון בכר
בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי
העלייה
הגדולה מאתיופיה לישראל, בעיקר בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, חוללה, כמו
כל הגירה, שינויים רבים בחברה היהודית האתיופית המסורתית, וביניהם הפיכתם
של שמות פרטיים רבים לשמות משפחה קבועים. |
|
|
|
שם פרטי לבת, שפירושו המילולי "דומה
לנילוס" באמהרית. הנילוס הוא הנהר המרכזי באתיופיה, מקור עיקרי
לחיים ולמים. משמעות הביטוי היא נדיבות רבה, כמו זו של הנילוס. |
 |
מנהיג רוחני מעדת ביתא ישראל
וואלאקה, מחוז גונדר, אתיופיה 1984
צלם: דורון בכר
המרכז לתיעוד חזותי של בית התפוצות
|
|
|
שם פרטי לבת, שפירושו המילולי "נעלי
זהב" באמהרית. "שאמא" - נעליים, "וורק" - זהב. ביטוי זה הוא סמל
ליופי רב. |
 |
בית הכנסת בוואלאקה
וואלאקה, מחוז גונדר, אתיופיה
צלם: דורון בכר
המרכז לתיעוד חזותי של בית התפוצות
|
|
|
שם פרטי לבת, שפירושו
המילולי "היא מיהרה" באמהרית. השם ניתן בדרך כלל לבת בכורה. |
|
|
|
שם פרטי לבן, שפירושו
המילולי "כבד וחזק" באמהרית, בדומה למלה כבד בעברית. האדם שמעניק
את השם לתינוק מבטא את משאלתו שהתינוק יגדל ויהיה לגבר חזק וחסון. |
 |
צעירה מעדת ביתא ישראל מנגנת בקרר
(סוג של כלי מיתר)
וואלאקה, מחוז גונדר, אתיופיה 1984
צלם: דורון בכר
המרכז לתיעוד חזותי של בית התפוצות
|
|
|
שם פרטי לבן ולבת שפירוש
המילולי "עולם מלא" באמהרית, בדומה למלים "מלא" ו"עולם" בעברית. |
|
|
|
שם פרטי לבת, שפירושו
המילולי "מקור חיים" בגֶז. "ניקא" - מקור, "חיווט" - חיים, בדומה
למלה העברית חיות. השם מבטא את היותה של הילדה החדשה מקור חיות
והתחדשות. |
 |
רב בבית הכנסת, על יד התיבה
וואלאקה, מחוז גונדר, אתיופיה 1984
צלם: דורון בכר
המרכז לתיעוד חזותי של בית התפוצות
|
|
|
שם פרטי לבת, שפירושו "התנ"ך"
בגֶז, בדומה לאורה בעברית או אורייתא בארמית, שפירושן "התורה". |
|
|
|
שם פרטי לבת, שפירושו
המילולי "היא תסייע" באמהרית. השם מבטא משאלה שהבת החדשה תגדל
ותהיה מקור סיוע ותמיכה. |
|
 |
יהודי מעדת ביתא ישראל
וואלאקה, מחוז גונדר, אתיופיה 1984
צלם: דורון בכר
המרכז לתיעוד חזותי של בית התפוצות
|
|
|
שם פרטי לבן, שפירושו המילולי "לקפוץ"
באמהרית. במסורת האתיופית ישנן מספר תנועות קפיצה טקסיות, המסמלות
ניצחון. משמעותו של השם היא "מי ייתן והבן החדש יגדל ויהיה חזק,
מנצח". |
|
|
