בית הכנסת בטומר, פורטוגל


חיים גיוזלי

 

טומר היא עיירה היסטורית במרכז פורטוגל, כ-145 ק"מ מצפון מזרח לליסבון, ידועה בשרידיו של מבצר טמפלרי מרשים ובמנזר נפלא, אשר מושכים למקום תיירים רבים. בית הכנסת של טומר הוא אתר פחות ידוע, והוא העתיק מבתי התפילה היהודיים בפורטוגל שעדיין קיים.


נראה כי הייתה נוכחות יהודית בטומר עוד במאה ה-14, כך על פי כתובת על מצבה שמציינת את שמו של רבי יוסף מטומר, אשר נפטר בפארו בדרום פורטוגל בשנת 1315. במסמך ספרדי רשמי שיצא בזמורה ב-26 באוקטובר 1475 בחתימת אלפונסו החמישי מוזכרת קהילה יהודית בטומר. בית הכנסת נבנה כמראה במאה ה-15, בין שנת 1430 לשנת 1469, בתקופה בה השיגה הקהילה היהודית מעמד מסוים. הוא נמצא במרכז הרובע היהודי (Judearia), ברחוב שלימים נקרא בשם "הרחוב החדש, לשעבר הרובע היהודי" (Rua nova que foi judaria), במתחם שבין הרחוב דירייטה דוש אסוגש ורחוב דוש מויניוש של ימינו.

The entrance to the Synagogue of Tomar, 1989. Beit Hatfutsot, the Oster Visual Documentation Center Courtesy of Isaac Bitton, USA

הכניסה לבית הכנסת, טומר, 1989. בית התפוצות, מרכז אוסטר לתיעוד חזותי. באדיבות יצחק ביטון, ארה"ב

Well in the courtyard of the Synagogue of Tomar, 1989. Beit Hatfutsot, the Oster Visual Documentation Center. Courtesy of Isaac Bitton, USA

באר בחצר בית הכנסת טומר, 1989, בית התפוצות, מרכז אוסטר לתיעוד חזותי. באדיבות יצחק ביטון, ארה"ב

עד שנת 1497 היה בית הכנסת בטומר בשימוש. שנה קודם ב-1496 הוציא מלך פורטוגל מנואל הראשון "בר מזל" צו שהורה כי על היהודים להתנצר – או לעזוב את פורטוגל עד אוקטובר 1497. בעקבות הצו, נמכר בית הכנסת לאדם פרטי. ב-1516 נמכר בשנית, והוסב לבית כלא של העיירה והסביבה, במקום כלא קודם שהיה בטירה המקומית. בית הכלא פעל באותו מבנה עד לאמצע המאה ה-16 בקירוב, ואז הועבר לבניין העירייה. ב-1543 התחיל לפעול בטומר בין דין של האינקוויזיציה. בשנות פעילותו (עד 1548) התקיימו בטומר שתי הוצאות להורג ("אוטו דה פה"). על פי מסמכים מארכיון של אחת הכנסיות בטומר, נראה כי בתחילת המאה ה-17 השתמשו במבנה בית הכנסת ככנסייה. בשלהי המאה ה-19 שימש כמתבן. הבעלים, חוזה ז'ואקים דה אראוז'ו, מכר אותו לאנטוניו ויארה דה סילבה ניאבס ובמותו עבר הבניין בירושה לחתנו ז'ואכים קרדוזו טאווארש. באותה תקופה שימש המבנה מחסן לסחורות מכולת. בשנת 1921 הוכר רשמית כמונומנט לאומי.


במאה ה-20 כרוכות תולדות בית הכנסת בפועלו של שמואל שוורץ (1880-1953), אשר רכש את המבנה בשנת 1923. שוורץ היה מהנדס מכרות יליד זגייז', פולין. כיום הוא ידוע בעיקר בשל גילויו על משפחות של אנוסים בצפון מזרח פורטוגל, בעיקר בבלמונטה. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה טיילו הוא ורעייתו בפורטוגל בירח הדבש. בשל פרוץ המלחמה לא יכלו לצאת את המדינה, והחליטו להתיישב בה .שוורץ התמסר לקימומם וארגונם של החיים היהודיים, וזמן מה כיהן כנשיא הקהילה היהודית בליסבון. הוא מימן וארגן עבודות ניקוי וחפירה בבית הכנסת בטומר. תוכניות להעביר את הבניין לידי המדינה לא הצליחו בגלל היעדר תקציב מתאים. רק בשנת 1939, כששמואל שוורץ החליט לתרום את הבנין לפורטוגל, הוסב בית הכנסת למוזיאון. לאות תודה הוענקה לשמואל שוורץ ולרעייתו אזרחות פורטוגלית אשר סיפקה להם הגנה בימי מלחמת העולם השנייה.

Tomar_3

פנים בית הכנסת בטומר, 1989, בית התפוצות, מרכז אוסטר לתיעוד חזותי. באדיבות יצחק ביטון, ארה"ב

Interior of the Synagogue of Tomar. Beit Hatfutsot, the Oster Visual Documentation Center. Courtesy of Isaac Bitton, USA

פנים בית הכנסת בטומר, 1989, בית התפוצות, מרכז אוסטר לתיעוד חזותי. באדיבות יצחק ביטון, ארה"ב

בית הכנסת נמצא ברחוב ד"ר ז'ואקים ז'אקינטו מס' 73, ולו חזית צבועה לבן. בפנים אולם מרכזי מלבני כשמונה מטרים לכל צד. התקרה נתמכת בארבעה עמודים עם שתים עשרה קשתות מחודדות בסגנון מורי, שהיה מקובל בארצות חצי האי האיברי בימי הביניים. במסורת של יהודי ספרד, ובייחוד אצל יהודים ממוצא פורטוגלי, מסמלים ארבעת העמודים את ארבע האמהות שרה, רבקה, רחל ולאה ושתים עשרה הקשתות מייצגות את שבטי ישראל. בארבע הפינות העליונות של האולם הוצבו כדי חימר הפוכים – שיטה לשיפור האקוסטיקה שהייתה נהוגה בימי הביניים. המבנה מכיל גם תוספות מודרניות, ביניהן כסאות עץ בשלושה צדדים, שפונים אל הבימה במרכז. ספרי התורה נתונים בארון קודש מעץ. על הקירות סביב, ערוכים תחריטי אבן עתיקים, שקישטו כנראה את המבנה המקורי.

על יד האולם המרכזי יש חדר קטן יותר, בחלקו מתחת לפני הרחוב, אשר התגלה ב-1985. במקור שימש כמקווה טהרה. יש בו אוסף של חפצים שונים, בעיקר קערות קרמיקה, מוצגות סביב בריכת המקווה. בפטיו שמאחורי המקווה גילו באר, מכוסה למחצה על ידי קיר חדש יותר, ששוליה מחורצים בחריצי חבלים עמוקים. במבנה בית הכנסת שוכן המוזיאון היהודי-פורטוגלי ע"ש המתמטיקאי אברהם זכותוס (1450 – 1522), מחבר הספר המהולל אלמנכום פרפטואום שיצא לאור בלאיריה ב-1496 וכולל טבלאות מתמטיות ששימשו את יורדי הים הפורטוגלים במאה ה-16, וגם אחר כך. בין המוצגים במוזיאון ממצאים ארכיאולוגים המעידים על הנוכחות היהודית בפורטוגל בימי הביניים. האוסף כולל כתובות של מצבות, אך גם כתובות מבתי כנסת אחרים בפורטוגל, וביניהן בולטות בייחוד כתובת משנת 1307 מבית הכנסת המרכזי לשעבר בליסבון, ועוד כתובת מהמאה ה-13 מבלמונטה, שעליה שלוש נקודות מייצגות את השם המפורש, באופן שמזכיר שיטה דומה שהתגלתה במגילות ים המלח. המוזיאון מחזיק גם אוסף קטן של חפצי אמנות מאורח החיים היהודי, שנתרמו על ידי אנשים ומוסדות יהודיים ברחבי העולם.
כתובת:
Sinagoga
Rua Dr. Joaquim Jacinto 73
2300 Tomar
Portugal