בית הכנסת הגדול בבורדו, צרפת


 

חיים גיוזלי

עברית: דנה פז פרינס

בית הכנסת הגדול בבורדו נחנך ביום כ"א באלול תרמ"ב (5 בספטמבר 1882), בנוכחות הרב הראשי של צרפת, לזר איזידור (1813 – 1888), הרב של טולוז, אורי, והרב הראשי של בורדו, שמעון לוי. בית הכנסת שקדם לו, ברחוב קאסרוז' שבלב הרובע היהודי הישן של בורדו, הוקם ב-1812, ונהרס בדליקה ב-27 ביוני 1873. הקהילה היהודית בבורדו החליטה מיד על הקמתו של בית כנסת חדש, אבל רחובותיו הצרים של הרובע היהודי הישן לא התאימו למיזם החדש, ולכן בחרו בכתובת חדשה, ברחוב לאבירה. התכנית האדריכלית המקורית נעשתה על ידי אנדרה בורגה (1821 – 1879), ואחריו הצטרף לפרוייקט שארל דיראן (1824 – 1891) אשר הביא את העיצוב לידי גמר בשנת 1880. עלות הבנייה האמירה ל-660,000 פרנקים ויותר, סכום עתק באותה תקופה. מקורות המימון היו מכירת הקרקע של בית הכנסת הקודם, ותרומות חברי הקהילה הספרדית של בורדו, ובייחוד תרומתה של משפחת הבנקאים פריירה. גם הרשות המקומית בורדו וממשלת צרפת השתתפו במימון. כשנפתח בית הכנסת בשנת 1882, היה הגדול ביותר בצרפת.

Rabbi Isaie Schwartz, Chief Rabbi of France, with Rabbi Joseph Cohen, Chief Rabbi of Bordeaux, at the ceremony in memory of Holocaust victims. Synagogue of Bordeaux, 1949. Beit Hatfutsot, the Oster Visual Documentation Center. Courtesy of Sarah Cohen, France

ישעיהו שוורץ, הרב הראשי של צרפת, ויוסף כהן, הרב הראשי של בורדו, בטקס הסרת הלוט מלוח הזיכרון לנספים בשואה. בית הכנסת של בורדו, 1949 בית התפוצות, מרכז אוסטר לתיעוד חזותי באדיבות שרה כהן, צרפת

 

Unveiling the plaque in memory of Holocaust victims. Synagogue of Bordeaux, 1949. Beit Hatfutsot, the Oster Visual Documentation Center. Courtesy of Sarah Cohen, France

טקס הסרת הלוט מלוח זיכרון לנספים בשואה בית הכנסת של בורדו, 1949. בית התפוצות, מרכז אוסטר לתיעוד חזותי. באדיבות שרה כהן, צרפת

The wedding ceremony of Denise and Raoul Lokiec. Synagogue of Bordeaux, 1960’s. Beit Hatfutsot, the Oster Visual Documentation Center. Courtesy of Sarah Cohen, France

טקס הנישואין של דניז וראול לוקיאק בית הכנסת של בורדו, שנות ה-1960. בית התפוצות, מרכז אוסטר לתיעוד חזותי. באדיבות שרה כהן, צרפת

Jacques Chaban-Delmas, Mayor of Bordeaux (center). with community rabbis. Synagogue of Bordeaux, 1985. Beit Hatfutsot, the Oster Visual Documentation Center. Courtesy of Robert and Monique Tzoukermann, Israel

ז'אק שבן-דלמס, ראש העיר של בורדו, בחברת רבני הקהילה. בית הכנסת של בורדו, 1985. בית התפוצות, מרכז אוסטר לתיעוד חזותי. באדיבות רוברט ומוניק צוקרמן, ישראל

הגישה הכללית בעיצוב בית הכנסת היא זו של האדריכל אנדרה בורגה, היינו שילוב אקלקטי של אלמנטים אופייניים מן האמנות הרומנסקית והביזנטית, שהיה אופנתי בבתי כנסת רבים במערב אירופה ובמרכזה בשלהי המאה ה-19. בורגה שילב במבנה שני מגדלים סימטריים משני צדי החזית המערבית, שדומים מאד למגדלי הפעמונים בכנסיות. אחדים מחברי הקהילה הביעו התנגדות לאלמנט זה, משום שחשבו שהמבנה דומה יתר על המידה לכנסייה, אך בכל זאת לא ויתר האדריכל השני על המגדלים. שארל דיראן הוסיף לעיצוב המקורי נופך אוריינטלי ויצר מחזה מרשים מן הרחוב בואך אל החזית המערבית. המוטיבים המזרחיים הוספו גם כרמז למוצאם של היהודים הספרדים של בורדו, אבל דיראן לא אימץ את הסגנון המורי המאפיין בתי כנסת רבים שנבנו באותה תקופה במחוזות המזרחיים של צרפת ובארצות אחרות באירופה. בית הכנסת החדש של בורדו היה שונה מאד מהקודם, שבו היו אלמנטים ניאו-קלאסיים משולבים עם מה שנחשב אז למוטיבים בהשראה תנ"כית.

החזית המערבית היא החלק המרשים ביותר בבניין, ובשני צדיה מגדלים. על פי התכנית המקורית, מעל למגדלים היו צריכות להתנוסס כיפות מתומנות, אך אלה לא נבנו מעולם, בשל התנגדות חברי הקהילה, אשר חששו מפני דמיון מופרז לכנסיה, וסירבו לממן את התוספת. במרכזה של החזית ישנם שלושה שערים, ומעליהם קשתות מחודדות, וטימפנום מקושט במוטיבים שנלקחו מבית הכנסת הישן, למשל עצי תמר מעל לדלתות הצד ומנורת שבעה קנים על הדלת המרכזית. מעל לשערים שלושה חלונות מוארכים, האמצעי גבוה מהאחרים, וחלונות בתבניתו קבועים גם בכל אחד מהמגדלים הצדיים. בחלקם העליון של החלונות יש חלונות קטנים יותר, עגולים, אופייניים לאדריכלות המזרח כפי שנתפסה באירופה של המאה ה-19. על החלק המרכזי של החזית המערבית חולש כרכוב שבחלקו העליון שני לוחות הברית.

בתוך בית הכנסת שוכן אחד מאולמות התפילה היהודיים הגדולים בצרפת. אורכו למעלה משלושים מטרים, ויש בו 1,500 מקומות ישיבה. בכניסה יש לובי קטן וממנו מגיעים לעזרת הנשים בקומה הראשונה. בין הלובי לבין אולם התפילה מפרידות דלתות זכוכית. האולם עצמו נחלק לשבעה מפרצים; הגלריות בקומה הראשונה, המשמשות כעזרת נשים, נישאות על גבי שתי שורות של עמודי מתכת מתוצרת מפעלי אייפל בבורדו. ארון הקודש נבנה בתוך גומחה בכותל המזרחי של האולם, הוא מקושט בשני עמודים מצופים ברונזה, שיחזור של ארון הקודש בבית הכנסת הקודם ברחוב קאסרוז'. הקישוטים כוללים סמלים יהודיים, למשל עשרה לוחות שמייצגים את עשרת הדברות, ולוח נוסף רבוע ועליו תריסר אבנים צבועות, כדוגמת האפוד של הכהן הגדול במקדש בירושלים, עם שנים עשר השבטים. בהתאם למסורות הספרדיות של יהודי מערב צרפת, ממוקמת התיבה במרכז אולם התפילה, ועל ידה מנורת שבעה קנים.

בין שלל הקישוטים, יש חשיבות רבה למגן דוד, שכן בית הכנסת של בורדו היה הראשון בצרפת שעליו התנוסס סמל יהודי זה. הוא מופיע במקומות רבים, בחוץ – בחזית המערבית, תחת לוחות הברית, וגם בפנים – על הרצפה, על הויטראז'ים ועל אחדות מהקשתות.

בית הכנסת חולל בימי מלחמת העולם השנייה. לצבא הגרמני שימש המבנה בית כלא, שממנו נשלחו הרבה יהודים מבורדו אל מחנות ריכוז והשמדה. בשנת 1944 נהרס ונבזז פנים בית הכנסת על ידי פשיסטים צרפתים.

בשנות החמישים המוקדמות נערכו בבית הכנסת עבודות שיקום ושיפוץ. הפנים חודש על פי התכניות המקוריות של שארל דיראן. ב-1956 הושב לבית הכנסת מראהו הקודם. שמותיהם של יהודים מבורדו שנספו בשואה חקוקים על קירות זיכרון בחזית בית הכנסת.

ב-20 ביולי 1998 קיבל בית הכנסת הכרה כאתר היסטורי. החל משנת 2000 מאירים את פנים בית הכנסת בלילות. בית הכנסת משרת את בני הקהילה הספרדית של בורדו.

כתובת:

Synagogue de Bordeaux

8, rue du Grand Rabbin Joseph Cohen

Bordeaux

France

Phone: 31-5-56-91-79-3