בלוג

אורחים נוספים הגיעו: למי קראתם אושפיזין?

חג סוכות מביא איתו לא מעט מנהגים, מסורות ומצוות מוכרים – הקמת הסוכה והישיבה בה, ארבעת המינים וכמובן – אירוח האושפיזין. אבל על איזה אושפיזין בכלל מדובר, והאם ידעתם שבעצם בניית הסוכה כולכם לוקחים חלק במנהג קבלי מיוחד, אשר בא לזרז את הגאולה בעולם, ולשתף את עולם האלוהות בסוכה שלכם?

בשביל להבין איך אתם מתקנים את העולם עם האושפיזין, צריך לחזור קודם כל למונח. המילה עצמה נמצאת בתלמוד, אבל בכלל לא בהקשר של חג סוכות, או של אירוח קדוש יוצא דופן. המשמעות המקורית קשורה לביטוי יווני שמשמעותו אירוח, והאושפיז הוא אדם אשר מנהל אכסניה שבה לנים אורחים, והאורחים הם האושפיזין באותו בית אירוח. מכאן קל לראות כיצד המשמעות התגלגלה לאורחים שמגיעים לסוכה. הרי המצווה המוכרת היא שבסוכה יש לישון, כך שהאורחים שבאים ללון הם האושפיזין שלך. בולטת במיוחד העובדה שישנה מסכת שלמה בתלמוד שעוסקת בסוכות ובדינים הקשורים לבניית הסוכה והקרבת הקורבנות – אבל לא נאמרת מילה על אירוח האושפיזין.

סוכה במלאח (הרובע היהודי) של מראקש, מרוקו, 1994 (צילום: אלכס ליבק. בית התפוצות, המרכז לתחיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

סוכה במלאח (הרובע היהודי) של מראקש, מרוקו, 1994 (צילום: אלכס ליבק. בית התפוצות, המרכז לתחיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

כשמדברים על אושפיזין, הכוונה היא לאותם אורחים מיוחדים ויוצאי דופן מהמקורות: שלושת האבות אברהם יצחק ויעקב, משה רבנו, אהרן הכהן, יוסף בנו של יעקב, ודוד המלך. למה דווקא הם ולא דמויות אחרות? ומי קבע שאלו יהיו האושפיזין ולמה כל כך חשוב שיבקרו דמויות אלה? המקור הראשוני שמזכיר קדושים שמגיעים להתארח בסוכה, הוא באופן לא מפתיע ספר הזוהר. הספר עצמו מיוחס לר' שמעון בר יוחאי מהמאה ה-2, ואילו המחקר המודרני מייחס אותו לר' משה די ליאון מהמאה ה-13. כך או כך – ספר הזוהר לא היה מוכר עד לסוף ימי הביניים, ורק במאה ה-16 באמת הפך לידוע ומקובל.

בזוהר נכתב בין השאר כי בעת שמציינים את חג הסוכות, ישנם שבעה אושפיזין קדושים שמגיעים להתארח בסוכה: אברהם אבינו, חמישה צדיקים ללא שם, והשכינה, שהיא הצד הנקבי של האלוהות. בחלק אחר של הזוהר ישנה רשימה המוזכרת בהקשר לסוכות, אך הם לא נקראים אושפיזין. ברשימה הזו יוסף לא מופיע – אך שלמה המלך דווקא כן. הזוהר קישר בין האושפיזין הקדושים, לשבעת ימי הישיבה בסוכה, ושבעת ימי הבריאה. האושפיזין אמורים למעשה להשלים את הפן הרוחני בחג – שכן בניית הסוכה היא עניין חומרי לחלוטין, ואילו האושפיזין הם נשמות בלבד. אם אדם רוצה באמת שהחג יהיה קדוש – הוא זקוק לאושפיזין, ובלעדיהם החג איננו שלם. בתפיסה של ספר הזוהר, הרוע הוא חלק מהקיום בעולם, אך הוא נעלם בחגים אם מציינים אותם כיאות – כך שיש לאושפיזין תפקיד גם בסילוק הרוע הקוסמי והשטני מהעולם.

לאורך הדורות ניסו להסביר בהגות היהודית גם את האושפיזין הקדושים כמצווה של הכנסת אורחים, ויש שהקבילו את מצב ה"אירוח" של הנשמות הקדושות ל"אירוח" היהודים בארצות שונות. מכאן החלו להתפתח כמה מסורות הקשורות באותם אושפיזין קדושים, כשמי שאחראי לרשימה שאנחנו מכירים הוא בעיקר ר' יצחק לוריא, הידוע בכינויו האר"י, שחי שנתיים בלבד בארץ ישראל במאה ה-16, אך בתקופה זו הספיק להפוך לקדוש יוצא דופן, ליצור חוג תלמידים (שנקראו גורי האר"י), ולצוות שכתביו ייגנזו ולא יילמדו על ידי איש.

סוכות בבית נתן קוריאל (במרכז), מפרנסי הקהילה היהודית באמשטרדם, 1724. תחריט מאת ברנאר פיקאר (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות צילה צ'למינסקי, תל אביב)

סוכות בבית נתן קוריאל (במרכז), מפרנסי הקהילה היהודית באמשטרדם, 1724. תחריט מאת ברנאר פיקאר (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות צילה צ'למינסקי, תל אביב)

בין שלל המנהגים שקבע, האר"י השתמש ברשימת האושפיזין מתוך ספר הזוהר כדי ליצור רשימה שלו – ואצלו הוחלף שלמה ביוסף. לא ברור מדוע הוחלט על ההחלפה, אבל אפשר שהיא קשורה בהתנהגות מינית. שלמה מפורסם כמי שבין היתר הושפע מנשותיו הנוכריות וחטא בעבודה זרה. לעומת זאת יוסף מייצג את ההפך המוחלט – הוא לא נכנע לפיתויים של אשת פוטיפר ודמותו זוהתה עם מה שכונה "שמירת הברית", כלומר האיסור על אוננות. כך שיתכן כי יוסף התקבע כדמות הולמת יותר למעמד הקדוש של בניית הסוכה. בכל זאת, שלמה לא נעלם לגמרי, ועד היום קיים מנהג, פחות מוכר, ששלמה הוא "האושפיזין השמיני".

האר"י גם קבע את הסדר המוכר, והשווה בין כל אחד מהאושפיזין לספירות הקבליות אשר מרכיבות את עולם האלוהות. סידור אחר שמשתמשים בו עד היום בחלק מהקהילות האשכנזיות, הוא "סדר הדורות" ובו האושפיזין מסודרים לפי סדר לידתם. עם השנים גם נוצרו סידורים מיוחדים לזימון האושפיזין, עם טקסטים וברכות, כאשר בכל יום מצטרף אושפיזין חדש. אולם למרבה ההפתעה, מעולם רשימת האושפיזין לא הייתה סגורה.

תפילת שחרית בבית הכנסת באינזגאן, מרוקו, 1994. משפחת אסרף היא המשפחה היהודית היחידה שנותרה במקום (צילום: אלכס ליבק. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"}ש אוסטר)

תפילת שחרית בבית הכנסת באינזגאן, מרוקו, 1994. משפחת אסרף היא המשפחה היהודית היחידה שנותרה במקום (צילום: אלכס ליבק. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"}ש אוסטר)

למרות שמוסכמים כיום שבעת האושפיזין (וכאמור, יש מי שמצרף את שלמה), הרי שבזרמים דתיים שונים ביהדות, נוהגים להוסיף עוד אושפיזין בהתאם לצורך. כך למשל, בחסידות חב"ד הוסיפו לא פחות מתשעה אושפיזין נוספים הכוללים את הבעל שם טוב מייסד החסידות, ר' שניאור זלמן מייסד חב"ד, ועוד רבנים מהשושלת של החסידות.

אך רעיון האושפיזין תפס אחיזה גם במדינת ישראל ובקרב חילונים לגמרי. עד למאה ה-20, מי ששימרו את רעיון האושפיזין היו בעיקר החסידים אשר העלו על נס את הרעיון שפותח מספר הזוהר דרך האר"י. עם זאת, רעיון האושפיזין היה מוכר גם בלי קשר לחסידים, ונוצרו גם רשימות מקבילות לזו של האר"י. העובדה שבמדינת ישראל בניית הסוכה הפכה לפעילות משפחתית, עזרה גם למנהגים קבליים להיכנס לסוכה הישראלית. כך שאם אתם גם בונים סוכה בקרוב ומציינים את האושפיזין על הבד של הסוכה או כותבים אם שמותיהם – קחו בחשבון שלפחות לפי ספר הזוהר, אתם כנראה מתקנים את העולם, ומוסיפים לו שפע של קדושה.

דור סער-מן
על ידי דור סער-מן