שפות האתר
שפות נוספות
בלוג

אלויזי ארליך: האלוף היהודי ששרד את אושוויץ בזכות טניס שולחן

אסתי אקרמן, יהודייה בת 17 מניו יורק, היא מבכירות טניסאיות השולחן בארצות הברית, ואמורה להתחרות במשחקים האולימפיים של 2020. כאלופת טניס שולחן יהודייה, אקרמן למעשה צועדת בנתיבה של מסורת ארוכה של הצלחה יהודית בענף ספורט זה.

בראשית התפתחות הענף, כשטניס שולחן התחיל להתפשט ברחבי אירופה, רבים מהאלופים הראשונים בטניס שולחן היו יהודים ממזרח אירופה ומגרמניה. לנוכחותם הדומיננטית של יהודים בענף היו כמה גורמים הכרוכים זה בזה: זה היה ספורט חדש שהתפתח בעשורים הראשונים של המאה העשרים, ולכן לא התאפיין במחסומים ההיסטוריים כמו ענפים ותיקים יותר, שנטו לחסום יהודים, רשמית ולא רשמית. כמעט ולא היתה אפוא התנגדות מבחוץ ליהודים שהתעניינו בענף הצומח.

במקביל, הבשילו התנאים הפנימיים בקרב היהודים עצמם לחדירה לספורט החדש, שכן במאה העשרים נולד בקהילות רבות הצורך ביצירתו של "היהודי החדש", זה שהתרחק מהיכלות הספר והלימוד ואורח חייו הלך והתרכז סביב פעילות גופנית. המשמעות היתה, שבקרב היהודים נהיה יותר ויותר מקובל ואף רצוי לעסוק בספורט, ובאופן טבעי ספורטאים יהודים בתחילת דרכם נמשכו לטניס השולחן, שהיה ענף פתוח יחסית.

שחק טניס שולחן במחנה קיץ של "מסד". פנסילבניה, ארצות הברית 1964. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות שלמה ד"ר שולזינגר

שחק טניס שולחן במחנה קיץ של "מסד". פנסילבניה, ארצות הברית 1964. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות שלמה ד"ר שולזינגר

אחד מאותם ספורטאים צעירים, שאפילו כבש את צמרת הענף, היה אלויזי "אלכס" ארליך. הוא נולד בשנת 1914 בכפר בוקובסקו, פולין, ואז עבר עם משפחתו ללבוב, שם התחיל לשחק טניס שולחן במועדון ספורט יהודי "חשמונאים", ובתוך כך נהיה לאחד מאלופי המקצוע בפולין. בשנת 1934 דורג במקום השמיני ברשימת הספורטאים האהודים ביותר בפולין.

הרגע המכונן בקריירה של ארליך הגיע בשנת 1936, במהלך אליפות טניס שולחן בפראג, כשהתמודד מול הרומני פנט פרקש, גם הוא שחקן טניס שולחן יהודי. המשחק שבר שיא היסטורי בשל אורכו – חילופי החבטות של ארליך ופרקש נמשכו שעתיים ו12 דקות; הכדור חצה את הרשת יותר מ 12,000 פעמים. לפי הדיווחים, אחרי 70 דקות של משחק, כשהתוצאה עדיין היתה 0-0, כבדו זרועותיהם של השחקנים והתעייפו, לכן ארליך החליף ידיים והמשיך לשחק ביד שמאל. אחרי 85 דקות השופט, גבור דינר, הוחלף כי נתפס לו הצוואר.

אלויזי ארליך בפעולה (ארכיון התאחדות טניס שולחן הבין לאומית)

לבסוף, אחרי יותר משעתיים, ארליך זכה בנקודה הראשונה במשחק, אחרי שזרועו של פרקש נתפסה. ועדיין המשחק לא נגמר! עשרים דקות אחרי הנקודה השנייה, פרקש החליט שדי לו, "שילח בפראות את הכדור והמחבט גם יחד לעבר ראשו של ארליך, וירד בריצה מהמגרש תוך כדי צווחות". אחרי המשחק הזה שינתה הפדרציה הבין-לאומית לטניס שולחן את החוקים והגבילה כל משחק למקסימום של עשרים דקות, כשהמנצח הוא מי שמוביל ברגע הסיום.

קריירת טניס השולחן הצילה בסופו של דבר את את חייו של ארליך. במלחמת העולם השנייה הוא נשלח לאושוויץ, וכשהיה כבר בדרך אל תאי הגזים, שומר נאצי אחד זיהה את השחקן המפורסם ושלף אותו מהתור ברגע האחרון. הוא הצליח לשרוד במלחמה ולחזור לקריירת הספורט שלו, וזכה באליפויות בהולנד, בצרפת, בגרמניה ובהולנד. ארליך גם אימן שחקני טניס שולחן, פיתח טכניקות משחק חדשות ופתח מרכזים לטניס שולחן בצרפת. הוא נפטר בשנת 1992.

בקרב יהודים רבים, טניס שולחן נהיה מספורט מקצועי למשחק פופולרי שמשחקים כתחביב, על שולחן במרתף בשבתות אחר הצהריים, כך גם אסתי אקרמן התוודעה למעשה למשחק. כך או כך, בין אם במשחק תחרותי או רק לשם ההנאה, טניס שולחן הוא חלק מהסיפור היהודי כבר מאה שנים.

רחל דרוק היא מנהלת פרויקטים בין לאומיים במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

רחל דרוק
על ידי רחל דרוק