בלוג

אף על פי כן, מצחיקונת: סיפורה של הקומיקאית היהודיה פאני ברייס

איציק שטרן עשה הכל כדי להסתיר את יהדותו. הוא למד להסוות את מבטאו היידי, הקפיד לקרוא רק עיתונים אנטישמיים וביצע עשרות ניתוחים פלסטיים בהם הצליח לתקן את אפו הנשרי, את עיני האנטילופה שלו, את שפתיו הבשרניות ואת לשונו העבה. לבסוף מאמציו השתלמו והוא הצליח למצוא כלה גרמנייה גויה. בליל החתונה השתכר שטרן, והזיוף התגלה. שטרן שכב "מקומט ורועד, מעין יצור אסייתי מעוות בבגדי חתונה, זיוף של בשר אדם".

איציק שטרן הוא גיבור "היהודי המנותח", חיבור סאטירי אנטישמי שפורסם במאה ה-19 בגרמניה. מניעיו של המחבר, אוסקר פאניצה, היו כמובן להלעיג את דמותו של "היהודי המתורבת" שהופיע בגרמניה באותה עת. אבל לא משנה כמה מאמץ השקיעו היהודים לאורך ההיסטוריה על מנת להיפטר מזהותם, בסוף היא תמיד חזרה ודפקה להם על הדלת – אם זה בסיביר, נירנברג, או בהוליווד עם הבה נגילה.

פאני ברייס מתוך פתיח הסרט "זיגפילד הגדול", 1936

פאני ברייס מתוך פתיח הסרט "זיגפילד הגדול", 1936

אז אפרופו הוליווד וניתוחים פלסטיים, ביום אחד בשנת 1923 נכנסה שחקנית וודוויל מפורסמת בשם פאני ברייס, לקליניקה הפרטית של הפלסטיקאי ד"ר הנרי שיירסון. הבדרנית היהודיה הייתה נחושה לקצר את אפה הנשרי. בתעשיה הנשלטת בידי גברים, ההתמודדות הכפולה איתה נאלצה לתפקד – היותה אישה יהודייה – הייתה קשה מנשוא. זמן קצר קודם לכן התפרסם מאמר ב"ניו יורק טיימס" שכותרתו הייתה "האף של פאני ברייס חייב להימחק". ברייס נעלבה עד עמקי נשמתה. אלו היו ימים בהם אמריקה הייתה עוינת כלפי זרים. שנה מאוחר יותר חוקק "חוק המהגרים של 1924" וארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות סגרה את שעריה בפני מהגרים.

פאני ברייס לא הייתה מהגרת. היא נולדה בשנת 1891 במנהטן למשפחה יהודית מבוססת. בניגוד למיליוני היהודים שהצטופפו בלואר איסט סייד, הוריה של פאני, שהגיעו מהונגריה, השכילו להגר לאמריקה רגע לפני הנהירה היהודית ההמונית מתחום המושב. טיימינג, כך גילתה כשהפכה בעתיד לקומיקאית, הוא עניין קריטי בחיים.

פאני ברייס ב"שגיונות זיגפילד", 1920

פאני ברייס ב"שגיונות זיגפילד", 1920

פאני גדלה להיות נערה סוערת ומרדנית. בגיל 17 היא נשרה מהתיכון והחלה להופיע כשחקנית במופעי בורלסק ודי מהר התבלטה מעל שאר השחקניות. ב-1910 שכר אותה האמרגן האגדי פלורנץ זיגפלד למופע המפורסם שלו "שיגיונות זיגפלד" (Ziegfeld Follies), בו הופיעה פאני לסירוגין עד שנת 1936. פאני הייתה בעלת מראה גבעולי, גבוהה ורזה, עם אף ארוך ופה רחב. מסוג הקומיקאים שעולים לבימה ומיד גוררים גלי צחוק, עוד טרם הוציאו מילה אחת מהפה.

אבל פאני לא רצתה שיזכרו אותה כקומיקאית של גאג אחד וכחלק ממלחמתה בשדים הפנימיים והחיצוניים שרדפו אותה, היא פנתה לד"ר שיירסון, כדי שהאחרון יתקן את העוול היהודי שהתמקם במרכז פרצופה. באותה תקופה ניתוחים פלסטיים שלא לצרכים רפואיים היו נדירים ביותר. למען האמת פאני פרייס נכנסה להיסטוריה כאחת הנשים הראשונות שעברו ניתוח פלסטי בעת המודרנית ונושאת בתואר המכובד "חלוצת הניתוחים הפלסטיים של עולם הבידור האמריקאי".

האם הניתוח ענה על ציפיותיה? ספוילר: לא. הפרופיל של פאני אמנם התקצר, אולם לא במידה שהיא קיוותה ועם זאת במידה מספקת להפוך אותה לפחות מצחיקה. מה עוד שבעלה באותו זמן, השני מבין שלושה, מהמר בשם ג'וליוס "ניקי" ארנסטיין, טען כי מאז הניתוח הוא כבר לא נמשך אליה. הסבר אחר, הגיוני יותר, היה שארנסטיין פשוט לא חזר הביתה אחרי שהשתחרר מהכלא והותיר את ברייס לבדה, עם שני ילדים.

מתוך "בייבי סנוקס", 1940

מתוך "בייבי סנוקס", 1940

אבל פאני הצליחה לעמוד על רגליה והמציאה את עצמה מחדש. הפעם מאחורי הקלעים והרחק מאור הזרקורים. ברדיו. בדמותה של "בייבי סנוקס", פעוטה עם פה ג'ורה שניהלה דיאלוגים שנונים בטון ילדותי עם "אביה" (בגילומו של אלן ריד) והפכה ללהיט היסטרי. כל חמישי בלילה נצמדו מיליוני מאזינים למכשיר הרדיו והתגלגלו מצחוק לשמע סדרת השאלות ה"תמימות" שהציגה בייבי סנוקס לאביה. אלו גרמו לאב להסתבך בלשונו ולבת לנפץ על הדרך מוסכמות חברתיות. התכנית רצה במשך 21 שנה והתארחו בה כוכבים אורחים כמו פרנק סינטרה, בינג קרוסבי ובוב הופ.

בשנת 1950, אחרי שנים של הופעות בסרטי קולנוע ומחזות זמר בברודווי, הגיעה הופעתה היחידה של פאני ברייס בטלוויזיה, עם תכנית בודדת של בייבי סנוקס ברשת CBS, הפעם עם הנרי סטאפורד לצדה' אבל מיד לאחר מכן שבה לחיקו החמים של הרדיו – ללא מצלמות ולא רבבות עיניים שבוחנות אותה מכף רגל ועד ראש. היא הצטרפה לתכנית הרדיו המושקעת של טלולה בנקהד The Big Show, אם תרצו סטרדיי נייט לייב של הרדיו האמריקאי בשיאו, שם כיכבה לצד הקומיקאים הגדולים ביותר של התקופה, ביניהם האחים מרקס.

ב-19 במאי 1951, שישה חודשים אחרי הופעתה הראשונה בתכנית של טלולה בנקהד, והיא בת 59 בלבד, נפטרה פאני ברייס אחרי שבץ מוחי קשה. באותו ערב שודרה תכנית הרדיו המיתולוגית, שהוקדשה לזכרה.

ברברה סטרייסנד מגלמת את פאני ברייס, מתוך הסרט "מצחיקונת", 1968

ברברה סטרייסנד מגלמת את פאני ברייס, מתוך הסרט "מצחיקונת", 1968

אבל פאני ברייס קמה לתחייה כעבור שבע עשרה שנה, הפעם בדמותה של ברברה סטרייסנד שגילמה את ברייס בסרט "מצחיקונת" (Funny Girl) המתאר את העליות והמורדות בקריירה המפוארת של ברייס ואת מערכת היחסים שלה עם המהמר ארנסטיין.

סטרייסנד, שזכתה באוסקר על תפקידה בסרט, הייתה הליהוק המושלם. מעין גרסת "פאני ברייס הדור הבא". שתיהן גדלו באור הזרקורים, שתיהן חוננו במתת אל ושתיהן הסתובבו עם וואחד קרטופלע יהודי במרכז הפרצוף. אלא שסטרייסנד דווקא הייתה גאה באפה היהודי ולא נכנעה ללחצים לעשות ניתוח פלסטי. "הסטייה במחיצת האף היא מה שעושה את הקול שלי לכל כך מיוחד", טענה, "אם אי פעם אעשה ניתוח אף, זה יהרוס לי את הקריירה".

ואולי כאן טמון הסוד. בדומה לאמירה על אפה של קליאופטרה כי אילו היה קצר יותר פני ההיסטוריה היו משתנים, כך גם אצל היהודים. כדי להבין לעומק את הגורל הקומי-טרגי של העם היהודי, כל מה שצריך זה להביט בחוטמים המזדקרים מפניהם של איציק שטרן, פאני פרייס וברברה סטרייסנד.

אושי דרמן
על ידי אושי דרמן