בלוג

גמביט המלכה היהודייה: סיפורה של השחמטאית הטובה בהיסטוריה

לפעמים, כשסיפור הוא כל כך יוצא דופן ופנטסטי, הדבר היחיד שנותר לעשות הוא לוודא את נכונותו. אז כשראיינתי לפני מספר שנים את יהודית פולגר בבית קפה בבודפשט, הייתי חייב לשאול – האם נכונה השמועה שהיא בעצם מעולם לא הייתה בבית הספר? היא אישרה שהיא, כמו שתי אחיותיה הבוגרות יותר, נכחו בבית הספר פחות משבוע בשנה, רק כדי לעבור את הבחינות. בגן הילדים הייתה מעט יותר.

סיפורה של פולגר ואחיותיה שבה את הדמיון של רבים ברחבי העולם מאז שנות השמונים. הילדה שטופחה מילדות להיות אלופת שחמט, בשיטה חינוכית מעוררת מחלוקת שהגה אביה, הוכיחה את כל התאוריות אותן ניסו להוכיח באמצעותה. היא הוכיחה שגאונות, מושג שהיא מסרבת להדביק לעצמה, היא עניין סביבתי ולא גנטי. ולא פחות חשוב – הוכיחה שנשים יכולות להגיע לרמת השליטה של גברים בענף לוגי כמו שחמט. עד פולגר אף אישה לא דורגה מעולם בין 100 הראשונים בשחמט. היא הפכה לאדם הצעיר בהיסטוריה להיות רב אמן, הגיעה למקום השישי בעולם וניצחה לא פחות מ-11 אלופי עולם שונים – ביניהם גארי קספרוב והאלוף הנוכחי מגנוס קרלסן, אלוף העולם האגדי והמכהן מאז 2013.

יהודית פולגר בתחרות, 2005 (steenslag, Wikipedia)

יהודית פולגר בתחרות, 2005 (steenslag, Wikipedia)

אבל פולגר – שהפכה סמל לכמה מגמות שונות – היא הכל חוץ מאדם שניתן למסגר אותו במשבצות. ראשית, היא אינה מגדירה עצמה פמיניסטית. מפתיע לשמוע ממי שהוכיחה את ההפך הגמור, כי היא חושבת שאכן יש הבדלים מולדים בין גברים לנשים בהקשר לשחמט, בעיקר שחמט ברמה הגבוהה ביותר.

״בתקופתי לא היו כמעט בנות בשחמט מקצוענים. כיום, בגילאים מאד צעירים אני רואה לא פעם יותר בנות מבנים״, סיפרה בראיון לפני כמה שנים, ״אבל אז משהו קורה, בסביבות גיל 12. כנראה זה קשור לכך שבנות מתבגרות חברתית מוקדם יותר מבנים ובגיל 12 שחמט עדיין נחשב מבחינתן רק משחק, בעוד שעבור בנים הצלחה באותם גילאים עדיין חשובה מאד״.

פולגר צלחה את המכשול הזה בקלות, לא מעט בשל העובדה שכבר בגיל 13 הייתה השחקנית מספר אחת בעולם לנשים. וגם אם לא ייחסה לעניין את כותרת הפמיניזם, מאבקה היה כזה באופן מובהק. ״אם בן גילי השיג שתי תוצאות טובות, תמיד דיברו בהתלהבות על הכישרון שלו. איתי תמיד חיכו ורצו עוד ועוד הוכחות וציפו שזה רק עניין של זמן עד שהעסק ייכשל. אמרו ׳יהיה לה חבר וזה יסיח את דעתה׳ או ׳היא תתחתן ותאבד עניין, אבל זה לא קרה״.

מימין לשמאל: לסלו, סופיה, סוזן ויהודית פולגר (ויקיפדיה)

מימין לשמאל: לסלו, סופיה, סוזן ויהודית פולגר (ויקיפדיה)

ועוד איך לא קרה, במקרה שלה. פולגר התחתנה צעירה יחסית – בגיל 24 – וילדה בן ובת, בעודה מככבת בצמרת העולמית. אם פמיניזם הוא קודם כל עניין של שינוי תודעה, אין דוגמא טובה לכך מפולגר. בסוף שנות ה-1970 אמר גארי קספרוב שאין סיכוי שתהיה אישה אלופת עולם. 30 שנה אחר כך חזר בו מהצהרתו והודה שטעה – גם אם פולגר עצמה לא זכתה בתואר.

אחת השיטות בה נקט אביה היה החלטה שלא תשתתף בתחרויות לנשים בלבד. כשהייתה בת 16, סירבו הוריה של יהודית שהיא  תצולם לקמפיין של חברת האופנה GAP.

תנועה אחרת שפולגר הפכה במידה רבה לסמל שלה הייתה החינוך הביתי, אבל זה לא בהכרח אומר שפולגר לא מאמינה בבתי ספר. היום, תכנית הילדים שיצרה ללימוד באמצעות שחמט, אחרי פרישתה מתחרויות מקצועניות, היא חלק מתכנית הלימודים בבתי ספר רבים בהונגריה לגילאים 6-10 ואומצה גם על ידי מערכת החינוך הסינית. חשוב להדגיש: התכנית אינה ללימוד שחמט או טיפוח שחקני שחמט תחרותיים. אלא שיפור יכולות אצל ילדים בעידן הדיגיטלי באמצעות שחמט.

פולגר הסבירה את החלטתם הקיצונית ויוצאת הדופן של הוריה בשוני הדרמטי בין התקופות – היא גדלה בהונגריה של השלטון הקומוניסטי. כמו רוב ההונגרים באותה תקופה, גם משפחתה הייתה ענייה למדי וחסומה בפני הזדמנויות להתקדם. אביה המתמטיקאי, לסלו, הגה שיטה לחינוך ביתי שלדידו יכולה לייצר גאונות. אימה, קלרה, הסכימה גם היא להשתתף בניסוי. שחמט, אגב, לא היה חלק מהתכנית הגדולה עד שהבת הבכורה, ז׳וזה, כשעדיין הייתה בת יחידה, גילתה עניין במשחק.

מימין לשמאל: סוזן, יהודית וסופיה פולגר באירוע שחמט בסנטרל פארק, ניו יורק 1988 (R. Cottrell ויקיפדיה)

מימין לשמאל: סוזן, יהודית וסופיה פולגר באירוע שחמט בסנטרל פארק, ניו יורק 1988 (R. Cottrell ויקיפדיה)

פולגר מבינה כאמור את הוריה: "אני מסוגלת לחשוב על מהלך זה או אחר בחינוך שלנו ולחשוב שהיה אפשר לעשות אחרת או להשיג תוצאה אחרת. אבל הם נתנו לנו כמה שיכלו״. אבל היא גם חוששת שאנשים יראו בה דוגמא לחינוך ביתי מבלי להבין לעומק את סיפורה: ״לאנשים יש נטייה לשמוע סיפור ולא להתעמק בו והסיפור שלי לא מובן לעומק בשני מובנים. ראשית, רוב הציבור לא מודע לעומק המחויבות לתהליך. ההורים שלי ויתרו לחלוטין על כל המטרות האישיות שלהם. כל תקופת הגידול שלנו הם לא יצאו לחופשה ואת כל המשאבים הכספיים שלהם הוציאו על ספרים ומורים. כל הורה חושב שהוא מחויב לילדים שלו אבל אחוז גדול  מהאנשים לא מסוגלים ללכת כל כך רחוק. אני, למשל, לא אוותר על הקריירה שלי בשחמט ובעלי הווטרינר לא יוותר על הקריירה שלו. העניין השני הוא החזון הברור. צריך שתהיה תכנית פעולה מדויקת מאוד. ההחלטה כאן היא לא סתם לחנך את הילדים בבית אלא גם לדעת בדיוק מה אתה עושה. ברור שאני טובה מאחיותיי בשחמט כי הייתי השלישית, היה להוריי ניסיון משני התהליכים הקודמים״. אחיותיה הגדולות של יהודית, ז׳וזה (סוזן) הבכורה, הייתה מדורגת ראשונה בעולם לנשים וסופיה, גם היא שחקנית ברמה עולמית, זכתה בגיל 14 בטורניר רבי אמנים ברומא, אבל עזבה בגיל צעיר את המשחק.

כשיהודית הייתה בת 12, בדמדומי המשטר הקומוניסטי, הסכים אביה ששלושת האחיות יהוו את נבחרת הונגריה לנשים באולימפיאדת השחמט. הסובייטים שהתגאו בשיטות החינוכיות הקומוניסטיות, זלזלו בשיטות של לסלו פולגר. אבל הונגריה זכתה באליפות וההישג נחשב כבעל משמעות לאומית עצומה בשנות ההשתחררות מהעול הסובייטי. יהודית, בת 12 בלבד כאמור, ניצחה במהלך הטורניר 12 משחקים וסיימה אחד בתיקו.

יהודית פולגר בתחרות, 2008 (Ygrek ויקיפדיה)

יהודית פולגר בתחרות, 2008 (Ygrek ויקיפדיה)

ולבסוף, הרקע היהודי של יהודית פולגר – שתי סבתותיה שרדו את מחנות ההשמדה ושני סביה היו בגדודי העבודה בה איבדו יהודים רבים את חייהם. כגיבורה לאומית בארצה היא גאה מאד ביהדותה, מדברת רבות על מוצאה, השתתפה במכביה, מחזיקה באזרחות ישראלית ומבקרת לעתים תכופות בישראל, לשם עלו הוריה ואחותה סופיה. לא בכדי, היא אחת הדמויות שנבחרו להיות חלק מגלריית "גיבורים" במוזיאון העם היהודי.

ואם היא מקרה נדיר של אלופה אישה או אלופה ילדה – הצלחה יהודית יוצאת דופן בשחמט אינה עניין נדיר כל כך. על כך היא אמרה חצי בצחוק: "שחמט הוא מטען זול ואינטלקטואלי, כזה שאתה לוקח איתך בראשך ממקום למקום והוא נשאר איתך. קצת כמו הכינור, הוא מתאים ליהודים ולמצב הנדודים הקבוע שלהם במהלך ההיסטוריה".

רונן דורפן
על ידי רונן דורפן