בלוג

הגעתם ליעד: הקרטוגרפים היהודים שבלעדיהם לא היה WAZE

באחד מקטעי הסטאנד-אפ המפורסמים של הקומיקאי לואי סי.קיי, הוא מפנה את זעמו לאנשים שלא מפסיקים להתלונן על השירות שמוגש בזמן טיסות. "אתם פאקינג יושבים על כיסא שעף בשמיים", הוא רושף כנגדם, "ועוד יש לכם את החוצפה להתלונן שהחביתה לא הגיעה עם פטריות?".

נזכרתי בקטע הזה, כי לא מזמן הזדמן לי לנסוע עם נהג מונית עצבני במיוחד. תוך כדי שיחה איתו הבנתי מה מקור העצבים. WAZE. לטענתו אפליקציית הניווט מטעה אותו פעמים רבות וגם יש לה נטיה, לפי התרשמותו המלומדת, לבחור דווקא במסלולים נידחים.

כמה אותו נהג כפוי טובה, חשבתי לעצמי. הרי הרגע הזה שבו WAZE שולף את הנתון המזוקק שמוביל אותו הכי מהר ליעד, הוא תולדה של ידע מצטבר שנרכש במאמץ עילאי וסזיפי במשך אלפי שנים. מאית שנייה קסומה שמנקזת לתוכה את כל ההישגים האדירים שהמדע הגיע אליהם -במתמטיקה, פיזיקה, גאומטריה, אסטרונומיה ואסטרופיזיקה – ולו, לנהג המונית המפונק, יש את החוצפה להתלונן?

מדבר סהרה, צפון מערב אפריקה, מתוך האטלס הקטאלני

מדבר סהרה, צפון מערב אפריקה, מתוך האטלס הקטאלני

משם הפליג לו הדמיון להרהר בכל העניין הזה של טכנולוגיות ניווט, וליתר דיוק, בסיפורם המרתק של אברהם ויהודה לבית קרסקס – אב ובן שחיברו את "האטלס הקטלאני" – אחת מיצירות המופת הגיאוגרפיות הגדולות של ימי הביניים. זוכרים אותו, את האטלס? עד לפני כמה שנים היה ניתן למצוא אותו כמעט בכל בית. כיום, בשנת 2019, הוא הפך לפריט וינטג', מעצור לדלת, שפינה את מקומו לאפליקציות טכנולוגיות כמו google Maps, Google Earth  וכמובן Waze – ידידינו.

ועדיין, "חכמת נהג המונית" צריכה לשמש עבורנו נורת אזהרה. כי טכנולוגיה לא מופיעה יש מאין. טכנולוגיה היא הצטברות של ידע על גבי ידע. שכבה על שכבה, כשכל שכבה תלויה ונגזרת מקודמתה. את "האטלס הקטלאני" של אברהם קרסקס ובנו, יהודה, בהחלט אפשר למקם כאחת השכבות בהתפתחות טכנולוגיית עולם הניווט.

אברהם קרסקס נולד ב-1325 באי מיורקה, בן לשושלת רבנים. כיום מיורקה ידועה בעיקר כיעד תיירותי אטרקטיבי לחובבי ויטמין די ובטן-גב, אולם בימים ההם שימש האי כמרכז סחר עולמי ומקום מושבם של אליטת מלומדים: אסטרונומים, קרטוגרפים, ממציאי כלי ניווט, רופאים ועוד.

כבר מגיל צעיר החל אברהם לטפח סקרנות עזה לחוכמות החיצוניות ונחשב לאמן של בניית שעונים, מצפנים וכלי ניווט אחרים. אולם את עיקר מרצו הוא השקיע בתחום הקרטוגרפיה, והיה אחד החברים הבולטים בבית הספר המיורקי לקרטוגרפיה, שנחשב לפורץ דרך בתחומו. במסמכים מאותה תקופה הוא הופיע כ-"קרסקס היהודי". כשבגר והקים משפחה הנחיל אברהם את תשוקתו לתורות המיפוי גם לבנו יהודה, ועד מהרה שמם של האב ובנו הלך לפניהם כקרטוגרפים הבולטים ביותר בקרב מלומדי מיורקה.

מצפן בצורה שושנת הרוחות, מתוך האטלס הקטאלני, הראשון שהופיע על גבי מפה

מצפן בצורה שושנת הרוחות, מתוך האטלס הקטאלני, הראשון שהופיע על גבי מפה

אולם את מקומם בספרי ההיסטוריה הם קנו בשנת 1375, כשקיבלו ממלך אראגון, חואן הראשון, משימה לחבר מספר מפות ניווט של העולם, תוך שימת דגש על פירוט רחב יותר מהמפות המקובלות עד אותה עת. ההוראה של המלך הייתה פשוטה: לכלול במפה את כל "מזרח ומערב" ולהוסיף "על כל מה שקיים מערבה ממיצרי גיברלטר". השכר, 150 מטבעות זהב אראגוני ו-60 פאונד מיורקי, אפשר לאב ובנו להקדיש את כל זמנם לפרויקט המלכותי. השניים הסתגרו בביתם ברובע היהודי של פלמה דה מיורקה והשלימו את המלאכה כעבור שנה. התוצאה הייתה יצירת מופת. לא פחות.

"האטלס הקטלאני" המרהיב ביופיו הורכב משש מפות צרות וארוכות מסודרות זו לצד זו, עמוסות בציורים יפהפיים בהם רואים בין היתר את מרקו פולו רוכב על גמלים לסין, לצד מאורעות ופלאים נוספים מרחבי העולם. ששת המפות הונחו על לוחות עץ סגורים בכריכת עור והכילו טקסטים שהעשירו את הקורא בידיעות מרחיבות דעת בקוסמוגרפיה, אסטרונומיה ואסטרולוגיה. טקסטים אלה לוו באיורים מרהיבים שהדגישו את צורת כדור הארץ וסיפקו הצצה נדירה על תמונת העולם במאה ה-14. בנוסף הכיל האטלס מידע חיוני למלחים אודות גאות ושפל וכיצד ניתן להבחין בהם בשעות החשיכה.

אמריקה, שטרם התגלתה לאירופה באותה עת, אינה מופיעה באטלס וגם היבשות האחרות נראות מקטועות ומעורפלות. לעומתם ניתן מקום של כבוד ליקירתנו – ירושלים – הממוקמת במרכז האטלס.

(לחצו על המפה לצפייה ברזולוציה גבוהה)
Montage of 8 pages (4 leaves) of the Catalan Atlas

מונטאז' של 8 דפים, על גבי ארבעה קנבסים, של האטלס הקטאלני

חידוש נוסף של האטלס היה בצורת איורים יפהפיים שבישרו את הופעת האייקונים המפורסמים באטלס המודרני. איורים של ערים נוצריות עם צלב, ערים מוסלמיות עם כיפה ונאמנויות פוליטיות של כל עיר מסומנות על ידי דגל רלוונטי. קווים אנכיים כחולים וגליים משמשים לסמל את האוקיינוסים ושמות של דרכים חשובות מתויגות באדום, בעוד שמות אחרים מסומנים בשחור. האיורים ורוב הטקסט מכוונים אל קצוות המפה, דבר המצביע על כך שהאטלס נועד לשימוש פרקטי ולא כפריט מוזיאלי ליודעי חן.

חוקרים מגדירים את "האטלס הקטלאני" של אברהם קרסקס ובנו כ"ניחוש המדויק ביותר של ימי הביניים למפת העולם". כיום, האטלס שמור בספריה הלאומית בפריז ובשנה הבאה, עם פתיחתה של תצוגת הקבע החדשה של מוזיאון העם היהודי בית התפוצות, יחכה לכם קיר שלם מבוסס על סריקה של האטלס המקורי.

אם זה בגלל תודעת "היהודי הנודד" או עקב סיבות אחרות, משפחת קרסקס סללה את הדרך להופעת קרטוגרפים יהודים נוספים בספרד, שהבולט מכולם היה אברהם זכות, קרטוגרף ואסטרונום בעל שם עולמי ששכלל את האַצְטְרוֹלָב – מכשיר הניווט הימי הפופולרי ביותר בימי הביניים, וזכה שנאס"א יקראו על שמו מכתש בירח – Zagut"".

אז בעוד שנה בדיוק, באפריל 2020, כשתצוגת הקבע החדשה שלנו תפתח את שעריה, שימו ב- WAZE "מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות" ובואו להתרשם בעצמכם מ"האטלס הקטלאני" מבית היוצר של הקרטוגרפים היהודים המחוננים, האב והבן לבית קרסקס. ואה כן, תגיעו עם הרכב שלכם, עזבו מוניות. פחות עצבים.

אושי דרמן
על ידי אושי דרמן