שפות האתר
שפות נוספות
בלוג

חור שחור: היום בו נמחק חיוכו של גדול מכחישי השואה

אם היינו צריכים לקבוע תאריך ליום הזיכרון להכחשת השואה, ה-11 בנובמבר היה יכול להיות מועמד מוביל. מדוע? כי בתאריך הזה, בשנת 2005, נעצר ההיסטוריון דייוויד אירווינג, מי שנחשב לגדול מכחישי השואה בעולם.

את הטייטל המפוקפק חייב אירווינג לדברה ליפשטדט, אינטלקטואלית יהודייה ומרצה מאוניברסיטת "אמורי" שבג'ורג'יה, ארה"ב. ליפשטדט, בת למשפחת יהודים מהגרים מגרמניה, הייתה יכולה להיבלע בקלות באנונימיות המנומנמת של האקדמיה האמריקאית, אלמלא יום אחד פנו אליה שני חוקרי שואה בעלי שם עולמי בהצעה לכתוב מחקר על מכחישי שואה. "אלו שטוענים שהעולם שטוח? שאלביס חי?", צחקה ליפשטדט כששמעה את ההצעה.

אבל אז השניים הציגו בפניה מחקר על פיו 22% מהציבור באמריקה מאמינים שיכול להיות שהשואה לא התרחשה, וליפשטדט הפסיקה לחייך. היא ניגשה לעבודה וכעבור שלוש שנים, בשנת 1993, יצא לאור ספרה: "מכחישים את השואה: המתקפה הגוברת על האמת והזיכרון".

אנטישמי מהזן הנחות ביותר. דייוויד אירווינג (צילום: Allen Warren, Creative Commons)

אנטישמי מהזן הנחות ביותר. דייוויד אירווינג (צילום: Allen Warren, Creative Commons)

בספר מצליחה ליפשטדט לשרטט פרופיל של מכחיש שואה אופייני. מדובר בזאבים בעור של כבש, היא טוענת. את האנטישמיות שלהם הם מכסים בשיח "רציונלי", הם מחזיקים "מכון למחקר היסטורי" משלהם וכתב עת כמו "הביטאון למחקר היסטורי", עמוס בהערות שוליים שקריות. אנשים אלו לא יציגו את עצמם כניאו-נאציים או גזענים. הם יכנו את עצמם "רוויזיוניסטים" ששאיפתם היא למצוא ולתקן שגיאות מההיסטוריה.

בכל מקרה, אחרי שסימנה וי על חשיפת זהותם של מכחישי השואה, המשיכה ליפשטדט בעיסוקיה כמרצה באוניברסיטה, עד שיום אחד קיבלה טלפון מהוצאת הספרים "פנגווין" שהוציא את ספרה לאור בבריטניה. החדשות מעבר לקו היו כי ההיסטוריון דייוויד אירווינג הגיש נגדה תביעת דיבה על שכינתה אותו בספרה "מכחיש שואה".

כמה מילים על אירווינג: מדובר באוטודידקט שלימד את עצמו גרמנית ושתקופה מסוימת קשרו לו כתרים כאחד הסופרים החשובים שעסקו ברייך השלישי. אלא שעם הזמן אירווינג הלך והתאהב במושא המחקר שלו. אט אט הוא החל להציג תמונה פחות או יותר כזו: הנאצים לא היו כל כך גרועים וכוחות הברית לא היו כל כך טובים. והיהודים? די הגיע להם מה שעשו להם.

למרות שהכיר את המסמכים והעובדות, איכשהו הצליח אירווינג לעוות את ההיסטוריה כדי שתתיישר עם עמדתו. בסוף שנות ה-1980 הוא כבר אימץ לגמרי את התפישה כי השואה לא התקיימה. בניגוד אליו נציין למען ההגינות כי אירווינג לא הכחיש את העובדה שהיהודים כונסו במחנות ריכוז, אלא את העובדה שהנאצים ביצעו בהם רצח עם שיטתי באמצעות תאי גזים.

נמחק לה החיוך והיא יצאה לעבודה, להוכיח את מכחישי השואה ואירווינג בראשם. דברה ליפשטדט (צילום: ICRC, Creative Commons)

נמחק לה החיוך והיא יצאה לעבודה, להוכיח את מכחישי השואה ואירווינג בראשם. דברה ליפשטדט (צילום: ICRC, Creative Commons)

לטענתו, היהודים המציאו את סיפור ההשמדה כדי לסחוט מגרמניה כסף ולהקים להם מדינה. No hole, No holocaust"" (אין חורים, אין שואה) הייתה הסיסמא שהפכה לסלוגן של אירווינג. הסיסמא התייחסה לשאלת הפתחים בתקרה של קרמטוריום 2 באושוויץ (שעל פי ההערכה כחצי מיליון יהודים נחנקו בו למוות). אירוווינג טען כי אי קיומם של פתחים בתקרה משמש ראיה כי לא הוחדר גז לביתנים, ולכן השמדת היהודים בתאי הגזים היא בדיה. "אני אטביע את ספינת המלחמה אושוויץ", התגאה באחת ההרצאות שנשא, "אושוויץ היא דיסנילנד", המשיך להפיץ רעל. פעם הצביע על מספר מקועקע בזרועו של ניצול שואה ושאל אותו: "כמה כסף שילמו לך לעשות את זה?".

תאמרו, מה הסיפור הגדול, הרי כל בר דעת מבין מיד כי מדובר באנטישמי מהזן הנחות ביותר. הבעיה הייתה שעל פי חוקי המשפט הבריטי – המדינה בה הגיש אירווינג את תביעת הדיבה נגד ליפשטדט – בתביעה בעלת אופי כזה, חובת ההוכחה היא על הנתבע, לא על התובע. כלומר, על ליפשטדט הוטל לספק ראיות כי אירווינג אכן מכחיש שואה. אבל בגלל שארווינג טען כי אין להגדיר אותו "מכחיש שואה" הואיל ואין מה להכחיש כי השואה לא התרחשה, המשפט נסוב סביב השאלה האבסורדית: האם השואה התקיימה?

המשפט "אירווינג נגד ליפשטדט" הפך בן לילה לזירה משפטית מסוקרת בבריטניה ובעולם כולו. בצד אחד עמד סופר פופולארי שטען כי השואה לא התרחשה ובצד השני בת לפליטים יהודים מגרמניה, מאחוריה עמד העם היהודי כולו. ליפשטדט וצוות ההגנה שלה סרבו להעלות ניצולי שואה לדוכן העדים כדי לא להעמיד אותם בסיטואציה משפילה מול השאלות הפרובוקטיביות של אירווינג, שייצג את עצמו במשפט. קו ההגנה נשען על בדיקת המקורות ההיסטוריים המסולפים שציין אירווינג בספריו.

סיור הכחשת שואה באושוויץ ב-3,000 דולר. אחד מתאי הגזים באושוויץ 1 (צילום: Wikipedia)

סיור הכחשת שואה באושוויץ ב-3,000 דולר. אחד מתאי הגזים באושוויץ 1 (צילום: Wikipedia)

אז לטובת מי שלא מכיר את הסיפור, ספוילר – ליפשטדט ניצחה. זה אמנם לקח שש שנים, אבל בסיום המשפט קבע השופט כי אירווינג הוא שקרן ואנטישמי. צוות ההגנה של ליפשטדט הוכיח כי לאירווינג היה דפוס קבוע בספריו – הערות השוליים שלו מובילות לראיות מסולפות, נכונות למחצה, תאריכים שונו, סדר האירועים הוכתב על פי האג'נדה של המחבר, מישהו נכלל בפגישה בה הוא לא נכח, ועוד.

בעקבות המשפט נאלץ אירווינג לשלם את הוצאות ההגנה של ליפשטדט בסך שני מיליון ליש"ט והכריז על פשיטת רגל. היום לפני 13 שנה, ב-11.11.2005 נעצר אירווינג באוסטריה, בעקבות צו מעצר שהוצא נגדו כבר ב-1989 באשמת הכחשת שואה, עבירה עליה החוק האוסטרי משית עד 10 שנות מאסר. על אירווינג נגזרו 3 שנות מאסר אך הוא שוחרר כעבור 13 חודשים בלבד בעקבות ערעורו וניכוי שני שליש מתקופת מאסרו.

אבל ההיסטוריון המכחישן לא למד לקח והמשיך להפיץ שקרים. מי שייכנס היום לאתר האינטרנט שלו יוכל לראות כי אירווינג מציע סיורים להכחשת שואה באושוויץ. בסיורים אלו יוכלו המשתתפים "ללמוד את ההיסטוריה האמיתית" ולהיווכח בעצמם כי אושוויץ היא בסך הכל "מחנה עבודה בכפייה לשעבר שהפך לאטרקציה תיירותית מושלמת בעזרת דוכני נקניקיות וחנויות מזכרות". אגב, אירווינג גובה על סיור הכחשת השואה שלו 3,000 דולר. בכך הוא מוכיח שאם כבר מישהו עושה כסף מהשואה אלו לא היהודים, אלא מכחישי השואה.

אושי דרמן
על ידי אושי דרמן