בלוג

כל ישראל חברים: חטיפת הילד היהודי שהובילה להקמת "אליאנס"

רשת בתי הספר "אליאנסנחשבת מזה שנים רבות לאימפריה חינוכיתעם מאות בתי ספר בעשרים מדינות ברחבי העולםומעל מיליון תלמידים שיצאו מקרבה מאז הקמתה בשנת 1860. רבות נכתב על הבשורה החינוכית של אליאנסשראשיה השכילו לשלב בין ישן וחדשמסורת וקידמהמצוינות ואנושיותוהובילו למהפכה תרבותית וחברתית משמעותית בקרב בני ובנות הקהילות היהודיות שחיו בארצות האיסלאם – מהעיר תטואן שבצפון אפריקהדרך ארץישראלועד טהרן שבאיראן.

כל זה טוב ויפהאבל האם אלפי התלמידים שיצעדו ביום ראשון הקרוב במסדרונות בתי הספר של אליאנס מודעים לכך שהם חייבים את השכלתם לחיידק שתקף תינוק יהודיאיטלקי חסר ישע לפני 167 שנהכנראה שלא.

תלמידות בבית הספר "אליאנס" לבנות בתלבושת מסורתית, תוניס, תוניסיה, 1903 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות אברהם הטל, ירושלים)

שלמה מורטארה היה חייט יהודי מצליח מבולוניהשבין לקוחותיו נמנתה גם המשטרה המקומיתערב אחדליתר דיוק ב-23 ביוני 1858, דפקו על דלת בית משפחת מורטארה עשרה שוטרים לבושים במדים רשמיים, מעשה ידיו של בעל הבית. מארשת פניהם הקפואה הבין החייט היהודי כי החבורה העליזה לא הגיעה כדי לשבח אותו על כישרון התפירה שלואחד השוטרים הגיש למורטרה צו בחתימת האפיפיור פיוס ה-9. בצו נכתב כי הוא מחויב למסור לכנסייה לאלתר את אדגרדובנו בן ה-6. הסיבהעל פי המידע שברשותם אדגרדו הקטן הוטבל בכנסייה בהיותו בן שנה ועל פי החוק ילדים קתולים לא יכולים להתחנך בבית של יהודים. צריך לזכור שבאותם ימים המדינה האיטלקית המודרנית טרם נוסדה והעיר בולוניה הייתה חלק ממדינת האפיפיור – תאוקרטיה נחשלת עם גופי אכיפה פרימיטיביים שצייתו לראש המדינההאפיפיור פיוס ה-9, שהכריז על עצמו כבן האנוש היחיד על פני הגלובוס שמעולם לא טועה.

החייט היהודי התחנן בפני הז'נדרמים האיטלקים שיעניקו לו 24 שעות לברר את הענייןומיד פנה למושל העירהאחרון מסר לו אינפורמציה ששמטה את לסתומסתבר שכשאדגרדו היה בן שנה הוא חלה בשחפת ונטה למותעל כך כמובן ידע האבמה שהוא לא ידע זה שהמשרתת הנוצריה של המשפחהבחורה בשם אנה מוריסיחששה שהעולל ילך לבית עולמו מבלי שנפשו תיגאל מחטאיוובכדי למנוע ממנו צלייה במדורות הגיהנוםהיא לקחה את התינוק הקודח מחום לכנסייה הקרובה והטבילה אותו.

סגל המורים של בית הספר "אליאנס", האמדאן, אירן 1947 בקירוב. במרכז, יושב מנהל בית הספר, מר יוסף כהן, מאחוריו עומד הרב מולה אהרון, המורה לעברית (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות משה ראסק, ישראל)

אבל אנה מוריסי לא הייתה רק מאמינה תמימהאלא גם מופקרת לא קטנהמספר שנים קודם לכן היא נכנסה להריון מחוץ לנישואיןומתוך רחמים שיכן שלמה מורטארה את התינוק בבית יתומים על חשבונוכעבור מספר שנים המקרה חזר על עצמואלא שהפעם משפחת מורטרה לא הסכימה לשתף פעולה והמשרתת פוטרה. "כשאתם עוזרים למישהותוודאו מראש שיש לו רק אבנים קטנות בכיסים", אומר פתגם עתיקבעקבות הפיטוריםהלשינה המשרתת לשלטונות הכנסייה שמשפחת מורטארה מחזיקה בביתה ילד שהוטבל לנצרות.

לא עזרו תחנוניו של האבכעבור יומיים נעצרה בחזית בית משפחת מורטרה כרכרה עמוסה בצעצועים וסוכריות מטעם הכנסייהוכשדמעות חונקות את גרונם נאלצו ההורים להיפרד מבנם הקטןבפעם הבאה שהם ייפגשואדגרדו כבר יהיה נער כמורה זך בשם פיוסכשמו של חוטפו.

ובכל זאת, מה העניין? הרי לאורך ההיסטוריה חטפה הכנסייה מאות ילדים יהודים, מה הפך את סיפורו של אדגרדו מורטרה לסיפור שסטיבן שפילברג בכבודו ובעצמו כמעט הפיק ממנו סרט? התשובה היא שילוב של טכנולוגיה ופוליטיקה.

המפקח מילו מפנה את נאומו למנהל בית הספר, מר לרנר, למורים ולתלמידים בטקס סיום השנה בנוכחות התלמידים והמורים של בית הספר אליאנס, מקנס, מרוקו, 1954 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף רפאל וז'ורז'ט כהן)

חשוב לזכור שהמקרה לא מתרחש בחשכת ימי הבינייםאלא בשליש האחרון של המאה ה-19. בימים בהם מסילות רכבת מתחילות לחצות את אירופה ומכשיר הטלגרף מחבר בין קצוות עולם ומוביל להתפתחות מואצת של תעשיית העיתונותהעולם היהודי ניצל את המהפכה הטכנולוגית ובזכות דמויות מפתח כמו סר משה מונטיפיוריעורר הסיפור הד בינלאומי שכונה בעיתונות העולמית "פרשת מורטארה". הייתה כאן גם בשורה לא מבוטלת מאחר וזו הייתה המחאה היהודית הציבורית הראשונהמאז זכו היהודים באמנסיפציה.

בנוסף, פרשת מורטארה נגעה בעצב רגיש מאוד בפוליטיקה של הימים ההם – המאבק של מדינות המערב החילוניות להפקעת המרחב הציבורי ממוסדות הדתובראשן מדינת האפיפיורהעיתונים המרכזיים בצרפת ובאנגליה השתמשו בילד היהודי החטוף כדי להתנגח בכנסייה ופרשת מורטארה לא ירדה מהכותרות. "זה היה מעשה של עריצות מטעם אחת המדינות המפגרות ביותר של המערב", כתב ההיסטוריון רנה רמו על מדינת האפיפיור והוסיף, "חטיפתו של הילד האיטלקייהודי מבולוניה עשתה למען האנטידתיות הקתולית הרבה יותר מאשר כל מעשי השלומיאליות והטעויות הפומביות של עשרות בישופים ואלפי כמרים". כלומר יותר משהעולם החופשי ריחם על משפחת מורטארההוא שנא את הכנסייה.

תלמיד בבית הספר אליאנס לבנים על שם לורנס כדורי, מוסול, עירק 1930 בקירוב. ברקע – שני בתי הספר "אליאנס", בית הספר לבנים על שם לורנס כדורי וביתץ הספר לבנות על שם רימה כדורי (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות עזרא לניאדו, ישראל)

איך הסתיים הסיפורובכןכל הניסיונות לשחרר את אדגרדו נכשלוגם בגלל סירובו של פיוס ה-9 וגם לאור החינוך מחדש שהפך את הילד היהודי לקתולי אדוקכאמורבבגרותו שינה אדגרדו את שמו לפיוס והצטרף למסדר האוגוסטיניבהמשך פעל בגרמניה ובניו יורקוקיבל את התואר "מיסיונר אפיפיורי". רק בשנת 1879, כ-21 שנה אחרי שנלקח מבית הוריוהורשה לחדש את קשריו עם משפחתו היהודיתהוא מת במנזר בלגי ב-1940.

אבל הלקח החשוב ביותר שהופק מהפרשה העגומה היה הצורך בהקמת מנגנון יהודי עצמאי שיאבק במיסיונריות של הכנסיהזה היה הרקע לייסודה ב-1860 של חברת "אליאנס – כל ישראל חבריםבצרפת שנוסדה במידה רבה כתוצאה מ"פרשת מורטרהושחרטה על דגלה את חיזוק הזהות היהודית בשילוב הקניית ערכים מודרנייםרכישת שפות זרות ולימוד מדעיםב-1862 נפתח בית הספר הראשוןבעיר תטואן שבמרוקוב-1870 נוסד בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל – מקווה ישראלב-1884 נפתח בית ספר אליאנס בחיפה וכעבור שמונה שניםגם בירושלים.

אומרים שמשק כנפי הפרפר בצד אחד של העולם עלול לחולל צונאמי בצד השני של העולםבסיפור שלנו היה זה חיידק מיניאטורי שצץ בארץ המגף וגרם למהפכה חינוכית וחברתית בעולם היהודי של ארצות האיסלאם והמזרח התיכון, ששינתה את חייהם של רבבות ילדים ומבוגריםשתהיה שנת לימודים מוצלחת!

אושי דרמן
על ידי אושי דרמן