בלוג

שלושה מי יודע? על ציורים חידתיים בהגדת גוטווירט צוקר

מאת: יאיר אחיטוב, אוניברסיטת בר אילן

 

הגדת גוטווירט צוקר היא כתב יד בתוספת ציורים מהמאה ה-18 שנכתבה וצוירה בפראג בשנת 1707 ומוצגת בבית התפוצות. בדרך כלל, ציורים בהגדות קשורים למנהגי הפסח ולאירועים שקשורים לפסח וליציאת מצרים. אבל בהגדת גוטווירט צוקר מופיעים כמה ציורים שהקשר שלהם לחג אינו ברור כלל. שלושה מהם מופיעים ברצף בסוף ההגדה. האחד מתאר את הנביא יונה נזרק מהאנייה ונפלט מפי הדג. השני מראה ארבע פרות ואישה שעומדת על יד מה שנראה כמו נול אריגה. והציור השלישי, שמופיע לפני השיר "אדיר הוא", מראה נשר שחור ניצב על יד בית.

פתרון חידת שלושת הציורים מצוי במפה שהיא חלק מהגדה אחרת, הגדת אמסטרדם, שנדפסה בשנת 1695. זו הייתה ההגדה הראשונה שכללה תחריטי נחושת, וגם מפה שהכין הגר אברהם בר יעקב. המפה שבסוף הטקסט מתארת את המסלול שעשו בני ישראל מגושן במצרים לארץ ישראל. יש שם איור של ספינה בסערה בים גדול ושל הנביא יונה נפלט מפיו של דג גדול שנראה כמו לווייתן עם זנב מפותל. שילובה של תמונת יונה הנביא נובע ממסורת שהייתה נהוגה בציור מפות באותה תקופה. כדי לא להותיר את הים כשטח ריק על פני המפה, נהגו המאיירים לתאר נושאים שקשורים לים, כמו פוסידון או נפטון, אל הים, ספינות, מפלצות ים שונות וכיו"ב. בהגדת אמסטרדם תפס יונה הנביא את מקומם של מוטיבים אלה. הנשר מתואר בהגדת אמסטרדם בצד שמאל של המפה ומעליו פסוק מספר שמות" אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי".

על יד הבית רואים שלוש כוורות, ותחתן כתובה המילה "דבש". מתחת לארבע הפרות באמצע מתנוססת המילה "חלב". האישה שעל יד הנול היא כנראה תוספת מאוחרת. שני הציורים האלה הם אזכור לתיאורה של ארץ ישראל על ידי המרגלים ששלח משה: "בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא–וְזֶה-פִּרְיָהּ" (במדבר י"ג). ארץ ישראל מתוארת כ"ארץ זבת חלב ודבש" מספר פעמים בתנ"ך. בהקשר זה ראוי לציין, שבעמוד הראשון של הגדת גוטווירט צוקר מופיע איור של המרגלים הנושאים ענף גפן גדול.

המאייר של הגדת גוטווירט צוקר השמיט מציוריו את הפסוק מספר שמות שמעל לנשר, את הכוורות ואת שתי מילות המפתח "חלב" ו"דבש", והותיר אותנו בעלטה בדבר משמעותם. הגדת אמסטרדם היא שחושפת לעינינו את ההקשר והמשמעות של רבים מהאיורים, כולל שלושת אלה שהזכרנו.

הגדות כתובות ומצוירות ביד המשיכו להתפרסם גם אחרי המצאת הדפוס, רבות כאלה נוצרו במאה ה-18 וה-19, חלקן בהשפעת ההגדות המודפסות. האיורים בהגדת אמסטרדם שימשו מודל לאמנים רבים, ביניהם המאייר של הגדת גוטווירט צוקר. הגדת אמסטרדם נדפסה פעמיים, לראשונה בשנת 1695 והדפסה שנייה, שונה, בשנת 1712. הגדת גוטווירט צוקר נכתבה בשנת 1707, תריסר שנים אחרי ההדפסה הראשונה של הגדת אמסטרדם. למיטב ידיעתנו, הייתה זו אחת ההגדות הראשונות – אם לא הראשונה – שנכתבה ביד ושאבה השראה מהגדת אמסטרדם.

(מאנגלית: דנה פז פרינס)

בית התפוצות