הקהילה היהודית ברסיפה, ברזיל


ראשית הקהילה היהודית ברסיפה

יהודים החלו להתיישב ברסיפה, אז בירת מדינת פרנמבוקו, החל משנת 1500, בתקופה בה הגיעו הפורטוגלים לברזיל של ימינו. במאות 17-16 נהייתה פרנמבוקו אשר בצפון ברזיל למרכז משגשג של תעשיית הסוכר. בין תושבי רסיפה היו גם "נוצרים חדשים", כלומר יהודים מומרים.

בסוף המאה ה-16, אחרי איחוד פורטוגל עם ספרד, הגיעה לברזיל האינקוויזיציה, דבר שהשפיע על חיי היהודים האנוסים בעיר, אותם מומרים שהמשיכו לקיים אורח חיים יהודי בסתר. המומחה למטעי-סוכר, דייגו פרננדז מן האנוסים, הואשם על ידי האינקוויזיציה בהפצת היהדות בחשאי, ומפקח מטעמה נשלח לתפסו ולהחרים את רכושו. ב-1593 הוקם באולינדה, הנמל ברסיפה, מטה של האינקוויזיציה, וכמה אנוסים נשפטו ונעצרו. חלק נלקחו לליסבון והוסגרו לבית הדין של האינקוויזיציה. גם כשעזב הפקח, המשיך הבישוף של ברזיל במעקב אחר "נוצרים חדשים", בסיועם של הכמורה ושל הישועים המקומיים.

רק ב-1630, כשכבשו ההולנדים את פרנמבוקו, קיבלו האנוסים של רסיפה חופש דת יחסי. פרנמבוקו נשארה תחת שלטון הולנדי עד שנת 1654, ובתקופה זו, שהייתה משמעותית בתולדות היהודים בדרום אמריקה, הייתה ברזיל שתחת שלטון הולנדי האזור היחיד בתקופת יישוב אמריקה שבו הורשו יהודים לקיים את דתם בגלוי ולייסד קהילה מאורגנת. רוב חברי הקהילה היו יהודים מהולנד ואנוסים שחיו בפרנמבוקו עוד בתקופת השלטון הפורטוגלי.

באותה תקופה, רוב היהודים ברסיפה היו ממוצא ספרדי, ואורח החיים שניהלו דמה, בלשון ובמנהגים, לזה שממנו הגיעו.

היהודים עסקו בכספים, בבורסה, בייצוא סוכר ובאספקת עבדים מאפריקה. הקהילה נקראה "צור ישראל", והיה לה בית כנסת אחד, שני מוסדות לימוד, "תלמוד תורה" ו"עץ חיים", ובית עלמין יהודי.

בשנת 1645, הביסו הפורטוגלים במלחמת גרילה, בסיועם של התושבים המקומיים, את ההולנדים וכבשו את צפון ברזיל מחדש. האזור היה תחת שלטון פורטוגלי עד שקיבלה ברזיל עצמאות, בשנת 1822.

בשנת 1645 התפרקה הקהילה היהודית ברסיפה. היהודים הגלויים נלכדו בידי האינקוויזיציה. רוב יהודי רסיפה עזבו את ברזיל עם ההולנדים, וסייעו בפיתוח תעשיית הסוכר באנטילים ההולנדים. עשרים ושלושה מהם הגיעו אחרי תלאות מרובות אל העיר ניו אמסטרדם, לימים ניו יורק, שם יסדו את הקהילה היהודית הראשונה בעיר.

באמצע המאה ה-18 הפורטוגלים אפשרו ל"נוצרים החדשים" להיטמע באוכלוסייה הכללית, ועקבותיהם נעלמו כליל.

חיי היהודים ברסיפה במאה העשרים

בין 1822 לבין מלחמת העולם השנייה היגרו לברזיל יהודים ממזרח אירופה, מגרמניה, וממדינות ערב אחדות. באותה תקופה הייתה הקהילה היהודית בברזיל השנייה בגודלה בדרום אמריקה. בימי מלחמת העולם השנייה שכך זרם המהגרים היהודים בצורה ניכרת, וגבר שוב משנת 1946.

הקהילה היהודית החדשה ברסיפה נוסדה בתחילת המאה העשרים על ידי מהגרים ממזרח אירופה, בעיקר מפולין, מאוקראינה, מבסרביה ומליטא. המוסדות הקהילתיים הראשונים נוסדו כנראה ב-1918.

המהגרים הגיעו לברזיל בידיעה שלא מדובר בתחנה זמנית, אולם הדבר לא החליש את זהותם היהודית, והם המשיכו לשמור על מסורתם וערכיהם, בין היתר באמצעות פעילות בתנועות נוער ציוניות.

בהדרגה נהייה אורח חייהם של המהגרים אחרי מלחמת העולם השנייה לתערובת של המסורת שהביאו עמם ושל מסורת יהודי פרנמבוקו. בשנות ה-50 של המאה העשרים עבר לימוד המסורת והתרבות היהודיות מתחום המשפחה אל מסגרות הלימוד ותנועות הנוער. בשנות ה-70 חל קיפאון מסוים בחיי הקהילה, ושנות ה-80 התאפיינו בהתעוררות ותחייה. בשנות ה-90 נוסדו כמה מוסדות חדשים, ושלב חדש החל בחיי היהודים ברסיפה.

מוסדות הקהילה

חינוך

ב-1918 בקירוב נוסד ברסיפה בית הספר היהודי הראשון , בשם יידישע שול. בהמשך נקרא בשמות שונים: בית הספר היידי-עברי הברזילאי (Colegio Hebreu Idish Brasileiro), הגימנסיה היהודית של פרנמבוקו (Colegio Ginasio Israelita de Pernambuco). משנת 1967 קרוי המוסד על שמו של משה שוורץ (Colegio Israelita Moises Chvarts).

ארגונים יהודיים

בקהילה היהודית ברסיפה פועלים, בין היתר, הארגונים ויצ"ו, "חלוצות נעמ"ת" ו"עזרה", ותנועות נוער השומר הצעיר, החלוץ הצעיר ודרור הבונים.

המרכז היהודי בפרנמבוקו

בשנותיה הראשונות של הקהילה היהודית ברסיפה, נהגו לקיים פגישות בבתי כנסת, בתי ספר, מועדונים ומועדוני ספורט. בשנת 1950 נוסד המועדון היהודי. בהמשך התפרק, ואחר כך הוקם מחדש כמרכז היהודי של פרנמבוקו. משנות ה-60 נקרא Centro Israelita de Pernambuco

Centro Israelita de Pernambuco
R. Jose Holanda, 792
Recife, Pernambuco
CEP 50.710-140
Email:[email protected]
Fax: 81-445-1185/227-0418

בתי כנסת

בית הכנסת הראשון בדרום אמריקה פעל ברסיפה במאה ה-17. לפנים, התקיימו התפילות בבתיהם של ראשי הקהילה, לרוב אנשים אמידים ובקיאים ביהדות. בהמשך נוסדו בתי הכנסת, ולעתים קרובות נקראו על שם אותם פרנסים ומקום מוצאם, כמו למשל "בית הכנסת שלום אוסינצר" (נוסד 1906). ב-1926, שונה שם בית הכנסת ל"בואה ויסטה" ומשנת 1987 הוא ידוע בשם "בית הכנסת של רסיפה".

בתי כנסת נוספים:

  • בית הכנסת שוקרון (נוסד 1916)
  • בית הכנסת של הספרדים, פעל 1930-1940. חדל לפעול כשהיהודים הספרדים התפזרו למקוות אחרים בברזיל, נפטרו או נישאו ללא-ספרדים.
  • בית חב"ד, מרכז ובית כנסת של הקהילה האורתודוכסית מאז 1987.

תיאטרון ואמנות

אחת הדרכים בהן הצליח דור המהגרים שיסד את הקהילה בתחילת המאה העשרים לשמר את זהותו התרבותית הייתה באמצעות אמנויות הבימה. קבוצת התיאטרון Grupo de Arte Dramatica נוסדה בשנת 1930 ומילאה תפקיד חשוב בבידור לדוברי היידיש. רוב הספרות, השירה, התיאטרון והמוזיקה שיצרו היהודים הייתה ביידיש. הדור השני תרגם את החומרים לפורטוגלית.

ב-1958 נוסד תיאטרון הסטודנטים היהודי של פרנמבוקו, אשר עבד עם להקות מקומיות, הן חובבניות הן מקצועיות. ככל שהצליחו יותר, וזכו בתשומת לב תקשורתית, הלכו נושאי המחזות ואיבדו מייחודם ומאופיים היהודי.

בשנות ה-20 היה הנוער בקהילה פעיל בכמה ארגונים, ביניהם "מקס נורדאו" (1925), שביטא את שימור אורח החיים היהודי בקהילה, ארגון "ויטה קמפנר" (1940) וארגון "חיים ז'יטלובסקי". שני האחרונים תמכו ברעיונות תנועת ההשכלה.

בתי עלמין

בית העלמין היהודי הראשון ברסיפה, שנקרא דו בארו, נחנך ביוני 1926. עד אז קברו היהודים את המתים בבית הקברות הכללי. עצמותיהם הועברו אל בית העלמין היהודי.

ביבליוגרפיה

Kaufman, Tania Neumann. A Presenca Judaica em Pernambuco: Passos Perdidos, Historia Recuperada.Ph.D. thesis. Recife: Universidade Federal de Pernambuco, 1998.

Jewish Brazil Radio

Brasil Judaico

The former Jewish street

רחוב בום חסוס, לשעבר הרחוב היהודי ברסיפה. באדיבות ולריה בונדי קשיוונובסקי

The former Jewish street bottom

הרחוב היהודי לשעבר ברסיפה. באדיבות ולריה בונדי קשיוונובסקי

immigrants from Poland

מהגרים יהודים מפולין בנמל, עם הגיעם לברזיל, 1926. באדיבות סרגיו זליס, ברזיל

Jacob Hazan

יעקב חזן (1899-1992) במרכז התמונה, ממנהיגי השומר הצעיר, לשמאלו אשתו ברטה, וחברי התנועה, רסיפה, 1954. באדיבות שרה גנדלמן, קיבוץ גת, ישראל.