לאהוב את החיים הכשרים: יהודי אטלנטה וקוקה קולה


מאת רחל דרוק

(מאנגלית: דנה פז פרינס)

זהו סיפורם של שלושה יהודים מאטלנטה, שחברו על מנת להעניק לבני עמם את האפשרות ליהנות מהחוויה הכי אמריקאית שיש: שתיית קוקה קולה.

את הפופולריות העצומה של קוקה קולה חייב המשקה השחור לתושייתו העסקית של רוקח יהודי מג'ורגיה. ג'וזף ג'ייקובס היה בן למשפחה יהודית גרמנית מאת'נס, ג'ורג'יה. אביו נלחם עבור הקונפדרציה במלחמת האזרחים. הוא למד באוניברסיטת ג'ורג'יה (1877), סיים לימודי רוקחות במכללת פילדלפיה ב 1879, ונהיה לאחד הרוקחים המורשים הספורים בכל ג'ורג'יה. בשנת 1884 קנה בית מרקחת ברחוב פיצ'טרי 2 בפייב פוינטס, אטלנטה והשתקע בעיר עם משפחתו. בהמשך קנה ג'ייקובס הממולח 15 בתי מרקחת נוספים. האטרקציה העיקרית של הרשת היתה מכונת הסודה – אחת מחמש מכונות בכל העיר.

הרשת ודאי היתה נשארת הערת שוליים בתולדות יהודי אטלנטה ותרומתם למסחר בעיר, אלמלא אירוע גורלי שקרה ב 8 במאי 1886. רוקח מקומי, ד"ר ג'ון סתית' פמברטון, הביא לבית המרקחת ג'ייקובס מיכל ובו סירופ חדש שרקח. ג'ייקובס טעם מהמשקה, פסק: "מצויין!", והתחיל למכור אותו במכונת הסודה כמשקה מוגז, תמורת 5 סנטים לכוס.

עד מהרה צבר "קוקה קולה" פופולריות רבה, מחוץ לרשת ג'ייקובס – ומחוץ לאטלנטה. בשנת 1895 כבר הצהירה החברה בגאווה שכעת שותים קוקה קולה בכל מדינה בארצות הברית. גם היהודים – וגם יהודים שומרי כשרות – השתוקקו לנסות את התוסס החדש הזה.

כאן משתלב בעלילה גיבורנו השני, הרב טוביה גפן. הוא נולד ב 1.8.1870 בקובנה, ליטא, אז חלק מהאימפריה הרוסית, והיגר לארה"ב בשנת 1903. אחרי שכיהן כרב בבתי כנסת בניו יורק ובקנטון, אוהיו, נענה למודעה בעתון היידי טאגבלאט של קהילת "שארית ישראל", קהילה אורתודוכסית באטלנטה (קונסרבטיבית מאז שנת 2002) שחיפשה לעצמה רב. הקהילה ראתה ברב גפן דוגמה מושלמת לרב, מלומד ומנהיג רוחני מהעולם הישן, וקיבלה אותו לכהונה. במהירה נהיה למנהיג פעיל בקהילת אטלנטה, הקים את בית הספר העברי הראשון בעיר והסדיר את ענייני הפיקוח על הכשרות בעיר.

אך התפקיד שזימנה ההיסטוריה לרב גפן היה הרבה יותר משמעותי. מאחר שמטה חברת קוקה קולה ישב באטלנטה, בשנות ה1930 הרבה הרב גפן לקבל פניות מרחבי ארה"ב על שאלת כשרותו של המשקה החדש, וגם תהיות על כשרותו לחג הפסח. מה שעמד על הפרק עבור הפונים היה יותר מסתם היתר כשרות למשקה קל מסוים. קוקה קולה סימל את ההנאה שבחוויה האמריקאית, והיהודים ורבניהם  בחרו להטיל דווקא על רב ליטאי מסורתי עם מבטא יידי בולט, את המשימה להוכיח שיהודים לא חייבים לוותר על החוויה האמריקאית כדי להישאר נאמנים למסורתם ולדתם.

גיבור סיפורנו השלישי עולה לבמה: הרולד הירש היה בן למשפחה אמידה ובעלת השפעה באטלנטה. כמו ג'ייקובס (אם כי שלושה עשורים אחריו), גם הוא למד באוניברסיטת ג'ורג'יה, ואפילו היה שחקן קו התקפה בנבחרת הפוטבול של האוניברסיטה, אף שלא היה לו כל רקע בספורט ו"כישרון מוגבל" בלבד. בגמר לימודי המשפטים באוניברסיטת קולומביה, הירש התחיל לעבוד כעורך דין בחברת קוקה קולה אטלנטה.

הרב גפן פנה להירש בתקווה לגלות אילו מרכיבים מכיל קוקה קולה והאם אפשר לקבוע שזה כשר. לא היתה זו משימה קלה. מתכון הקוקה קולה היה – ונשאר עד היום! – סודי ביותר. ובכל זאת השיג הירש לגפן אישור מיוחד לראות את רשימת המרכיבים, אישור שתמורתו היה על הרב להישבע לסודיות מוחלטת. פסק ההלכה שכתב לבסוף הרב גפן מלא בראשי תיבות ומילות קוד שמתייחסות בעקיפין למרכיבים, על מנת לשמור עליהם בסוד כפי שנשבע לעשות.

הרב גפן גילה במתכון שני מרכיבים בעייתיים, שמנעו ממנו לקבוע שהמשקה כשר. הראשון, שנקרא בפסק ההלכה בשם M, הופק משומן בקר מזוקק בלתי כשר. אמנם המשקה הכיל רק אחד לאלף ממרכיב זה, הרבה פחות מ"בטל בששים", אך משום ש M היה חלק בלתי נפרד מהמתכון כמוסיף טעם, גפן חש שהוא יהווה בעיה. בנוסף, מרכיב A הופק מגרעיני תבואה ולכן היתה בעיה עם הכשרות לפסח.

חברת קוקה קולה לא רצתה לוותר על ההזדמנות להתרחב לעוד שווקים, אפילו אם מדובר בציבור הקטן יחסית של יהודים אמריקאים. החברה התחילה לחפש פתרונות חלופיים לשני המרכיבים, ולבסוף מצאו שאפשר להחליף את M  שעשוי משומן בקר לM  שעשוי משמן כותנה, ובנוסף, הסכימו קוקה קולה להתחיל לייצר עם סלק סוכר וקנה סוכר כמה שבועות לפני פסח, וכך להבטיח שלא יהיו מרכיבים שהם חמץ בתקופת החג. הם החלו לייצר בקבוקים עם פקקים צהובים, שהיו הסימן לכך שהמשקה הוכן מקנה סוכר והוא כשר לפסח.

כל ההתאמות האלה סיפקו את הרב גפן ובשנת 1935 פרסם פסק הלכה שבו כתב ש"מותר גם לשומרי ההלכה הקפדניים ביותר ליהנות מקוקה קולה בכל השנה וגם בפסח". באותה שנה, מפעל הביקבוק באטלנטה ייצר את את הפקק הראשון שכלל אישור כשרות בעברית, תאריך ושמו של הרב גפן.

היום קשה אולי להבין את המאמץ שהשקיע הרב מאטלנטה בהכשרתו של משקה קל ממותק ומוגז, אבל הפסק של הרב גפן שהכשיר את קוקה קולה היה משמעותי מאד עבור היהודים ברחבי ארה"ב. כשפתחו בקבוק קולה בשולחן הסדר, או התרעננו עם קולה קרה ביום קיץ חם, יהודי אמריקה ראו בכך השתלבות בחיים התרבותיים והקולינריים האמריקניים בארה"ב. אחד מסמליה הפופולריים הוותיקים ביותר של תרבות ההמונים של אמריקה התיישב סופסוף עם אמונתם ומצוותיהם של היהודים באמריקה.

 

[1] "The Chronicle Of Coca-Cola: Birth of a Refreshing Idea." Www.coca-colacompany.com. The Coca-Cola Company, 1 Jan. 2012. Web. <http://www.coca-colacompany.com/packages/history/the-chronicle-of-coca-cola-birth-of-a-refreshing-idea/>.

2 Ferris, Marcie Cohen. Matzoh Ball Gumbo: Culinary Tales of the Jewish South: UNC, 2005. Google Books. Web. https://books.google.co.il/books?id=n8ScSsuvrhQC&dq=Coca-Cola+Kosher+certification&source=gbs_navlinks_s, p. 165.

3 "Hirsch, Harold." Www.jewsinsports.org.

 

Bibliography:

"Atlanta" from Beit Hatfutsot – the Museum of the Jewish Peopleh Jewish Communities Database.

"The Chronicle Of Coca-Cola: Birth of a Refreshing Idea" Www.coca-colacompany.com. The Coca-Cola Company, 1 Jan. 2012. Web. <http://www.coca-colacompany.com/packages/history/the-chronicle-of-coca-cola-birth-of-a-refreshing-idea/>. December 24, 2015.

"Hirsch, Harold." Www.jewsinsports.org. December 24, 2015.

Ferris, Marcie Cohen. Matzoh Ball Gumbo: Culinary Tales of the Jewish South: UNC, 2005. Google Books. Web. <https://books.google.co.il/books?id=n8ScSsuvrhQC&dq=Coca-Cola+Kosher+certification&source=gbs_navlinks_s>.

Geffen, Tobias. "A Teshuvah Concerning Coca Cola." 1935.

Green, David B. "This Day in Jewish History First Customer Pays for Coca-Cola." Haaretz.com. Haaretz, 8 May 2014. Web. <http://www.haaretz.com/jewish/features/.premium-1.589483>. December 24, 2015.

Horowitz, Roger. "The Real Thing: How Coke Became Kosher." Www.chemheritage.org. Chemical Heritage Foundation, 2012/2013. <http://www.chemheritage.org/discover/media/magazine/articles/30-3-the-real-thing-how-coke-became-kosher.aspx>. December 24, 2015.

Kaemmerlen, Cathy. The Historic Oakland Cemetery of Atlanta: Speaking Stones: History, 2007. Google Books.  https://goo.gl/RW4Gi1

Marx, David. "Harold Hirsch." Bjpa.org. Berman Jewish Policy Archive. December 24, 2015.

Segev, Tom. "How Coca-Cola Became Kosher for Passover." Haaretz.com. Haaretz, 30 Mar. 2012. Web. <http://www.haaretz.com/israel-news/how-coca-cola-became-kosher-for-passover-1.421675>. December 24, 2015.

ג'וזף ב. ג'ייקובס. תצלום באדיבות מוזיאון ברמן

ג'וזף ב. ג'ייקובס. תצלום באדיבות מוזיאון ברמן

הרב טוביה גפן. באדיבות ארכיון משפחת קובה להיסטוריה של יהודי הדרום, מוזיאון ברמן

הרב טוביה גפן. באדיבות ארכיון משפחת קובה להיסטוריה של יהודי הדרום, מוזיאון ברמן

הרולד הירש. תצלום באדיבות ארכיון משפחת קובה להיסטוריה של יהודי הדרום, מוזיאון ברמן

הרולד הירש. תצלום באדיבות ארכיון משפחת קובה להיסטוריה של יהודי הדרום, מוזיאון ברמן

הפקק הראשון שסומן בהיתר כשרות. באדיבות ארכיון משפחת קובה להיסטוריה של יהודי הדרום, מוזיאון ברמן; משפחת גפן

הפקק הראשון שסומן בהיתר כשרות. באדיבות ארכיון משפחת קובה להיסטוריה של יהודי הדרום, מוזיאון ברמן; משפחת גפן