פרדה אקלום

פרדה יזזאו אקלום (1949 – 2009). נולד בכפר עדי וורבה במחוז תיגראי, אתיופיה. אביו יזזאו אקלום היה אדם אמיד, משכיל ומצליח שהשקיע בהקניית השכלה לכל ילדיו.

פרדה למד הוראה במכללה למורים באדיס אבבה, והיה מורה עד 1976, אז נתמנה למנהל בית ספר באינדאבגונה שבמחוז שריה שבתגראי. הוא פנה לרשת אורט בבקשה לפתוח בית ספר יהודי בתיגראי, והרשת נענתה והקימה שני בתי ספר לקהילה היהודית בתגראי. שנה לאחר מכן עבר ללמד בבית ספר יהודי בגונדר. בשנות השבעים יזם הקמת שני בתי ספר בחבל תיגראי, אף התמנה לראש המועצה של אנדאבגונה.

ב 1977 הושג הסכם בן אתיופיה לישראל על העלאת יהודים דרך אדיס אבבה תמורת נשק. אקלום היה אחראי לעלייתם של כ-200 יהודים מאתיופיה באותה השנה. לאחר עלייתם של מספר יהודים נחשפה העסקה, ואתיופיה ניתקה את יחסיה עם ישראל וגירשה את הנציגים הישראלים משטח המדינה לרבות פעילי אורט.

פרדה בתצלום משפחתי, צילום: עמרם אקלום

פרדה בתצלום משפחתי, צילום: עמרם אקלום

אקלום הבין שאין הוא בטוח באתיופיה וברח אל חרטום, משם שלח מכתב בהול לנציגות הישראלית של אורט בז'נבה. המכתב הגיע לגורמי המוסד בתל אביב אשר חיפשו דרך חדשה להעלאת יהודי אתיופיה, חרף מלחמת האזרחים. במכתבו ציין אקלום שחצה את הגבול מאתיופיה לסודן, מה שעורר את אנשי המוסד לבדוק את אפשרות העלאתם של יהודי אתיופיה דרך סודן, במסווה של פליטי מלחמה, ומשם להעבירם לישראל.

אקלום נפגש עם סוכן מוסד והוחלט שהוא יאתר וירכז יהודים נוספים בסודן. בהמשך אקלום גויס למוסד כסוכן. הוא הצליח לשלוח שליח למשפחתו ולהביא אליו את שני אחיו, ויחד עמם החל בחיפוש יהודים אחרים שהגיעו לסודן והצליח לאתר כ-30 איש. הקבוצה הזו שנמצאה נשלחה לז'נבה בעזרתם של סוכני מוסד ואנשי אורט ומשם למדינת ישראל. קבוצה זו השתכנה במרכז קליטה בעיר אופקים.

לאור ההצלחה המסחררת המוסד הבין את הפוטנציאל הגלום בעלייה דרך סודן, ושוב השתמש באקלום על מנת לאתר יהודים נוספים בחרטום ובמחנות הפליטים על הגבול האתיופי. אקלום שהבין שיהודי אתיופיה צריכים לעבור דרך סודן לאתיופיה במסווה של פליטים. השמועה וההודעות על האפשרות של העלייה דרך סודן הגיעה לכפרים יהודיים רבים במחוז תיגראי וכך החלה הנהירה הגדולה של יהודי תיגראי על עבר הגבול הסודני במסווה של פליטי מלחמת האזרחים האתיופית, אקלום היה איש הקשר שתיווך בין היהודים לבין המוסד ובדרך זו עלו אלפי יהודים לישראל דרך ים סוף. לאחר שנתיים של פעילות נמסר שמו ופעולו לשלטונות הסודנים והם החלו לצוד אחריו, אקלום שהיה בסכנת מוות עזב את סודן לישראל. תוך השנתיים הללו סוכני המוסד הכינו את התשתית המבצעית, הארגונית והמודיענית לעלייה דרך המטוסים במבצע משה.

כאשר הגיע אקלום לישראל התיישב עם משפחתו בעיר באר שבע. אקלום המשיך בישראל את עבודתו כפעיל קליטה ועזר לעולים רבים שהתקשו בהתאקלמות בארץ החדשה. באותו זמן הגיעו לאוזניו ידיעות שיהודים רבים שעברו את הגבול הסודני נהרגו, והוא החל במגעים עם המדינות השכנות לאתיופיה וסודן על מנת למצוא דרכים נוספות להעלאת היהודים, אולם הוא זכה להתעלמות מן המדינות השונות ואפילו גורש מקניה על ידי המשטרה המקומית.

אקלום נפטר ב-7 בינואר 2009 בעת ששהה באדיס אבבה ונקבר בבית העלמין החדש בבאר שבע ב-11 בינואר.

בחודש ינואר 2016 הונחה אבן פינה להקמת כיכר וגן ציבורי על שמו של פרדה אקלו, בבאר שבע.