אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

המגילה של איציק מאנגר: גלגולה של קלאסיקת פורים יידית

ההיסטוריה הבימתית והמצולמת של "המגילה" של משורר ומחזאי היידיש הגדול איציק מאנגר ארוכה, אבל כדאי, כמנהג המקום, להתחיל מההתחלה. מאנגער (בכתיב יידיש) נולד ב-1901 בצ'רנוביץ, בירת בוקובינה – אזור המחבר את רומניה ואוקראינה – השייכת היום לאוקראינה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לרומניה. בצעירותו חי בבוקרשט ובוורשה, בין היתר. עם עליית הנאצים ברח שוב, הפעם לפריז, הגיע ללונדון, ובשנות ה־50 השתקע, כמו כותבי יידיש רבים אחרים, בניו יורק. ספר שיריו הראשון יצא בבוקרשט ב-1929, ו"מגילה לידער" ("שירי המגילה"), שלכבודו התכנסנו, פורסם לראשונה בוורשה ב-1936. באסופת שירים זו מאנגר מעביר את סיפור מגילת אסתר מממלכת פרס העתיקה למזרח אירופה של[]

המשך קריאה

לא בשום מחיר: על פדיון שבויים רבני בגרמניה של ימי הביניים

בימים בהם נושא פדיון שבויים אקטואלי עד כאב, אנחנו נזכרים בסיפורו של מהר"ם מרוטנבורג – אחת העלילות המפותלות, המרתקות והמסתוריות שבתולדות הראשונים. מורנו הרב רבי מאיר, או בקיצור מהר"ם, היה ראש לחכמי גרמניה ומנהיגה של יהדות אשכנז במאה ה-13. הוא היה מגדולי הרבנים של אשכנז שבכל הדורות, פוסק ופרשן התלמוד, מאחרוני בעלי התוספות, וגם פייטן. רבות מפסיקותיו נשתמרו במקבצי שו"ת (שאלות ותשובות), המכילים את תשובותיו לשאלות הלכתיות. סיפורו הסתיים בכך שנכלא והוחזק תמורת כופר מופקע, והסיפור המפורסם הוא שהוא הנחה את קהילתו שלא לשלם. רבי מאיר ב"ר ברוך נולד למשפחה של רבנים וחכמים בעיר וורמס שעל גדות הריין – ורמייזא[]

המשך קריאה
צילום מסך מאתר החברה https://www.lillianvernon.com/

"אני הלקוחה שלי": אימפריית הקניות שהקימה ליליאן ורנון במו ידיה

כשמחפשים בגוגל את השם ליליאן ורנון, הדבר הראשון שעולה זה חליפון (סוג של תיק לאריזת חליפות, אם תהיתם), השומר על הבגדים ללא קמטים בנסיעות, עשוי פוליאסטר קל אך עמיד, עם אפשרות להוספת מונוגרמה אישית, אותו ניתן להזמין באמזון במחיר של 32.99 דולר, אם לא היה אוזל מהמלאי. המוצר הפשוט הזה ממחיש היטב את מהות האימפריה העסקית שבנתה ליליאן ורנון, שמשפחתה נמלטה מגרמניה הנאצית לארצות הברית כשהייתה ילדה. זה מוצר פרקטי אך לא חיוני, הוא לא יקר, אך משדר יוקרה. כפי שכתוב באמזון: "מונוגרמה אישית של ראשי תיבות מוסיפה תחושה של מראה מקצועי בזמן נסיעה". שמה של ליליאן ורנון עולה לא[]

המשך קריאה

"תוצרת של נסים": הילד היהודי שהתחבא בבור מהנאצים והפך לממציא ותעשיין ענק

עברו 13 שנה מאז מותו של ד"ר פליקס זנדמן, אך סיפורו ממשיך להדהד. סיפורי שואה יש למכביר, וסיפורי שואה ותקומה, ברוך השם, גם לא חסר, אך סיפורו הלא יאמן של פליקס זנדמן יוצא דופן ויפה במיוחד מכיוון שהוא מכיל בתוכו ניצחון נגד כל הסיכויים, חשיבותם של חינוך והשכלה, עלילה מרגשת של חברות, עזרה הדדית ונכונות להקריב למען האחר, וגם – נסים ונפלאות. זנדמן הוא גם דוגמה לקומבינציה אנושית נדירה: מדען גאון בעל רוח יזמית יוצאת דופן שהצליח להפוך את המצאותיו לעסק המגלגל מיליארדים, תוך שמירה על רטוריקה אידאולוגית של תקומת העם היהודי בארצו. עם שורה של פטנטים שרשם על שמו[]

המשך קריאה
שלט הכניסה לבית של הלנה כגן (צילום: Oren Kagan, Wikipedia)

האישה שטיפלה בכל ילדי ירושלים: רופאת הפלא הלנה כגן

מסוף התקופה העות'מאנית, דרך המנדט הבריטי ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל, פעלה בירושלים אישה יוצאת דופן: ד"ר הלנה כגן – רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל. כגן הניחה את היסודות לרפואת הילדים ולרפואה הסוציאלית בישראל והפכה לדמות אגדית. ב"מעריב" בשנות ה-60 של המאה הקודמת תיארו אותה בתור "האישה שטיפלה ב'כל ילדי ירושלים', גויים כיהודים, בני רחביה האריסטוקרטית, ובניהם של תושבי סמטאות העוני המעופשות – ואפילו בילדיו של המופתי". בימים אלה, דמותה של כגן, על ידי איור של האמנית יעל בוגן, מתווספת למוקד "נשים פורצות דרך" בקומת "הפסיפס" של תצוגת הקבע החדשה של אנו – מוזיאון העם היהודי. הלנה כגן נולדה ב-1889[]

המשך קריאה
עולים חדשים מאתיופיה ליד המנורה בעת ביקור בכנסת, ירושלים, ישראל, 1984 צילום: דורון בכר (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי)

נס חנוכה: סיפור חייו המופלא של אסיר ציון אבבה ברהן

בנר חמישי של חנוכה 1982 שלח הרב אבבה ברהן מכתב קצר אך דרמטי בעברית, בכתב יד מושלם, מהכפר וולקה שבאתיופיה אל יהודי התפוצות – מכתב בו הוא מתחנן שיצילו את יהודי אתיופיה. בנר שביעי של חנוכה 2004 הוא נפטר על אדמת ארץ ישראל. הרבה מאוד עבר על אסיר ציון אבבה ברהן, ועל יהודי אתיופיה בכלל, בין השנים הללו. אבבה ברהן, או יאיר בן אורי בשמו העברי, היה איש דת וחינוך שפעל למען עליית יהודי אתיופיה לישראל, וכמו רבים אחרים, שילם מחיר כבד בדרך להגשמת חלומו הציוני. הוא הגיע ממשפחה יהודית מיוחסת במחוז גונדר שבמדינת אמהרה בצפון אתיופיה. אביו וסבו היו[]

המשך קריאה
מכתב של חושיאל בן אלחנן, גניזת קהיר

סערה בלב ים: על ארבעה שבויים ותחיה יהודית

במאה ה-11 הסתיימה תקופת הגאונים. שלל גורמים – ביניהם גל קור, רעב, שינויים פוליטיים ורדיפה ע"י השלטון המוסלמי – הביאו לשקיעת יהדות בבל המפוארת; הישיבות הגדולות סורא ופומבדיתא נסגרו וימי הזוהר של יהדות בבל נגמרו. מרכז הכובד של לימוד התורה עבר בהדרגה למקומות חדשים. ישיבות חדשות קמו בספרד ובצפון אפריקה ובהדרגה הן נהיו יותר ויותר עצמאיות, חזקות ומשפיעות. זה היה תהליך שקרה לאורך זמן, אך ישנה אגדה יפה שקושרת את התהליך הזה יחדיו על ידי סיפור הרפתקאות דרמטי אחד. סיפור מותח ועסיסי על ארבעה תלמידי חכמים שנשבו על ידי פיראטים. אז איך ארבעה תלמידי חכמים נחטפים על ידי שודדי ים?[]

המשך קריאה
לדים עולים מתימן בכפר הנוער 'מאיר שפיה', ישראל, שנות ה-1950 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי. באדיבות כפר הנוער מאיר שפיה)

"יראים שלחוני": התגלית המפתיעה על פיוט יום הכיפורים המיוחד של יהודי תימן

בדיוק כמו בתרבות הפופולרית על סוגיה, יש שמות גדולים ומוכרים – יוצרים, כותבים או מבצעים שעצם איזכור שמם מספיק כדי לעורר עניין או לגרום לאנשים להוציא את כרטיס האשראי – ויש שמות קטנים. יצירות נהדרות כמובן נוצרות גם על ידי אלה וגם על ידי אלה, אך לעיתים קרובות השמות הקטנים, הלא מוכרים, הם המעניינים ביותר, כי הדרך שהם עוברים בתרבות, בין תקופות ומקומות, היא מפתיעה, חמקמקה ומסתורית. כזה הוא סיפורו של הפיוט הנשכח (ברוב המקומות), "יראים שלחוני" – פיוט יפהפה שמוכר אך ורק בקרב יהודי תימן, האומרים אותו ביום כיפור לפני "כל נדרי". הפיוט הזה מיוחס כיום לר' ששון בן[]

המשך קריאה
חלל פנימי, אנו - מוזיאון העם היהודי (צילום: בני סהר)

ביקור שרת החוץ של נורבגיה ב"אנו – מוזיאון העם היהודי"

ביום ג', 12.9.23 שרת החוץ של נורבגיה, אניקה הויטפלד, פתחה את סיורה הפורמלי בישראל בביקור ב"אנו – מוזיאון העם היהודי". התלוו לביקור השגריר המיועד של נורבגיה בישראל, פר אגיל סלווג, שגריר ישראל בנורבגיה, אבי ניר, ומשלחת מכובדים ממשרד החוץ הנורבגי ומשגרירות נורבגיה בישראל. את הסיור הובילו מנכ"ל המוזיאון, דן תדמור, מנכ"לית אגודת הידידים ומנהלת חטיבת קשרי החוץ, עדי אקוניס ומנהלת הדסק הבינלאומי, עיניה זאבי קופפר. שרת החוץ בחרה להתחיל את ביקורה בישראל ב"אנו", המוזיאון היהודי הגדול בעולם המהווה מוקד פורץ דרך המציג את סיפורו המתמשך ויוצא הדופן של העם היהודי לדורותיו. בתום הביקור הודו השרה, השגריר המיועד ופמלייתם למנכ"ל המוזיאון[]

המשך קריאה
ש"י עגנון 1966 (צילום: יכין הירש. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

ימים נוראים: האנתולוגיה של ש"י עגנון לראש השנה, יום הכיפורים ולימים "שבינתיים"

חתן פרס נובל לספרות, ש"י עגנון, מוכר כמובן היטב בזכות הפרוזה והסיפורת שכתב, אבל אחד מכתבי היד המונומנטליים שיצאו תחת ידו, אולי הפרויקט הגדול והשאפתני ביותר שהוא חתום עליו, היה דוקא אנתולוגיה – או "ילקוט" כפי שהסוגה נקראה בזמנו – שפורסמה ב-1938. עגנון איגד וערך את האסופה "ימים נוראים" המכילה סיפורים ומדרשים לראש השנה, ליום הכיפורים ולעשרת ימי תשובה, כאוצר של חוכמה יהודית להרהור, תשובה והתחדשות בימים הנוראים, והיא הוזמנה על ידי הוצאת שוקן בברלין במטרה להביא את כתבי הקודש לקהל קוראים רחב. בהקדמה לספר פירט עגנון את המקורות שהשתמש בהם: "למען אחי ורעי המבקשים לדעת ענייני ראש השנה ויום[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב