אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

חוזרים לבית הספר היהודי: 120 השנים הראשונות

יש מעט מאוד רגעים מרגשים יותר בחייו של ילד יהודי מהיום הראשון בבית הספר. מהישיבה אל הקיבוץ, מצפון אמריקה עד צפון אפריקה, מזרח אירופה או מרכז אסיה, מארץ ישראל עד מדינת ישראל ועד הימים בגטאות ובקהילות שחיו תחת דיכוי ורדיפה – חינוך הילדים תמיד היה חוויה מקיפה, יוצרת ומשמעותית בחיים היהודיים. לכבוד יום פתיחת הלימודים לשנת תשע"ח, אנחנו שמחים לשתף אתכם עם רגעים כאלה בדיוק מכל העולם ב-120 השנים האחרונות. בהצלחה לכל הילדים הנרגשים וההורים הגאים שחוזרים לבית הספר ובמיוחד לאלו שמתחילים את דרכם במערכת החינוך – שלום כיתה א'! תלמידי כיתה א' בבית הספר היסודי באריאנה, טוניסיה, 1959 ג'ני[]

המשך קריאה

אלבום: ביקור מזכ"ל האו"ם בבית התפוצות – מוזיאון העם היהודי

עשרות רבות של אורחים ומוזמנים נכבדים הגיעו ביום רביעי, 30.8, להאזין לנאומו המיוחד של מזכ"ל האו"ם, מר אנטוניו גוטרש, לסיכום ביקורו בישראל. את קבלת הפנים, כמו גם את הסיור במוזיאון שנערך לדיפלומט מספר 1 בעולם, הובילו יו"ר דירקטוריון בית התפוצות אירינה נבזלין ומנכ"ל בית התפוצות דן תדמור. כמו כן, הגיעו חברי הנהלת בית התפוצות, תורמים ואנשי עסקים, שגרירים ודיפלומטים זרים, שרים חברי כנסת בעבר ובהווה, אנשי אקדמיה, ראשי ארגונים של האו"ם בישראל, אנשי תקשורת ורבים אחרים: יו"ר חבר הנאמנים אלוף מיל' איתן בן אליהו; שגריר ישראל באו"ם דני דנון; ח"כ ציפי חוטובלי סגנית שר החוץ; לשעבר שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו מרצה[]

המשך קריאה

די וואמפיר סלייער: על מיתוס הערפד היהודי ועלילות הדם

"כשחיוך שטני על פניו אורב הצעיר היהודי שחור השיער לנערה הארית התמימה, על מנת שיזהם את דמה ויפקיעה מבני-עמה. בכל אמצעי ישאף להרוס את הבסיס הגזעי של העמים עליהם הוא מנסה להשתלט. לבסוף יבוא קצו של הערפד מוצץ הדם הזה, הטפיל של ההיסטוריה, אך ורק אם הארים יכירו בסכנה היהודית בכללותה ויפעלו ליצירת מדינה גרמנית טהורה עבור העם הגרמני הטהור". (מתוך מיין קאמפף) האמת היא, למרות שבחרנו לפתוח דווקא בציטוט הנ"ל, כי בדומה לטלאי צהוב, קונספט הגטו והגירושים ההמוניים, שהיו נפוצים בימי הביניים באנגליה ובצרפת, כך גם דימוי הערפד היהודי לא היה המצאה של המוח הנאצי החולני. בכלל, היטלר לא[]

המשך קריאה

איצ'יק ודנה: הכוכבות היהודיות של בוליווד

על היהודים של הוליווד הכל כבר נכתב ונאמר, אבל הסיפור שלפניכם מאיר פיסת היסטוריה מפתיעה ונחבאת: קבוצת שחקניות יהודיות ששבו בקסמיהן את דמיונו של הקהל ההודי העצום, זה שהפך את תעשיית הקולנוע המקומית, "בוליווד", לגדולה והפעילה בעולם. אחת הסיבות העיקריות לעובדה שאותן נשים בלטו כל כך הייתה הגישה השמרנית של הינדים ומוסלמים בהודו באותה תקופה כלפי נשים בקולנוע. הגיבורות הבאות, אלמוניות עבור רבים כל כך, עשו את זה. רובי מאיירס מאיירס נולדה ב-1907 למשפחה יהודית בגדדית. שם הבמה שלה היה סולוצ'אנה. היא כיכבה בסרטים אילמים, ברבים מהם לצדו של דינשו בילימוריה באולפני אימפריאל ובשיא ההצלחה שלה היתה השחקנית הכי מרוויחה בתעשיה.[]

המשך קריאה

מהסנהדרין עד בגין, מהרמב"ם עד בן גוריון: תולדות החרם ביהדות

אנחנו מבינים שכדי לנצח את שד המחלוקת הפנימי צריך קודם כל להכיר בו, אז החלטנו לשתף אתכם במצעד מעשי החרם הנבחרים בתולדות העם היהודי. נא לא לנסות בבית בפראפרזה על המשפט הפותח את המניפסט הקומוניסטי, אפשר לומר שכפי שההיסטוריה העולמית היא היסטוריה של מלחמת מעמדות, כך ההיסטוריה היהודית היא היסטוריה של מלחמות אחים. מה לעשות, זו המציאות. מלחמות אחים מקודדות בDNA התרבותי שלנו מאז ומעולם. קין והבל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו, אריסטובולוס והורקנוס, וכמובן חורבן בית המקדש והיציאה לגלות, שנגרמו עקב קיטוב בין כתות יהודיות בתקופת בית שני. למלחמות האחים היהודיות פרקטיקות שונות ומגוונת. אחת מהן היא פרקטיקת החרם. זה[]

המשך קריאה

מבית הבראה למלון בוטיק: תולדות הנופש בישראל

כמדי קיץ הופכת מדינת היהודים למתחם "אסקייפ רוּם" אחד גדול, כשרבבות צובאים על שערי נתב"ג, בניסיון להימלט מהחום הלוהט ואשפוז אקטיבי של הילדים המתפקעים מאדרנלין ללא מסגרת הולמת. לצערנו, רק הזריזים המקדימים למצוות "כבד את נקבוביות גופך" מוצאים דילים במחירים סבירים ומתעופפים לארצות הים. לעומתם, מדחיקי יולי-אוגוסט, שדוחים הכל לרגע האחרון, נאלצים שוב לשבור קופת חיסכון כדי למצוא מקום פנוי במלון באילת/צימר בצפון/אורחן בנגב (מחק את המיותר). אז כדי לצנן את מצב הרוח של הנותרים בארץ, הרי לפניכם נגיעת נוסטלגיה שתחזיר אותנו אל הימים בהם נופש היה נופש ולא חבילה, והדקה ה-90 הייתה רק הרגע בו התחיל זמן פציעות בכדורגל,[]

המשך קריאה

למי קראת שיילוק? הרומן בין יהודים וכסף בראי האנטישמיות

חובב החרמות רוג'ר ווטרס הרתיח את הליגה היהודית נגד השמצה כשבאחת מהופעותיו הקרין ווידאו בו נראו מטוסים ממטירים פצצות בצורת מגני דוד מחוברים לדולרים. הטענה הייתה שווטרס "השתמש בסטריאוטיפ אנטישמי עתיק ומכוער". אז מכוער הוא ודאי, אבל עד כמה עתיק? האמת היא שכמו רוב הסטריאוטיפים האנטישמיים נגד יהודים, גם החיבור בין יהודים וכסף נולד בסעודה המפורסמת ההיא, שהתרחשה בערב פסח במלון דרכים בעיבורי ירושלים, לפני 1986 שנה. כזכור הסעודה, שזכתה לכינוי בעל הניחוח המורבידי "הסעודה האחרונה", נקטעה בידי חיילים רומאים, אותם ליווה אדם בשם יהודה איש קריות, ממקורבי ישו הנוצרי. על פי הברית החדשה, יהודה איש קריות ניגש ונישק את[]

המשך קריאה

יידישע פיראטען: על שודדי ים יהודים

מה בין יצר נקמה על גירוש ספרד, ג'מייקני בשם כהן ובנו של רב גדול עם בית כנסת קטן בספינה? הפליגו אתנו למסע משותף עם הפיראטים היהודים שכבשו את הימים והאוקיינוסים – מאיסטנבול ועד האיים הקאריביים בשנת 1628 יצאו מג'מייקה שני פיראטים ידועים לשמצה לשדוד ספינות אוצר ספרדיות שהיו בדרכן למולדת ובאמתחתן מתכות יקרות שנכרו בעולם החדש. אחד מהם, יהודי בשם כהן אנריקס, היה פליט פוליטי ואינדיבידואליסט אמיתי שנרדף עקב מוצאו היהודי. באותו זמן כהן היה כבר עשיר מופלג. המניע שלו לפעולות השוד הימי בהן לקח חלק לא היה כלכלי, אלא אידיאולוגי. חלפו אמנם יותר ממאה שנים מאז הוצא צו הגירוש[]

המשך קריאה

לא רק פרחים ולבבות שוקולד: מי אתה, ט"ו באב?

ט"ו באב הוא אחד המועדים התמוהים ביותר במחזור הזמנים היהודי. למה תמוה? בעיקר כי אין הסבר ברור ומדויק מדוע הוא מצוין דווקא בתאריך הזה ואפילו לגבי מקור הסיבה להנחלת המנהג יש כמה וכמה הסברים במסורת היהודית, כמו תמיד, הכל כנראה התחיל במשנה. הפעם בציטוט הבא, ממסכת תענית: "אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְמחוֹללוֹת בַּכְּרָמִים". לכאורה, כמעט קורץ להציע את ההשערה כי חיבתם של היהודים לסמיכות בין עצב לשמחה, חורבן ותקומה (ראו יום הזיכרון ויום העצמאות) היא[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב