אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

70 שנה לכ"ט בנובמבר: הדמות הנשכחת שסללה את הדרך לשתי מדינות לשני עמים

גלות וגאולה, שואה ותקומה, עבדות וחירות, חורבן וגבורה, הבלגה ומרי, יום הזיכרון ויום העצמאות. תסמונת הפאסיב – אגרסיב מקודדת היטב במבנה האישיות הלאומי של העם היהודי. אכן כן, אנחנו אוהבים את המציאות שלנו בקצוות, טסים ברכבת הרים רגשית, עולים ויורדים בטרמפולינה של ההיסטוריה. אולי, וזו רק השערה, מה שבאמת מסתתר מאחורי המילים "נפש יהודי הומיה", זו הפרעה לאומית דו – קוטבית? נכון שעל פי מקורות יודעי דבר נפתלי הרץ אימבר, מחבר "התקווה", היה שתוי רוב היום, אבל לפחות בעניין הזה, ניתוח הנפש היהודית הלאומית שלו היה מדויק וצלול. אותה דינמיקה לאומית בי-פולארית הייתה גם הרקע ההיסטורי שהוביל להצבעת האומות המאוחדות[]

המשך קריאה

הקהילות היהודיות המבודדות בעולם

בעולם חיים כיום, לפי ההערכות, בין 14.4 ל- 17.5 יהודים, כמחציתם בישראל וכרבע – בארצות הברית. אבל הזיקה ליהדות אינה נמדדת רק במספרים. הנה חמש קהילות יהודיות קטנות ומרוחקות בארבע יבשות. איקיטוס, צפון פרו במעמקי יער הגשם שוכנת איקיטוס, העיר הכי גדולה בעולם בלי כביש גישה אליה, אלא גישה אווירית או בסירות על גבי האמזונס הבוגדני. היהודי הראשון באזור מרוחק זה היה אלפרדו קובלנץ, שהגיע מגרמניה לעיר הסמוכה יורימגואס בשנת 1880כדי לעבוד בתעשיית הגומי הפורחת באמזונס. חמש שנים אחריו שלושה אחים, מויזס, אברהם וחיימה פינטו הגיעו לאיקיטוס לעבוד במטעי הגומי. הם נשארו שם רק כמה שנים אבל בינתיים הצטרפו אליהם יהודים[]

המשך קריאה

כשחסידי אשכנז נלחמו בערפדים, אנשי זאב ומכשפות

כבר עשרות שנים שיצורי אופל שונים מרתקים את בני האדם. כולנו מכירים את הגלגולים המודרניים של הערפד – מדרקולה ועד סדרות טלוויזיה קוליות כמו "באפי" או "דמדומים". גם המכשפות רודפות את הילדים מימי האגדות האחים גרים ועד ימינו, וכמובן שיש גם אנשי זאב אימתניים כמו גם פרופסור לופין ביקום של הארי פוטר. אבל השורשים של כל המפלצות הללו הם הרבה יותר עתיקים ובאופן מפתיע – גם היהודים בימי הביניים התמודדו איתם. כדי להבין מה ליהודים ולאנשי זאב ושאר יצורים, צריך להבין כי האמונה במפלצות ושדים הייתה רווחת למדי בערים ובכפרים במרכז אירופה הנוצרית. במאה ה-12, אותם יצורים אמנם נתפשו כרעים,[]

המשך קריאה

לגילאי ח"י ומעלה: עברייני המין של חז"ל

כשזה נוגע לענייני מין ומגדר יהיה זה מטופש מצדנו לשפוט את חז"ל במונחים של תקופתנו. בעידן בו פעלו חכמינו הקשישים טרם נולדו מונחים כמו "החפצה", "הסגברה", "שיח פוגעני" וגם החוג למגדר באוניברסיטת בבל – עד כמה שידוע לנו – טרם נוסד. הצייטגייסט של הימים ההם – גם ובעיקר בקרב לא יהודים – התייחס לאישה כמחולל ילדים ותו לא. כואב, כן. אבל לא כך ראו זאת אנשי התקופה. בדיוק כשם שהם לא מצאו פגם בתופעות יומיומיות כגון רכישת עבדים, נקמת דם וסקילת כופרים, ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין, שלמזלנו חלפו מן העולם. אולם בדרכם החכמה והממזרית, סופרי חז"ל השתמשו בכל מיני טכניקות[]

המשך קריאה

הכירו את גרסת היידיש לרומן הרומנטי – ספרות השונד

הסופר המהולל שלום עליכם כינה אותה בזלזול "רומנים למשרתות" וקרא להחרים אותה, מבקר הספרות הידוע שמעון דובנוב טען שהדמויות בה פלקטיות וזולות, והאב המייסד של ספרות היידיש, י.ל פרץ, פשוט סלד ממנה. אבל כשאנשי הרוח אניני הטעם נבחו, השיירה ובה גורי ספרות מבטיחים כמו יצחק בשביס זינגר, מאיר שייקביץ ואלכסנדר הרכבי, המשיכה לנסוע. כי האמת היא, שבאותם ימים גם אלו וגם אלו ידעו, כי מי שרוצה להתפרנס מכתיבה מבלי לגווע ברעב, חייב לשלוח ידו בסוגה הספרותית העממית. הכירו את האימא והאבא של אופרות הסבון, הטלנובלות וספרי הטיסה – והכל ביידיש ציורית וממזרית – השוּנד. לקראת סוף המאה ה-19 וראשית המאה[]

המשך קריאה

חג סיגד שמח! – טקס חידוש הברית של יהודי אתיופיה

מקורותיו של ה"סיגד", חגם המיוחד של בני קהילת ביתא ישראל, אינם ברורים לגמרי. על פי סברה אחת מקור החג במאה הששית, בסיומה של המלחמה בין הנוצרים ליהודים בתקופת שלטונו של גברה מסקל, מלך אריתריאה וצפון אתיופיה. אולם האיזכור הכתוב הראשון לחג הסיגד הוא מהמאה ה- 15, בתקופה שבה קיסרים נוצריים רדפו יהודים וניסו לנצר אותם בכוח. לכן יש חוקרים הסבורים שזהו מקור החג, שכן חוגגים בו את חיזוק הברית היהודית. את סיגד חוגגים 50 ימים לאחר חג סוכות, בכ"ט בחשוון. לפי המסורת האתיופית ביום זה התגלה אלוהים לפני משה. פירוש השם סיגד הוא "סגידה", והחג מסמל את הברית שבין עם[]

המשך קריאה

הנאומים הגדולים: ששת מיליון הקטגורים של גדעון האוזנר

בבוקר אפור וסגרירי של ה-11 באפריל 1961, בשעה 09:00 נכנסה דמות כחושה, שיערה מקליש, חנוטה בחליפה ומשקפיים כהים, לתא הזכוכית המשוריין באולם "בית העם" בירושלים. רחש נשמע בקהל. הדמות התיישבה, עווית קלה בזווית פיה. עדשת המצלמה התמקדה באצבעות ידיה העדינות, אלו שלפני 75 שנה חתמו ביד יציבה על אחד המסמכים המתועבים ביותר בהיסטוריה האנושית. היום לפני 27 שנים, ב-15.11.1990, הלך לעולמו גדעון האוזנר, האדם שחתום על אחד מנאומי הפתיחה האייקוניים בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל. השבוע הראשון במשפטו של אדולף אייכמן, אדריכל "הפתרון הסופי" לבעיית היהודים, הוקדש לפרטים הטכניים – דיונים על חוקיות לכידת הנאשם, סמכותה של מדינת ישראל לשפוט[]

המשך קריאה

לזכר קרל כץ, 1929 – 2017

קרל כץ, שסייע רבות בתכנונו של בית התפוצות לפני פתיחתו ב- 1978, נפטר ביום רביעי בגיל 88 במנהטן. כץ היה איש מבריק שהותיר חותם לא רק על בית התפוצות, אלא גם על מוזיאונים רבים בישראל ובעולם. יהי זכרו ברוך.

המשך קריאה

הנני – כשלאונרד כהן ומרטין בובר נפגשו בשמיים

לפני פטירתו הוציא הזמר והיוצר הגדול לאונרד כהן ז"ל את האלבום "You want it darker". בשיר הנושא באלבום שילב כהן חלקים מתפילת הקדיש. שיאה של היצירה, במסגרתה עורך כהן דיאלוג נוקב עם אלוהים, היא בקריאה: I'm ready my lord"  הנני, הנני". שבעה עשר יום לאחר מכן, ב-7 בנובמבר 2016, נפטר לאונרד כהן והוא בן 82. השבוע, עם ציון יום השנה הראשון למותו, עלה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות מיצג וידאו מיוחד שמלווה את צלילי השיר המצמרר, תפילת הפרידה של לאונרד כהן מהבלי העולם הזה. הקריאה "הנני" מופיעה בתנ"ך למעלה מ- 250 פעמים. אין כמעט דמות מקראית מרכזית שאינה אומרת אותה,[]

המשך קריאה

וולנברג היפני – צ'יאונה סמפו סוגיהארה

מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה היו דיפלומטים שקיבלו את התואר חסיד/ת אומות העולם על חלקם בהצלת יהודים ממוות בטוח בידיהם של הנאצים. חבלי ההצלה החשובים ביותר עבור רוב היהודים היו תעודות, בעיקר ויזות ודרכונים. ולמרות זאת, סיפורו של צ'יאונה סוגיהארה, המשנה לקונסול יפן בליטא, שונה במקצת. שלא כדיפלומטים אמיצים אחרים, הוא לא היה נציג של מדינה נייטרלית או מבנות הברית, אלא נשלח מטעם בת בריתו הראשית של היטלר. הוא סיכן את חייו, את עתידו ואת מעמדו והציל 6,000 מיהודי ליטא, יותר מכל אדם אחר (להוציא את ראול ולנברג). ביולי 1940, כשהנאצים הלכו והתקרבו, הורו הסובייטים על פינוי כל השגרירויות[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב