אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

סלימה מוראד פאשה, זמרת יהודיה-עיראקית

מוראד אשת ערב: מלכות הזמר היהודיות של מצרים ועיראק

אחת התופעות המרתקות בחיי היהודים במדינות ערב בתקופה המודרנית היא הצלחתן העצומה של הרבה מאד זמרות יהודיות. הייתה לכך סיבה: דרישות הצניעות המחמירות של החברה המוסלמית כלפי נשים מוסלמיות מנעו מהן לא פעם מלהופיע בפני קהל גברי או מעורב. לנשים יהודיות היה קל יותר לפרוץ לתודעה. בין הזמרות הללו ניתן למצוא את אליס פיטוסי, לינה מונטי ורנייט ל׳אורנייז באלג׳יר, זוהרה אלפסיה במרוקו, סולטנה יוסף ונדהימה איברהים בעיראק ועוד. התהילה בחברה הערבית הביאה רבות מהן לצומת דרכים. הגירה לישראל שהייתה כרוכה באלמוניות, אבדן המעמד החברתי ולעתים הקריירה עצמה. ולעתים גם אהבה ויחסים נכנסו למשוואה. זהו סיפורן של מי שהיו אולי שתי[]

המשך קריאה
Sigmund Freud

אנה או ברטה? המטופלת הפסיכולוגית המפורסמת בעולם

זיגמונד פרויד היה יהודי, כמו גם רבים מתלמידיו. בכך אין שום חדש. אבל לא רק רבים מהמטפלים בתחומי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה היו יהודים, אלא גם מי שנחשבת למטופלת הראשונה בעולם בשיטת הפסיכואנליזה. היא הייתה יהודייה וינאית בשם ברטה פפנהיים, אך בספר בו סיפורה פורסם, היא הוזכרה תחת השם הבדוי, "אנה או". אז מי הייתה אנה/ברטה, ומה היה כל כך מיוחד בסיפור חייה שהפך אותה מפורסמת כל כך? ברטה נולדה בוינה של אמצע המאה ה-19 למשפחה יהודית עשירה. היא קיבלה חינוך מצוין בילדותה ונחשבה מוכשרת וידענית כבר בגיל צעיר ושלטה במספר גדול של שפות, ביניהן עברית. אולם, כשהלכה והתקרבה לגיל 20 היא[]

המשך קריאה
"תושיה יהודית", קריקטורה המתארת יהודי רפורמי מברך על נרות חנוכה שהודלקו על עץ אשוח. מתוך העיתון "דער גרויסער קונדס", ארה"ב, 30 בדצמבר 1910. (בית התפוצות, ארכיון התצלומים באדיבות אליהו בנימיני)

כריסמס עם זקן: התרומה המכרעת של יהודים לפסקול חג המולד

חג המולד הוא – מיותר כמעט לומר – החג הכי לא יהודי שניתן להעלות על הדעת. קשה אפילו לדמיין יום פחות יהודי מהיום שבו מציינים את הולדתו של מי שהיהדות הקיאה מקרבה באופן מוחלט; יום שבו עורכים מיסה מיוחדת בכנסייה, ומכינים מעדנים חגיגיים מבשר חזיר. היו גם לא מעט מקרים בהיסטוריה שבהם חג המולד היה יום מסוכן ורווי פורענות ליהודים, למשל הפוגרומים שפרצו בוורשה בשנת 1881 ממש ביום החג. ועל אף כל זאת, היתה ליהודים השפעה מאד חשובה על אווירת החג ועל הדרך לחגוג – דרך הפסקול של שירי החג. חלק גדול להפליא משירי החג הקלאסיים, אלה שכל תחנות הרדיו[]

המשך קריאה
כריכת התרגום הראשון לעברית מגרמנית של "תולדות שלמה מימון - כתובות בידי עצמו", על ידי ישראל חיים טביוב, ורשה 1898

סיפורו המדהים של שלמה מימון: הגאון התלוש

קצת יותר מ-250 שנה חלפו עד שקברניטי הטלוויזיה המסחרית בארץ הקודש הרימו את הכפפה והפכו את מוסד החתונות היהודיות של המאה ה-18 לעיבוד מקומי של תכנית הריאליטי "חתונה ממבט ראשון". ייאמר לזכותם כי למרות האיחור הצורם, הם דייקו לא רק בפורמט – זוגות שנפגשים לראשונה מתחת לחופה – אלא גם במניעים שמאחוריו: השגת רייטינג שמתורגם לכסף מכאן, ושידוך הולם המתורגם לנדוניה שמנה משם. אחד שחווה זאת על בשרו הוא הגיבור הטרגי של הסיפור שלנו. שלמה בן יהושע נולד ב-1753 בעיירה נייסווייז', ליטא, ומגיל צעיר נחשב לעילוי יוצא דופן ששמו הולך לפניו, ובתרגום לשטעטעלית – סחורה חמה בשוק השידוכים המקומי. לרוע[]

המשך קריאה

קבלת פנים חגיגית לבית התפוצות בווינה

שגרירת ישראל באוסטריה, הגב' טליה לדור פרשר, ערכה בביתה קבלת פנים חגיגית בהשתתפות נכבדי הקהילה היהודית בוינה והדלקת נרות חנוכה, לכבוד מוזיאון העם היהודי-בית התפוצות המציין 40 שנה לפתיחתו. השגרירה ציינה בפני הנוכחים את חשיבות הביקור במוזיאון  שמציג באופן ייחודי את הסיפור המתמשך של העם היהודי תוך שימת דגש על העושר התרבותי ומתן ביטוי לכל הזרמים ביהדות. בין המוזמנים: דן תדמור מנכ"ל המוזיאון, עדי אקוניס מנהלת אגודת הידידים, עיניה קופפר זאבי מנהלת דסק אירופה, חנה פרי-זן יו"ר אגודת הידידים ויוהאנה ניטנברג מנהלת אגודת הידידים בוינה.  

המשך קריאה
המרד היהודי. תבליט המתאר את מלחמות הקיסר טריאנוס שבתקופת שלטונו פרץ המרד בגולה. מתוך תבליט טריאנוס, רומא, המאה ה-2. (בית התפוצות, תצוגת הקבע)

המרד השפוף: התקוממות יהודי התפוצות בין החשמונאים לבר כוכבא

כשחושבים על מרידות היהודים בעת הישנה, בדרך כלל חושבים על שלוש המרידות הגדולות שהיו בארץ ישראל: מרד החשמונאים במאה השנייה לפנה"ס שלזכרו נקבע במסורת היהודית חג החנוכה, "המרד הגדול" שהוביל למלחמת החורבן שבסופה נהרס בית המקדש השני, והמרד שבא 70 שנה לאחריו וזכה לשם "מרד בר כוכבא" על שם המנהיג המפורסם שלו. ביניהם, כעשרים שנה לפני המרד של אותו בר כוכבא גיבור, פרץ מרד יהודי, מדובר ומוכר פחות אך רחב היקף וקטלני, אך בשונה מהאחרים הוא התרחש לא בארץ ישראל, ומכאן שמו – מרד התפוצות. המרד שהחל בשנים 114-115 לספירה התחיל דווקא בקהילה של העיר קירנה שבלוב אך תוך זמן[]

המשך קריאה

הכנסת מציינת את יום חיזוק הקשר עם התפוצות

יום חיזוק הקשר שבין ישראל ליהדות העולם צויין אתמול (12.12.2017) בכנסת ביוזמתו של המשרד לענייני התפוצות. הכנסת הזמינה את ראשי בית התפוצות, מוסד חינוכי ותרבותי מוביל, לשאת דברים באוזני חברי הכנסת ולהציג עבודות מפרויקט "עדשה יהודית" – אחת התכניות הבין-לאומיות המובילות של בית התפוצות, בפני עשרות אורחים ומוזמנים. התכנית החדשנית שבתה את לב האורחים, שלמדו להכיר את בית התפוצות ואת תפיסותיו על מחוייבות יהודית נושאת משמעות. שתי ועדות כנסת התכנסו כדי לסקור יוזמות קיימות להידוק הקשרים עם קהילות ישראל בעולם, ולבדוק רעיונות חדשים לשיתופי פעולה בעתיד. בישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הדגיש ח"כ ד"ר נחמן שי, יו"ר הלובי לחיזוק[]

המשך קריאה

המכה ה-11: גזרת חנוכה של יהודי פדוקה

חנוכה, כה' בכסלו התרכ"ג, 1862 למניינם. בחוץ משתוללת סופת שלגים כבדה ובבתי העיירה מתגודדים משפחות היהודים סביב נר ראשון. הלטקס משתזפים על המחבת, הסביבונים מחממים מנועים ואב המשפחה מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". לפתע נשמעות בדלת דפיקות חזקות, מלוות בקריאות מחרישות אוזניים "יהודים החוצה". על חזיתות הבתים ממוסמרים צווים. פקודת גירוש מספר 11 יוצאת לדרך. הסצנה הנ"ל מוכרת מסיפורי גירוש רבים בתולדות העם היהודי. בד"כ היא מתרחשת באמצע חג ולרוב מלווה בדפיקות חזקות בדלת ובקריאות מכווצת קרביים. "יהודים החוצה". המיקום גם הוא פחות או יותר מוכר וידוע –  המרחב העצום של אירופה, ממערבו של חצי האי האיברי ועד צפונה[]

המשך קריאה

יום זכויות האזרח: סיפורו של יוליוס רוזנוולד

היהודים היו חלק בלתי נפרד מתולדותיה של התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, וממאבקם של השחורים באמריקה לשוויון זכויות. הרב אברהם השל צעד לצדו של מרטין לותר קינג; עורכי הדין ג'ואל שפינגרן ושמואל ליבוביץ (ואחרים) הובילו מאבקים משפטיים פורצי דרך; אמנים, כמו בוב דילן, הצליחו להוציא המונים להפגנות; וחשובים לא פחות, המוני פעילים לא מפורסמים שצעדו והפגינו עבור בני ארצם. חלקם, כמו מייקל שוורנר ואנדרו גודמן, אפילו שילמו על אידיאלים אלה בחייהם. הנשיא אובמה התייחס למעורבותם של היהודים בסוגיית שוויון הזכויות כאל "תיקון עולם". מהרבה בחינות שימש עבורם המאבק כדרך להנצחת תולדות עמם, המלאות ברדיפות ואפליה, וכאפשרות אישית עבורם לקיים את[]

המשך קריאה

ביקור מיוחד: בית התפוצות אירח את טוני בלייר

שמחנו מאד לארח בבית התפוצות ביום שישי האחרון (8.12) את טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, שליח הקוורטט למזרח התיכון בעבר וכיום יו"ר מייסד של המכון לשינוי גלובלי, לביקור קצר. אירינה נבזלין, יו"ר דירקטוריון מוזיאון העם היהודי ונשיאת קרן נדב ודן תדמור, מנכ"ל בית התפוצות, אירחו אותו אישית וערכו לו סיור באגף החדש, וגם הודו לבלייר על מסירותו הרבה לישראל ולאזור. במסגרת הסיור, ביקר טוני בלייר בתערוכה החוגגת 75 שנה לבוב דילן, בתערוכה "גיבורים – פורצי הדרך של העם היהודי", וביניהם גם בנג'מין ד'יזראלי שנולד למשפחה יהודית ספרדית והיה ראש ממשלת בריטניה בסוף המאה ה-19. בלייר גילה עניין רב בגלריה של[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב