אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

"מבצע משה" – יותר מ-30 שנה של עליה מאתיופיה וקליטה בישראל

במשך מעל 2,000 שנה חיו יהודי אתיופיה במנותק לחלוטין מהקהילות היהודיות בעולם. הם לא הכירו התורה שבעל פה, לא שמעו על חורבן בית שני והגלות ולא הכירו את יצירות הרוח של העם היהודי – המשנה, התלמוד, ספרות חז"ל והגאונים. גם סיפור גירושם של יהודי ספרד לא הגיע לאזניהם, וכך גם תחיית השפה העברית וייסודה של התנועה הציונית. על פי המסורת של הקהילה היהודית באתיופיה – "ביתא ישראל" – מוצאם של יהודי אתיופיה משבט דן המקראי. על פי מסורת זו, בתקופת התפלגות הממלכה בישראל – אחרי מות המלך שלמה בימי בית ראשון – החליטו בני דן לא להיות חלק מן הממלכה[]

המשך קריאה

בוב דילן – צעיר לנצח

"אם אין לך שום דבר – אין לך שום דבר להפסיד". שני מיליון דולר. זה היה הסכום ששילם איש עסקים אנונימי תמורת כתב היד המקורי בן ארבעת העמודים של השיר "Like a rolling stone". אכן, אירוניה היא בהחלט אחת הדרכים לתאר את הקריירה של בוב דילן, האיש שכתב את השיר המורכב והיפהפה הזה בגיל 24 בלבד. דילן, שנמשח על ידי דור ילדי הפרחים לנביא הרוקנרול ובשיא תהילתו מאס בתפקידו והפנה עורף לצאן מרעיתו. דילן, שהחליף סגנון מוסיקלי בכל פעם שהחל למצוא חן בעיני מעריציו. דילן שהוריו היהודים, אברהם צימרמן ובטי סטון – בני מהגרים שנמלטו ממזרח אירופה – העניקו לו[]

המשך קריאה
בחור ישראלי עם מגן דוד גדול על החזה ,תל אביב, ישראל שנות 1970. (צילום: לני זוננפלד. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

מגן דוד: תולדותיו של סמל – אגדה מול מציאות

באפריל 1959 דרשה לשכת החרם הערבית מחברת השעונים השוויצרית "Ardath" להסיר מהלוגו שלה את סמל המגן דוד, מאחר ומדובר בסמל יהודי דתי עתיק. זמן לא רב לאחר מכן פרסם שליח "מעריב" בלונדון, יוסף טומי לפיד ז"ל, ידיעה על חברת התה הבריטית "ברוק בונד" שהסכימה להוציא מחבילות התה שלה את סמל המגן דוד הטבוע בהן כקישוט – גם כן אחרי דרישה של לשכת החרם הערבית. נסיונות השכנוע של דובר החברה כי תשלובת התה משתמשת במגן דוד כסמל מסחרי שנים רבות עוד לפני הקמת מדינת ישראל, עלו בתוהו. הרגישות של הערבים לשני המשולשים ההפוכים בעלי ששת הקודקודים הייתה גבוהה. מגן הדוד נמחק[]

המשך קריאה

הוותיקן והעם היהודי בעקבות השואה – יום עיון בבית התפוצות

לציון יום השואה הבין-לאומי, קיימנו יום עיון בשיתוף עם מרכז קנטור בנושא יחסיהם של העם היהודי והוותיקן אחרי השואה, בהשתתפות פרופ' דינה פורת, הארכיבישוף פייר בטיסטה פיצבלה, נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' יוסף קלפטר, והרב דוד רוזן. מעל מאה ועשרים צופים קשובים ומרותקים האזינו לשיח, שבו עסקו בשינויים שחלו בהגות התיאולוגית והמוסרית לגבי הקשר שבין הוותיקן לבין היהודים אחרי השבר הגדול של השואה. אנו מברכים על שיתוף הפעולה עם מרכז קנטור ומקוים לקיים אצלנו מפגשים נוספים.

המשך קריאה
היינריך הימלר וד"ר פליקס קרסטן

ההילר של הימלר: הרופא בעל ידי הזהב שהציל אלפי יהודים

אוסקר שינדלר השתמש במפעל האמייל שלו ככיסוי להצלת יהודים, יאן ואנטונינה ז'בינסקי עשו זאת באמצעות גן החיות בניהולם, ויאפ פנראט ההולנדי הבריח יהודים בעודם מחופשים לפועלי בניין. כולם הוכרו כחסידי אומות עולם. ובצדק. השאלה היא מדוע מי שהציל חיים של אלפי יהודים רק בעזרת ידיו, לא זכאי גם הוא לאותו כבוד? פליקס קרסטן נולד בשנת 1898 בעיר טרטו (כיום אסטוניה). כחייל בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה, הגיע לפינלנד ולאחר שהפך אזרח – השתקע בהלסינקי, שם החל ללמוד פיזיותרפיה.  מאוחר יותר עבר לברלין לצורך לימודים מתקדמים אצל מומחה לרפואת המזרח בשם ד"ר קוּ. מששב האחרון לארץ הולדתו, טיבט, הפקיד את הקליניקה[]

המשך קריאה
רחל ששון בר (ויקיפדיה)

נושלה מצוואה של מיליונים – והפכה לגברת הראשונה של העיתונות הבריטית

סביר להניח שגם תלמידים עם בעיות קשב וריכוז חמורות יושבים מרותקים בכיתה כשמלמדים בה את סיפורו של קצין הצבא היהודי-צרפתי אלפרד דרייפוס, שהורשע בשנת 1895 בריגול לטובת גרמניה, הוגלה לאי השדים ובעקבות מאבק של אנשי רוח, בניהם הסופר הנודע אמיל זוּלא, קיבל משפט חוזר וזכה לחנינה מנשיא צרפת. סביר להניח באותה מידה של בטחון כי אותם תלמידים ממש לא שמעו את שמה של רחל ששון בָּר, העיתונאית שחשפה את אחד הסקופים המרכזיים בפרשת דרייפוס ושבזכות סיקורה הנרחב סיפורו של הקצין היהודי זכה לתהודה בינלאומית. לא, הפעם האשמה לא בבעיות הקשב והריכוז שלהם. גם אם המסכנים היו בולעים קונטיינר מלא ריטלין[]

המשך קריאה

יהודי תימן והרמב"ם – רומן סוער של 800 שנה

באמצע המאה ה-12, יהודי תימן מצאו את עצמם בעיצומם של אירועים דרמטיים. הפאטימים, ששלטו בתימן במשך תקופה ארוכה, החלו לאבד שטחים לטובת מטיף דתי כריזמטי בשם עלי אבן מהדי. השם אינו מקרי שכן "מהדי" באסלאם הוא המשיח הגואל, ועלי אכן רמז על עצמו פעמים רבות כמי שעתיד להביא את הגאולה הצפויה לכל המוסלמים. הוא החל לקבץ סביבו עוד ועוד תומכים, דרש רפורמות דתיות מרחיקות לכת והוביל להקצנה דתית. בסופו של דבר, אבן מהדי אכן הצליח לתפוס את השלטון בתימן, ואף הוריש אותו לבנו, עבד אל נבי, שהמשיך בדרכו של אביו והחל גם לפגוע ביהודים ביתר שאת. השלטון המוסלמי בתימן החל[]

המשך קריאה
חזית בית הכנסת "טמפל איזראליט", אוראן, אלג'יריה 1920 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות ג'ראר קו-אל)

הלפיד הנשכח: הסיפור שלא סופר על גיבורי המחתרת היהודית באלג'יריה

26,000 יהודים חיו באלג'יריה בשנת 1830 כשצרפת הגדולה פלשה לארץ המגרב והפכה אותה לקולוניה למשך 130 שנה. חירותם של יהודי אלג'יריה רשומה על שמו של אדולף כרמיה, בנו של סוחר משי יהודי-צרפתי, שכיהן כשר המשפטים ברפובליקה הצרפתית השנייה, והעניק ליהודים בשנת 1870 שוויון זכויות מלא. העקרון שעמד מאחורי "צו כרמיה" נשען על התפיסה כי יש לתת ליהודים את כל הזכויות כיחידים, ואפס זכויות כאומה. הרעיון היה לטשטש את זהותם הלאומית ולהפכם לאזרחים נאמנים של הרפובליקה הצרפתית. מבין כל הקהילות היהודיות בצפון אפריקה לא הייתה קהילה שעברה מהפכה תרבותית כה קיצונית ומהירה כמו זו שבאלג'יריה תחת הכיבוש הצרפתי. רבים מבני הקהילה זנחו[]

המשך קריאה
מחלקה של חיילים במסגרת גיוס חובה לתלמידי בתי ספר תיכוניים, בגדאד, עירק 1940. רבע מהמגוייסים היו יהודים. (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות משפחת סחייק, ישראל)

הקשר של גרמניה הנאצית ל-"פרהוד" – הפוגרום הראשון אי פעם ביהודי עיראק

בחג השבועות של שנת 1941 התרחש אחד האירועים הטראומתיים ביותר בזיכרון הקולקטיבי של יהדות עיראק, שזכה לכינוי "הפרהוד". בפרהוד נרצחו כ-180 איש, נפצעו אלפים, ונפגעו מביזה עשרות אלפים – וכולם היו חלק מהקהילה הגדולה והמשגשגת של יהודי בגדד. בדרך כלל יש מי שמציינים את הפרהוד כאירוע אשר משך לא מעט מיהודי עיראק לתנועה הציונית. אולם איך בכלל אירע פוגרום במדינה שבה חיו יהודים במשך מאות שנים, ושלכאורה לא הייתה בעלת מסורת אנטישמית מובהקת עד לאותו רגע? כשבוחנים את הרקע לאירועי הפרהוד מגלים לא מעט גורמים שהיו מעורבים בתוכו: האינטרסים של השלטון העיראקי מול האימפריה הבריטית, גרמניה הנאצית שבחשה בקלחת, תנועות[]

המשך קריאה
מהגרים יהודים מפולין על סיפון האניה "אלקנטרה" בדרך לארגנטינה, 1929 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות יצחק באום, תל אביב)

סיפורה של "צבי מגדל" – רשת הזנות היהודית הגדולה בעולם

בסוף המאה ה-19 למילה "אמריקה" היה אפקט כמעט מאגי על תועפות היהודים שהצטופפו בין הים הבלטי לים השחור. אותם יהודים לא התפלפלו בשאלה באיזו אמריקה מדובר, הצפונית או הדרומית. אמריקה לא הייתה עבורם נקודה גיאוגרפית על המפה, אלא משאלת לב, מקום בו צדיקים יושבים ועטרות דולרים לראשיהם. חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס זינגר, כתב בביוגרפיה שלו שיהודי מזרח-אירופה היו משוכנעים שבאמריקה אפשר לאכול כל יום תפוז. עד כדי כך. אבל הייתה קבוצה של נשים יהודיות שאמריקה לא הייתה בשבילן שער הכניסה לגן עדן, אלא אחד ממדורי הגיהנום. עבור נשים אלו אמריקה של מעלה, עליה הן פנטזו בלילות הקפואים ברוסיה[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב