אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

אסתר ואחשוורוש על כס המלכות. ציור קיר מבית הכנסת דורא אירופוס, סוריה, 244-245 לספירה (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

קראת לי אסתר: מה באמת קרה שם בשושן הבירה בין מרדכי והמן?

אמת או אגדה? עובדה או בדיה? השאלה אם סיפור מגילת אסתר התרחש במציאות הטרידה היסטוריונים לאורך הדורות. המצדדים באמיתות הסיפור נשענים על פרטים במגילה שתואמים את המחקר. בתקופה בה התרחש סיפור המעשה, האימפריה הפרסית אכן השתרעה מהודו ועד כוש, ושושן הבירה הייתה גם הייתה מקום מושבו של המלך אחשוורוש, שבמקורות הפרסים נושא את השם "כסרכסס". בנוסף, הפרטים המרובים שמופיעים במגילה אודות הפאר וההדר של ארמון המלך ותארי תפקידים כמו "האחשדרפנים" – גם הם מתיישבים עם תיאורים דומים של מקורות מהתקופה. אבל האם המן הרשע היה דמות היסטורית אמיתית? ומה על אסתר המלכה ומרדכי היהודי? האם בני הדודים היו אנשים בשר[]

המשך קריאה
החשמונאים עורפים ראשי עובדי אלילים. מתוך ציור קיר בבית הכנסת דורא אירופוס. סוריה, 245 לספירה (מתוך ספרו של קראלינג 'בית הכנסת', ניו הייבן, 1956. בית התפוצות, תצוגת הקבע)

זכויות אדום: ברית המילה הגדולה בהיסטוריה

סיפור גיור העם האדומי לפני 2125 שנה כמו נלקח מהמציאות הישראלית העכשווית. אמנם בתקופה ההיא לא הייתה תקשורת דיגיטלית ואת תפקיד המתעדים לא מילאו עיתונאים אלא היסטוריונים, אבל נדמה כי המחלוקות שמפלגות את ישראל משתנות רק מבחינת הצורה. המהות היא אותה מהות וסוגיות הליבה הן אותן סוגיות ליבה: לאומיות מול אוניברסליות, כפיה דתית מול זהות יהודית, הדתה מול שמדתה ושאר ירקות. הפעם האחרונה שקמה בארץ-ישראל מדינה יהודית ריבונית ועצמאית הייתה לפני 2140 שנה. המכבים שניצחו את היווונים, טיהרו את בית המקדש והקימו את ממלכת החשמונאים. בקיצור, חנוכה. מכ"ה בכסלו לה' באייר, מסביבונים לפטישים ומחנוכיה למנורה. דוד בן גוריון של החשמונאים[]

המשך קריאה

ביקור מנהלי פרלמנטים בבית התפוצות

בשבוע החולף שמחנו לארח קבוצה מיוחדת במינה: חמישים משתתפות ומשתתפים, כולם מנכ"לי פרלמנטים ממדינות שונות ברחבי העולם, ביקרו בבית התפוצות במסגרת כנס שארגנה הכנסת, ולמדו על ההיבטים השונים של ההיסטוריה והמורשת היהודית. הם ביקרו בהיכל בתי הכנסת ובתערוכת הצילום של "שים", וזכו להתרשם גם מתכניות הפיתוח של בית התפוצות החדש. מנכ"לי הפרלמנטים פגשו את דן תדמור, מנכ"ל בית התפוצות וקיבלו הדרכה במוזיאון מצוות המדריכות של בית הספר הבינלאומי על שם קורת ללימודי העם היהודי. חלק מהמדינות שיוצגו בביקור: רומניה, בלרוס, ברזיל, קנדה, קפריסין, צ'כיה, הפרלמנט האירופי, גרמניה, גאנה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, מקסיקו, מולדובה, פולין, פורטוגל, רוסיה, רואנדה, שבדיה, שוויץ, הולנד,[]

המשך קריאה

בלייד ראנר, פראג ובראשית: מה הגולם יכול ללמד אותנו על עצמנו

אסף גמזו בשנת 2017 יצא אחד הסרטים לקראתו כססו ציפורניים בחשש חובבי מדע בדיוני וקולנוע כאחד – "בלייד ראנר 2049". בסרט ההמשך ליצירת המופת של רידלי סקוט אנחנו מתוודעים לקיי, רפליקנט (אדם סינתטי) הצד רפליקנטים סוררים אחרים והורג אותם. בעתיד הלא רחוק, כך למדנו, נוצר מעמד עבדים שלם המורכב מבני אדם סינתטיים ויצורים אשר מעזים לקום על יוצריהם – מושמדים. אבל לקיי יש חיים משלו, שגרה של אחרי העבודה. בדירתו מחכה לו אהובתו – הולוגרמה בשם ג'וי. בסצנה הראשונה שלהם יחד הוא מעניק לה מתנה – מכשיר הנותן לה את האפשרות להתקיים מחוץ לדירתו, ללא תלות במקרן. קיי, העבד, הסינתטי[]

המשך קריאה
חביבה מסיקה, זמרת יהודייה ילידת תוניסיה, שנות ה-1920 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות אברהם הטל, ירושלים)

חביבת הקהל: הילדה היהודייה מתוניס שהפכה לאגדה נצחית

אפקט הפרפר שהפך את חביבה מסיכה (מסיקה) ליהודייה התוניסאית המוכרת בעולם כנראה, התחיל חמישים שנה לפני שנולדה והופיע דווקא בצורת חיידק ולא פרפר. הכוונה היא לחיידק השחפת שתקף תינוק בשם אדגרדו מורטארה, שנולד בשנת 1851 למשפחה יהודית מהעיר בולוניה שבאיטליה. התינוק שגסס בין חיים ומוות, נלקח לילה אחד בסתר על ידי האומנת שלו, נוצרייה בשם מוריסי, לכנסיה המקומית, שם הוא הוטבל כדת וכדין. האומנת הרחמנייה קיוותה שבעקבות ההטבלה ישו הרחום יחוס על העולל האומלל. והנה, נס – אדגרדו אמנם החלים. הבעיה הייתה שסיפור הטבילה נחשף ברבים ומאחר ובאותם ימים ממסד הכנסייה אסר על לא-קתולים לגדל קתולים, התינוק נלקח מביתו בכוח[]

המשך קריאה

40 שנה לבית התפוצות: אפילו הבניין הוא אייקון ארכיטקטוני

"אופנה היא דבר כל כך מטופש, שאין ברירה אלא להחליף אותה לעיתים קרובות" (אוסקר ווילד) בעידן הפוסט-מודרני שבו מושג "האמת" מותקף מכל הכיוונים ומתפורר לרבבות נרטיבים, בניין מוזיאון בית התפוצות הוא אצבע בעין לכל הרלטיביסטים למיניהם. כ-50 שנה הוא כבר עומד בלב קמפוס האוניברסיטה, 40 מתוכן כבית התפוצות, אבל תמיד קשוח, גאה וזקוף, מביט סביב ורואה איך בזמן קיומו התחלפו סגנונות, השתנו טעמים, אופנות צצו ואופנות נעלמו. אבל הוא בשלו, נאמן לאמת אחת – האמת האדריכלית של יוצריו. אמת אחת הייתה גם העיקרון המרכזי עליו נשענה האדריכלות המודרניסטית, שאחד מאבותיה המהוללים ביותר היה הגאון הגרמני אמריקאי, מיס ואן דה רוהה[]

המשך קריאה

מי יציל את המצב? גוי של שבת

מספרים שכשהגנרל קולין פאוול ביקר בישראל ונפגש עם ראש הממשלה דאז יצחק שמיר (בשנת 1993), הוא הפתיע את שמיר במילים "מיר קענען רעדן יידיש" (אנחנו יכולים לדבר ביידיש). פאוול, בנם של מהגרים מג'מייקה שנולד בהארלם וגדל בדרום ברונקס בניו יורק, לא למד יידיש בביתו כמובן, אלא קלט אותה מקשריו עם השכנים היהודים, בין היתר כשמילא את התפקיד הנכבד – "גוי של שבת". ההלכה היהודית נותנת הנחיות והגבלות ברורות לגבי השבת, יום המנוחה המסורתי, שמטרתן להדגיש את ייחודו של היום ולהעצים את תחושת הקדושה והמנוחה. שומרי המצוות האדוקים משקיעים מאמצים לוודא שהכל מוכן מראש: האוכל (כי אסור לבשל בשבת), התאורה והחימום[]

המשך קריאה
מניה של "חובבי ציון" לאיסוף כספים לרכישת אדמות בארץ ישראל (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

כינויים, שבועת אמונים ואוונגארד: המסדר הסודי של אחד העם

ב-1889 הציונות כבר הייתה תנועה קיימת. אמנם עוד לא היה קונגרס ציוני, והרצל עוד לא הפך לכוכב עולה, אבל שמונה שנים קודם לכן כבר הוקמו ברוסיה קבוצות שנקראו "חיבת ציון" או "חובבי ציון", והם הגו את הרעיון המהפכני לשעתו כי הפתרון ליהודים הוא לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, ולנסות להתפרנס בכוחות עצמם. בניגוד לדימוי הרומנטי של תנועה חלוצית, במשך אותן שמונה שנים היא ידעה אינספור סכסוכים ובעיות: חברי התנועה הדתיים והחילוניים הסתכסכו על רקע שאלות של שמירת מצוות בארץ ישראל, התעוררו קשיי מימון לא קטנים, השלטונות ברוסיה פקחו עין לוודא שלא מדובר בתנועה חתרנית, ואילו האימפריה העות'מאנית לא הייתה בטוחה[]

המשך קריאה

לזכרו של סם בלוך, ממייסדי בית התפוצות, 1924-2018

בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי אבל על לכתו של ידיד ומנהיג – סם בלוך ז"ל. סם היה ממייסדי בית התפוצות, בעל חזון שביקש מוסד מרכזי שיהווה גשר בין ישראל ליהודי העולם כולו. מאז שהתממש החזון וקם בית התפוצות, סם בלוך תמך בו והקים את אגודת הידידים באמריקה, שבה כיהן כסגן נשיא האגודה ויו"ר במשך שנים רבות. שמו יצא לפניו בשל מאמציו הבלתי נלאים בשם ולמען המוזיאון, ובשנת 1989 הוענק לו התואר יקיר בית התפוצות. סם בלוך נולד בשנת 1924 בפולין, למשפחה משכילה. הוא למד בבית ספר "תרבות" בווילנה, ליטא, ובאוניברסיטת בון. היה פעיל בקונגרס היהודי העולמי, באיל"ר (ארגון להשבת[]

המשך קריאה
אבן הפינה ל"אררט", עיר המקלט ליהודים שהציע מרדכי מנואל נח לייסד ליד באפלו, ניו יורק, 1825 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, האגודה ההיסטורית של המחוזות אירי ובפאלו)

דאון-טאון אררט: סיפורו של היהודי שיזם הקמת מדינה יהודית בניו יורק

הוא היה שריף אמריקאי, שגריר ששחרר בני ערובה בתוניס, אשכנזי במוצאו שהזדהה כספרדי, פטריוט אמריקאי, יהודי גאה והכי חשוב – אחד האנשים הראשונים שניסה ברצינות להקים מדינה ליהודים, ואם אפשר, שתהיה בארה"ב. אז מי בעצם היה מרדכי מנואל נח, ומה אנחנו יכולים ללמוד מסיפור  חייו יוצא הדופן והשאפתנות העצומה שלו? מרדכי נולד בפילדלפיה בשנת 1785, פחות מעשור לאחר שמלחמת העצמאות האמריקאית הסתיימה. הוא התייתם מעשית מהוריו בגיל צעיר יחסית – אמו נפטרה ואביו בחר לחזור לארץ מוצאו, גרמניה. מרדכי ואחיו גדלו אפוא אצל סבם וסבתם שהשתייכו לאליטה האמריקאית שזה עתה נולדה. על אף שהסבא והסבתא היו אשכנזים במוצאם, וגם מהצד[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב