אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

"אחים מעבר לים" – כנס השקה בהשתתפות שר החינוך, נפתלי בנט

שמחנו להשיק אצלנו במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות את הפרויקט "אחים מעבר לים", תוכנית לימודית שפותחה ע"י משרד החינוך והתפוצות ומט"ח. באירוע החשיפה של התוכנית השתתפו 250 מנהלי מחוזות, מפקחים ומורים, וכיבדו אותנו בנוכחותם נפתלי בנט, שר החינוך, שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך ודביר כהנא, מנכ"ל משרד התפוצות. התוכנית עוסקת בלימוד יהודי התפוצות: תרבות, זרמים ודילמות. במהלך הכנס עלו לשידור שתי מנהלות בתי ספר ברומניה ובמילנו שסיפרו על הקשר עם האגף לחינוך יהודי בתפוצות.  

המשך קריאה
אנדור מיקלוש (בחליפה שחורה, בקצה השולחן) ראש קונגלומרט העיתונות הגדול בהונגריה, במערכת העיתון Az Est ,1920

היכלי בודפשט: המפץ היהודי של העיתונות בהונגריה

"אם השאיפה של העיתונות היא לשרת את הציבור, עליה להיות בעלת תפוצה כמה שיותר רחבה. הסיבה לכך פשוטה – תפוצה רחבה משמעותה יותר פרסום, יותר פרסום משמעותו יותר כסף, ויותר כסף שווה יותר חופש עיתונאי". הציטוט הזה שייך לג'וזף פוליצר, איל העיתונות היהודי שהיגר לאמריקה במהלך המאה ה-19 והיה לאחד מסנדקי העיתונות האמריקאית – לצדו של ויליאם הרסט. פוליצר אמנם קנה את עולמו בארצו של הדוד סם, אבל את העקרונות הוא ינק בארץ מוצאו – הונגריה. הציטוט שלו מזקק את ארבעת המשתנים שהרכיבו את המודל הכלכלי של עולם העיתונות מאז ועד היום: עיתונות = פרסום = כסף = חופש. אלו[]

המשך קריאה
Tefillin Barbie Getting Ready to Learn Some Talmud. Photo Courtesy of Jen Taylor Friedman

ברוכה הבאה, ברבי: ראיון עם ג'ן טיילור פרידמן, היוצרת של "ברבי תפילין"

לפני כמה שבועות פתחנו את התערוכה החדשה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, "ויהי צחוק – הומור יהודי מסביב לעולם", תערוכה גדושה במוצגים משעשעים, מאתגרים, מעוררי ההשראה אשר מעשירים את הסיפור היהודי. בין כל אלה אנו שמחות להציג את "ברבי עם תפילין". זוהי שנת הבת-מצווה של "ברבי תפילין". כבר 12 שנים שהיא מצחיקה, מכילה ומשמחת. ישבנו עם ג'ן טיילור פרידמן, היוצרת של ברבי תפילין, סופרת סת"ם, והאישה הראשונה (ככל הידוע) שכתבה ספר תורה, לשיחה על השורשים המצחיקים והלא צפויים של הבובה המיוחדת שיצרה. "ברבי עם תפילין" מוצגת כעת בתערוכה החדשה בבית התפוצות, "ויהי צחוק" – איך את מרגישה לגבי זה? אני[]

המשך קריאה
בלה גוטמן כשחקן במדי הכח וינה, 1925

לא אלי, בלה: מאמן הכדורגל היהודי הגדול בכל הזמנים

ב-2013 ערך מגזין הכדורגל היוקרתי וורלד-פוטבול סקר לבחירת המאמן הגדול בכל הזמנים. מטבעם של משאלים מסוג זה, בני זמננו נהנו מהטיה לטובתם וכך מאמנים כמו אלכס פרגוסון (שנבחר ראשון), פפ גווארדיולה וז׳וזה מוריניו – לצד חשודים טבעיים כמו ריינוס מיכלס, אריגו סאקי ובוב פייזלי – איישו את העשירייה הראשונה. ביניהם, במקום התשיעי, התמקם אדם כמעט אלמוני לאוהדי הכדורגל, יליד בודפשט של המאה ה-19, שמעולם לא אימן יותר משלוש שנים באותו מקום, אדם שקרוביו העידו עליו שהיה איש רדוף – אבל כנראה גם מי שאחראי יותר מכל אדם אחר לדרך בה הכדורגל משוחק כיום בעולם. בלה גוטמן נולד ב-1899 בבודפשט לזוג[]

המשך קריאה
"ליאו האריה" מצטלם לשקופית הפתיחה האייקונית של סרטי מטרו-גולדווין-מאייר, 1928

האריה ששאג: סיפורו של אולפן הסרטים ששינה את הקולנוע לנצח

אחד מהאייקונים התרבותיים המזוהים ביותר עם המאה ה-20 היה סמל האריה השואג שהופיע לפני כל סרט של חבורת מטרו גולדווין מאייר, או כפי שהייתה מוכרת בכל העולם – MGM. היום החברה מתפקדת בעיקר בתור ארכיון פעיל בבעלות של חברת סוני, אך בשיא הפעילות שלה בשנות ה-1930 וה-1940, היא לא הייתה רק חברת ההפקות החשובה ביותר בקולנוע ההוליוודי, אלא עיצבה את הטעם הקולנועי העולמי על ידי יצירת קלאסיקות כמו "הקוסם מארץ עוץ", "שיר אשיר בגשם", "בן חור", "חלף עם הרוח", סרטי האחים מרקס וסרטים רבים אחרים שהפכו אייקוני קולנוע נצחיים. אבל אי אפשר לספר את סיפורה של MGM מבלי שנידרש למקימים[]

המשך קריאה
The Atrium – Solidarity (Illustration) at the New Core Exhibition to be inaugurated in 2019

ממוזיאון התפוצות למוזיאון העם היהודי: התחדשות וזהות

מוזיאון בית התפוצות נפתח לקהל בשנת 1978 תחת השם Diaspora Museum, מתוך מטרה לספר את סיפורן של הקהילות היהודיות בתפוצות וכדי לחבר את הישראלים לעברם. התפיסה שלפיה נבנה המוזיאון גרסה שההבדל בין הישראלים לאחיהם בתפוצות אינו רק גיאוגרפי כי אם ערכי. לפי התפיסה הציונית הקלאסית היה הבדל עקרוני בין היהודים המתגוררים בארץ-ישראל לבין אלה שאינם מתגוררים שם, ולפיכך תושבי התפוצות נתפסו כמי שעוד לא עלו וזהותם היהודית אינה שלמה. עם השנים איבדה תפיסה זו מתקפותה בעיני רבים, ועל כן, כחלק מפרויקט ההתחדשות של המוזיאון, הוחלט שאין מקום להפרדה בין יהודים ליהודים ולפיכך מטרת המוזיאון החדש היא לספר את סיפורו הייחודי[]

המשך קריאה

"סיפור משפחתי" ע"ש מנואל הירש גרוסקופף: אירועי הסיום, תערוכה, פרסים

השנה, אירועי הסיום של התחרות השנתית הבין-לאומית ע"ש מנואל הירש גרוסקופף כללו 190 מוסדות חינוך יהודיים מישראל ומחוץ לארץ, ויותר מ- 20,000 משתתפות ומשתתפים צעירים מ- 24 מדינות. 58 פיינליסטים ובני משפחותיהם הגיעו לאירועי הסיום ולפתיחת התערוכה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות בתל אביב. פרצי צחוק, תשואות גאווה והוקרה ושיחות בלשונות מרחבי העולם נשמעו במוזיאון בכל הקומות והחללים. ב- 7 וב- 8 ביוני 2018, חגגנו במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות את שיאה של תחרות סיפור משפחתי ע"ש מנואל הירש גרוסקופף זו השנה ה-23. האירועים צוינו בפתיחת תערוכה שחוגגת את העמיות היהודית ובטקס חלוקת פרסים לזוכות ולזוכים. 58 תלמידים מ-24 מדינות,[]

המשך קריאה
חלק ממתחם לני ברוס בתערוכה "ויהי צחוק - הומור יהודי מסביב לעולם" במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

כל האמת ובלי פחד: לני ברוס – אויב התקינות הפוליטית

בשנת 1925 נולד בלונג איילנד בן יחיד למיקי וסאלי שניידר. בגיל שמונה ימים הוכנס העולל בבריתו של אברהם אבינו ונקרא שמו באמריקה לאונרד אלפרד, או בקיצור "לני". הוריו עדיין לא ידעו שכפי שאברהם אבינו ניפץ את פסלי האלילים של אביו כדי ליצור דת חדשה, גם לני שלהם עתיד לנתץ את אלילי תקופתו ולהכריז על דת חדשה – "תרבות הנגד". "לני הוא האח שמעולם לא היה לך", כתב בוב דילן בשיר שהקדיש לו. אולי זה בעצם מספר את הסיפור כולו. דילן, שהשכיל לנסח את מחשבות דורו יותר טוב מכול אחד אחר, פגע שוב בול בפוני. לני היה עבורו ועבור חבריו מעין[]

המשך קריאה
חתונתם של מגדה ויוזף גבלס. מאחוריהם, אדולף היטלר. דצמבר 1931 (Bundesarchiv, Bild 183-R32860 Creative Commons)

גבלס פינת ארלוזורוב: האם שר התעמולה הנאצי קשור לתעלומת הרצח ההיסטורי?

הוא היה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית וכוכב עולה בתנועה הציונית בשנות ה-30. היא הייתה מהנשים המפורסמות ביותר ברייך השלישי ואשתו של שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס. ובכל זאת, חייהם של חיים ארלוזורוב ומגדה גבלס ממשיכים לרתק לא מעט חוקרים ברחבי העולם, ונראה שטיב הקשר האפשרי ביניהם ממשיך להצית את הדמיון של לא מעט אנשים. מי היו שני האנשים יוצאי הדופן הללו, האם הם אכן היו בקשר רומנטי, והאם יוזף גבלס הוא התשובה לתעלומה ארוכת השנים שהפכה אחת השאלות השגורות במיתולוגיה הציונית – מי רצח את ארלוזורוב? מגדה גבלס וחיים ארלוזורוב היו קרובים בגילם – היא נולדה ב1901 והוא[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב