אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

ארון הקודש בפינת בית הכנסת "בן עזרא", קהיר, מצרים, 1979. על הקיר, תמונת הרמב"ם. בבית כנסת זה התגלתה הגניזה הקהירית ובה אלפי כתבי יד שנשמרו בה במשך מאות שנים (צילום: מיכה ברעם. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

גניזת קהיר הלטינית: כך תפסו גנבים בימי הביניים בעזרת לחש מסתורי

פרופ' גידי בוהק, בית הספר למדעי היהדות, אוניברסיטת תל אביב מנהג גניזת ספרי תורה וכתבי קודש אחרים מוכר ונפוץ במקומות רבים לאורך ההיסטוריה. בבית הכנסת בן עזרא שבקהיר היה חדר מיוחד שנועד לשם כך, אבל אל החדר הזה הוכנסו לא רק כתבי קודש אלא גם כתבי חול רבים שכבר לא היה בהם שימוש, החל בספרים מתחומי ידע שונים וכלה במסמכי יום יום כגון כתובות וגיטין, קמיעות, מכתבים אישיים, חוזים, ורשימות מסוגים שונים. כיוון שבית הכנסת הזה היה בשימוש רציף מהמאה ה-11 ואילך, ולא סבל מאסונות טבע או אסונות מעשה ידי אדם, בסוף המאה ה-19 נתגלה בו אוצר בלום של כ-300,000[]

המשך קריאה
העמוד הפותח את תרגום אגרת אריסטיאס מתוך המהדורה המקורית של "מאור עיניים", מנטובה, איטליה 1574

רעידת האדמה באיטליה שמכה גלים בהיסטוריה היהודית כבר 500 שנה

לאורך רוב ההיסטוריה, יהודים כתבו בז'אנרים שונים ומגוונים: הלכה ואגדה. פיוטים בנושאים שונים,  קינות של חורבן, שירים ליום טוב, דברי מוסר ודברי סוד בתורת הקבלה. בקיצור – הם כתבו וכתבו. אבל יש ז'אנר אחד שעד המאה ה-19 יהודים נמנעו ממנו כמעט לגמרי – כתיבת היסטוריה. בדרך כלל, ובניגוד מוחלט לסביבה הנוצרית והמוסלמית, היהודים נמנעו מלכתוב כרוניקות מסודרות של הרצף ההיסטורי שלהם. אירועים כאלו תוארו בדרך כלל במסגרת ז'אנרים אחרים. אבל היה יהודי אחד שהיה בכך יוצא דופן – ואנחנו לא מתכוונים ליוסף בן מתתיהו מהמאה ה-1 לספירה שחיבר כמה חיבורים מפורסמים מאד – אלא למחבר שחי 1500 שנה מאוחר יותר,[]

המשך קריאה
תשעה באב בבית הכנסת נוז'יק, וארשה, פולין, 1986 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף יהושע (יז'י) בודז'ישבסקי, ישראל)

האם תשעה באב "רלוונטי"? שאלה בת יותר מאלפיים שנה

פרופ' ורד נעם, אוניברסיטת תל אביב גם השנה התעוררה המחלוקת הוותיקה בשאלה האם יש לסגור את בתי הקפה והמסעדות בתל אביב בתשעה באב. נניח לרגע לפוליטיקת הזהויות המוכרת ונציג שאלה בניסוח רחב יותר: האם הזיכרון הקולקטיבי, על הפרקטיקות הנגזרות ממנו, הוא נצחי, או שמא הוא גמיש וניתן לשינוי? בעל בית הקפה התל אביבי ודאי יאמר שמה שהיה לפני 1900 שנה אינו רלוונטי. כלומר, אין לו אחיזה בהווה. אבל אם נשאל האם בעוד אלף שנים יהיה נכון לבטל את יום השואה, יאמר אותו בעל בית קפה במידה רבה של ודאות "לעולם לא. חובה לזכור את מה שהיה". במלים אחרות: במקרה זה[]

המשך קריאה
דיוקן של בנימין זאב הרצל עם מלאך המחזיק את הדגל הציוני בהוצאת הקרן הקיימת לישראל, קלן, גרמניה שנות ה-1900 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות רות ראובן)

תיק 1901: כיצד ניסה הרצל לשחד את הסולטן התורכי?

אפשר ללמוד הרבה על עולמו הערכי של מנהיג על פי השוחד שהוא מקבל או מציע. למשל, הפיל שהעניק הסולטן הארון אל-ראשיד לקארל הגדול, הנעליים שרכש הקומבינטור "נורמן" לראש הממשלה מיכה אשל בסרט של יוסף סידר, וכמובן מעטפות הכסף שקיבל ראש הממשלה הקודם שלנו. בסיפור שלנו, הכל התחיל בקיץ 1901 כשבמוחו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, צץ רעיון מבריק: להעניק לסולטן התורכי מתנה. אבל לא סתם מתנה, אלא את השפיץ הטכנולוגי של אותם ימים: מכונת כתיבה באותיות ערביות. אם מתוך שיקולים קרים של היצע וביקוש ואם מתוך "השקפה מערבית מתנשאת" כפי שמן הסתם אדוארד סעיד היה קובע, עובדה היא שעד[]

המשך קריאה

יו"ר הפרלמנט האוסטרי מבקר במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

וולפגנג סובוטקה, יו"ר הפרלמנט האוסטרי, מלווה בחנה לסינג, מזכירת הקרן הלאומית; מרטין וויס, שגריר אוסטריה בישראל; ונציגים בכירים מהממשל האוסטרי, הגיעו היום לביקור במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. דן תדמור, מנכ"ל המוזיאון ורון פרושאור, חבר הדירקטוריון, קיבלו את פניהם וליוו אותם בסיור באגף החדש של המוזיאון. סובוטקה, היסטוריון בהשכלתו, התעכב ליד מודל בית הכנסת המשוחזר "טורנר טמפל" בווינה, שנחרב בליל הבדולח, וגילה עניין רב במודל (שבאולם המבואה) וביתר הדגמים של בתי הכנסת המוצגים בגלריה "הללו-יה! כינוס, תפילה, לימוד – בית הכנסת אז והיום". ביקורו של סובוטקה – חודש לאחר ביקורו הראשון של הקנצלר קורץ בישראל – מעיד על הידוק היחסים[]

המשך קריאה
פרנץ שאש (שני מימין בשורה האמצעית) בבוקה ג'וניורס 1940

ניצח איתה (כמעט) הכל: היהודי היחיד ששיחק בגמר המונדיאל

בעוד יהודים רבים, בהם שחקני נבחרת ישראל ששיחקו בגביע העולם מכסיקו 1970, רק אחד שיחק במשחק הגמר. פרנץ שון נולד בבודפשט ב-1915 ומעולם לא הכיר את אביו, ליאופולד שנפל במלחמת העולם הראשונה במדי הצבא האוסטרו-הונגרי. חלומו כנער, וחלומה של אמו רוזה, היה להיות רופא. אבל הצטיינותו בכדורגל הביאה אותו למ.ט.ק – מועדון הפאר של הונגריה באותם ימים, שהיה ידוע באוריינטציה היהודית שלו. מ.ט.ק שלטה בכדורגל ההונגרי באופן מוחלט מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד אמצע שנות ה-1920 וקבעה שיא עולמי של תשע אליפויות רצופות. היא הייתה הבסיס לנבחרת ההונגרית ובשורותיה שיחקו כמה כוכבים יהודים. כשפרנץ שון הצעיר מגיע לשורות הקבוצה הבוגרת[]

המשך קריאה
הקיסר נפוליאון בונפרטה מעניק את כתב האמנסיפציה ליהודי צרפת

מעכו עד אלזס: כך המציא נפוליאון את הרבנות הראשית

אחד מסיפורי האגדה הנפוצים אותם נהוג לספר כדי להדגיש את היחס המיוחד של נפוליאון בונפרטה לעם היהודי, מתרחש במסעו (הכושל) לכיבוש ארץ ישראל. סופר שהוא הגיע עם צבאו לארץ בט' באב ושמע את היהודים בוכים ותמה מדוע. כשהוסבר לו שהיהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש, אמר "עם שמקונן על אירוע חורבן המקדש שקרה מאות שנים קודם אין ספק שיבוא יום ויזכה להקימו מחדש". הסיפור הזה – מיוחד ומעתיר כבוד על היהודים ככל שיהיה – קצת בעייתי מבחינה היסטורית. קודם כל, משום שכל שהותו של צבא נפוליאון בארץ ישראל הייתה בין החודשים פברואר ליוני, כך שלא היה סיכוי שנפוליאון או מי[]

המשך קריאה
חיילים יהודים בצבא הצרפתי בתקופת מלחמת העולם הראשונה, אלג'יריה, 1916. (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות ג'ראר קו-אל, ישראל)

יהודים וכיבוש, לא מה שחשבתם: מכת המניפה שהביאה לקולוניאליזם צרפתי בן 130 שנה

כנראה שטיפוסים אנטישמים מהסוג של מחברי "הפרוטוקולים של זקני ציון" וכאלה שהאשימו את הכסף היהודי בכל עוולות העולם, היו מחככים ידיים בהנאה אם היו שומעים כי בזמן שהענף האנגלי של משפחת רוטשילד היהודית מימן את האנגלים במלחמתם נגד נפוליאון בראשית המאה ה-19, שתי משפחות יהודיות עשירות מאלג'יריה מימנו את נפוליאון במלחמתו של האחרון נגד האנגלים. כמו שאומרים אצל החבר'ה האלה – כסף יהודי נדבק לכסף יהודי. 130 שנה נמשך הכיבוש הצרפתי באלג'יריה ובזכות היצירות הרבות שעסקו בנושא אנחנו יודעים כיצד הוא הסתיים: עשרות אלפי הרוגים, שמונה שנים של מלחמה עקובה מדם, ושארל דה גול אחד שהכריז ב-1 ביולי 1962 על[]

המשך קריאה
עטיפת הספר של ווילי מייזל, "מהפכת הכדורגל"

המוח היהודי הוא עגול: האיש שהמציא את הכדורגל האירופי שאתם מכירים היום

את הכדורגל הביאו היהודים לאוסטריה בדרך קצת מוזרה. הסניף האוסטרי של משפחת רוטשילד ייבא לטירתו קבוצה של גננים אנגלים, ואלו הביאו איתם כדור ואת אהבת המשחק. וכך המשחק הראשון על אדמת המדינה התנהל על מדשאות האחוזה המרהיבה. אבל עם כל הכבוד לאנשי הממון האגדיים, את התרומה הקריטית ביותר לכדורגל האוסטרי – והאירופי – יניח דווקא יהודי אחר, כזה שמאס בבנקאות. הוגו מייזל נולד ב-1881 בבוהמיה, צ׳כיה של ימינו ואז באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו, לודוויג, שהיה בנקאי, ואמו קרולינה, ייעדו אותו לבנקאות והוא נשלח בן 12 לוינה ללמוד בבית ספר מסחרי. אבל הוגו הצעיר התרכז בתקופת הלימודים יותר בכדורגל. הוא התאהב במשחק[]

המשך קריאה

בת 70: אוצרות מוזיאוני ישראל – תערוכה ייחודית בכנסת

מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות גאה להשתתף בתערוכה בכנסת "בת 70: אצרות מוזיאוני ישראל", ומציג סרטים מהתערוכה "מבצע משה: 30 שנה אחרי", שזוכים להתעניינות רבה. התערוכה ביוזמת איגוד המוזיאונים בשיתוף כנסת ישראל. הפתיחה התקיימה במעמד יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין, נציגי משרד התרבות, אוצרים, אמנים, מנהלים ועובדי מוזיאונים מכל רחבי הארץ.  

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב