אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17

"האחר" הוא אני: הגאון בתורה שהפך לכופר הגדול מכולם

שוו בדמיונכם את התמונה הבאה. שבת בבוקר, בית כנסת בבני ברק. הרב שך זצ"ל נושא דרשה בפני הנוכחים. אווירת קדושה ושקט מוחלט באוויר. לפתע נשמע רעש צופר מחריש אזניים מכיוונה של מכונית ספורט שחונה בהפגנתיות בכניסה לבית הכנסת. לאיזה משני התסריטים הבאים לדעתכם יתפתח האירוע? נהג מכונית הספורט יוצא מהשכונה עם גוף מרוסק, פנים מעוכות ושיניים שבורות או הרב שך מפסיק את דרשתו ויוצא מחוץ לבית הכנסת היישר לכיוון מכונית הספורט. הרב והנהג פוצחים בהתפלפלות תלמודית, בעוד הרב מלווה את הנהג החוצה מהשכונה. כל מי שעיניו בראשו מבין שהאופציה השנייה לא ממש הגיונית, אלא שלמרבה הפלא לפני שנים רבות סיטואציה[]

המשך קריאה
סוכה במלאח (הרובע היהודי) של מראקש, מרוקו, 1994 (צילום: אלכס ליבק. בית התפוצות, המרכז לתחיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

אורחים נוספים הגיעו: למי קראתם אושפיזין?

חג סוכות מביא איתו לא מעט מנהגים, מסורות ומצוות מוכרים – הקמת הסוכה והישיבה בה, ארבעת המינים וכמובן – אירוח האושפיזין. אבל על איזה אושפיזין בכלל מדובר, והאם ידעתם שבעצם בניית הסוכה כולכם לוקחים חלק במנהג קבלי מיוחד, אשר בא לזרז את הגאולה בעולם, ולשתף את עולם האלוהות בסוכה שלכם? בשביל להבין איך אתם מתקנים את העולם עם האושפיזין, צריך לחזור קודם כל למונח. המילה עצמה נמצאת בתלמוד, אבל בכלל לא בהקשר של חג סוכות, או של אירוח קדוש יוצא דופן. המשמעות המקורית קשורה לביטוי יווני שמשמעותו אירוח, והאושפיז הוא אדם אשר מנהל אכסניה שבה לנים אורחים, והאורחים הם האושפיזין[]

המשך קריאה

מי במים ומי באש: המיתולוגיה סביב "נתנה תוקף" ויום הכיפורים

כמו בכל שנה, גם ביום הכיפורים הקרוב, בכל בתי הכנסת האשכנזיים ובחלק מבתי הכנסת הספרדיים בזמן תפילת המוסף, ישמעו בקול גדול קהל המתפללים את המילים "וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום. כִּי הוּא נורָא וְאָים. וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ. וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ." הפיוט הזה, "נתנה תוקף" שמו, נחשב לא בכדי לאחד המפורסמים והידועים בעולם היהודי. המעמד המיוחד שלו – קריאה ביום הכיפורים – והטקסט אשר מדבר על גזר דינו של האדם – לטוב או לרע, מפרט את דרכי מותו וגדולתו של האל הופכים את הטקסט ליוצא דופן ומלא יראה והוד קדום, אם קוראים אותו וכמובן כששומעים אותו. ואם כל זה לא מספיק, לפיוט[]

המשך קריאה
"יום כיפור". גלויה על פי ציור של הצייר הפולני יעקב וינלז', וולהיניה 1869- וארשה 1938 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות ג'רום מאדאנס, ארה"ב)

יום הכיפורים במקרא: בין פולחן לאקולוגיה

פרופ' נועם מזרחי, בית הספר למדעי היהדות, אוניברסיטת ת"א במסגרת לוח המועדים היהודי, יום הכיפורים נתפס מזה דורות רבים כמועד שתכליתו העיקרית היא כפרת עוונות – כל אחד ואחת מישראל באופן אינדיווידואלי והעם כולו באופן קולקטיבי. משום כך, הצום הוא מצווה המוטלת על כל אדם מישראל, אבל מבחינה היסטורית התפקיד הזה התפתח בהדרגה, וככל שאנו חוזרים אחורה בזמן כך מתברר שהיו למועד הזה תפקידים נוספים שנחשבו בשעתם לחשובים ומרכזיים יותר. המקור העיקרי על יום הכיפורים בשלביו העתיקים ביותר מצוי במקרא, והוא פרק ט"ז של ספר ויקרא. אמנם גם בפרק זה אנו מוצאים מרכיבים המשתלבים בחוויית יום הכיפורים עד עצם היום[]

המשך קריאה
תפילת ראש השנה בבית הכנסת, שיראז, אירן 1973 (צילום: לני זוננפלד. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף זוננפלד)

לא ראש ולא שנה: קיצור תולדות הפוליטיקה של הזמן היהודי

מקובל לחשוב כי מי ששולט בזמן, שולט בסדר היום. לכן לא מפתיעה העובדה שהמהפכות הגדולות בהיסטוריה האנושית תמיד סיפקו הזדמנות מצוינת לשנות את מארגן הזמן האזרחי – לוח השנה. כך עשו ראשי המהפכה הצרפתית שהחליפו את לוח השנה הגרגוריאני בלוח שנה חדש, שבו כל חודש הורכב משלושה שבועות, כל אחד בן עשרה ימים, וכך נהגו גם המהפכנים הבולשביקים שיצרו לוח שנה לפועלים המורכב משבוע בן חמישה ימים, שבו כל יום נקרא על שם צבע: צהוב, ורוד, אדום, סגול וירוק. לא עזר להם. בשנת 1806 ביטל נפוליאון בונפרטה את לוח השנה המהפכני הצרפתי, שבין כה וכה לא היה שמיש, ולקברניטי המשטר[]

המשך קריאה
ציור המתאר את כניסת הפורעים הקוזקים לקייב, בראשות חמלניצקי (צייר: מיקולה סאמוקיש, רוסיה 1860-1944)

הקדרים באים? פרעות חמלניצקי זה לא משחק ילדים

אחת הטענות המודרניות המוכרות של לא מעט הורים היא שכיום הילדים תקועים מול מסכים ואילו בעבר, כולם היו יוצאים החוצה ומשחקים. אותם הורים אוהבים לציין כדוגמאות לא מעט משחקי רחוב כמו דג מלוח, מחניים, שוטרים וגנבים, והמשחק עם השם המסתורי "הקדרים באים". במשחק הידוע, התופס צועק "הקדרים באים!", שאר המשתתפים צועקים "לא מפחדים!", והמשחק מתחיל. אבל לפני שאתם באים לגעור בילדים שלא משחקים, כדאי לשים לב למקור המסקרן של המשחק, ולשאול את עצמכם מיהם בכלל אותם קדרים ואת מי הם באים לתפוס. אתם תגלו שמאחורי המשחק התמים מסתתר למעשה אחד הפוגרומים הקשים ביותר בתולדות עם ישראל. המונח "קדר" נמצא כבר[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב