אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

אורח מיוחד: חתן פרס נובל, קלוד כהן טנוג'י

מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות אירח ביום חמישי (29.11) את חתן פרס נובל לפיזיקה, הצרפתי-יהודי יליד אלג'יריה, פרופסור קלוד כהן טנוג'י. טנוג'י מבקר בישראל במסגרת כנס מדעי, כאורחו של נשיא המדינה. טנוג'י, אשר זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1997, סייר במוזיאון עם מנכ"ל מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, דן תדמור והאוצרת הראשית, ד"ר אורית שחם-גובר. במהלך ביקורו ביקר פרופסור טנוג'י בגלרייה "גיבורים – פורצי הדרך של העם היהודי",  שם הפתיעה אותו האוצרת הראשית  והציגה לו את הסרט המוקדש לו, אשר מציג את ילדותו ואת דרכו לזכייה בפרס הנובל. פרופסור טנוג'י התרגש למצוא את עצמו כחלק מקטגוריית המדענים הבולטים של העם[]

המשך קריאה
אירינה נבזלין בפאנל המיוחד. צילום: רונן חורש, לע"מ

בית התפוצות בכנס תקשורת יהודית של לשכת העיתונות הממשלתית

בכנס שהתקיים במשכנות שאננים בירושלים הובילה יו"ר דריקטוריון מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות אירינה נבזלין, פאנל בהנחיית עיתונאי מקור ראשון צביקה קליין ,תחת הכותרת: "Israel and the Diaspora: united we stand?" הפאנל החל בהקרנה של הסרט "You are part of the story"  שעורר התרגשות רבה בקרב המשתתפים באולם שהיו רובם ככולם עיתונאים ובלוגרים יהודיים מרחבי העולם. כחלק מהפאנל הציגה יו"ר הדריקטוריון את התוכניות העתידיות לפתיחתה של תצוגה הקבע החדשה ב 2019 וכן ענתה לשאלות שעלו בהמשך לנושאים שנידונו בפאנל.

המשך קריאה
חלקת הקבר של נוסעי הספינה פאטריה בבית הקברות היהודי בחוף הכרמל (ויקיפדיה)

מפא"י ההיסטורית: 78 שנה לאסון הנשכח הגדול בתולדות הציונות

25 לנובמבר 1940, תשע בבוקר. פיצוץ עז קורע את דופן אוניית המעפילים "פאטריה" שעגנה בנמל חיפה וכמויות עצומות של מים מתחילים לחדור פנימה. לא חלפו מספר דקות והאנייה, על אלפיים יושביה, נטתה על צדה והחלה לשקוע במצולות. הכאוס השתולל, זקנים החליקו מהקאבינה אל מותם, נחשולי מים אלימים הטביעו משפחות שנכלאו בבטן האניה וגופות החלו להיערם על החוף. יוסף דקל, אחד מנוסעי האונייה, סרב לקבל את גזירת הגורל, לאחר שהוא ואשתו הצליחו להימלט מאימת הנאצים. מיד אחרי הפיצוץ הצמיד דקל חגורות הצלה לו ולאשתו, חיבק בחוזקה את הסלסלה הקטנה בה הצטנפה בתם התינוקות, ויחד קפצו השלושה אל המים והתקדמו באיטיות לעבר[]

המשך קריאה
Gershom Mendes Seixas, c. 1784 (Wikimedia Commons)

מהודו ועד האפר ווסט סייד: יהודים וחג ההודיה

האמריקאים חוגגים את חג ההודיה בכל שנה ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר. מדובר בחג אמריקאי קלאסי, שלא רק מבשר את עונת חגי החורף, אלא גם מספר את סיפורם של מייסדי האומה וערכיה. גם ליהודים אמריקאים היו שלל סיבות טובות להיות אסירי תודה לארצם שהתירה חופש דת ואורח חיים בלי שום רדיפות, ולכן  עבורם ציון חג ההודיה היה חלק חשוב בהפגנת תחושת השייכות שלהם כאמריקאים שווים לכל דבר, והדרך שלהם  להביע הכרת טובה כלפי הארץ שנהפכה עבורם לבית חם ובטוח. המטרה העיקרית של חג ההודיה היא לייחד זמן להבעת תודה, גם – ובייחוד – בזמנים קשים לאומה, והוא קשור במישרין[]

המשך קריאה
אלכסנדר צדרבוים, סנט פטרבורג 1885 (ויקימדיה, מתוך אוסף הספריה הלאומית)

שטיק תקשורת: המו"ל היהודי שכבש את סנט פטרבורג

הוא לא היה הראשון להוציא עיתון מודרני בעברית, העיתון שלו לא היה הגדול או הפופולרי ביותר, לפעמים הוא העתיק פורמטים מהמתחרים שלו, ולא היה ידוע כמשכיל יוצא דופן בהשוואה לחבריו ובכל זאת, בתוך גל עיתונות ההשכלה של המאה ה-19 שמור מקום של כבוד לעיתון "המליץ" ולמוציא לאור והעורך שהיה מזוהה איתו – אלכסנדר צדרבוים שהיה ידוע בכינויו "הארז". אחת הסיבות לכך שצדרבוים והעיתון שלו נחשבו ליוצאי דופן, נגע למקום שבו העיתון יצא לאור – העיר סנט פטרבורג ברוסיה הצארית. כשצדרבוים ושותפו אהרן יצחק גולדבלום החליטו להוציא שבועון בשנת 1860, הם בחרו במקום הטבעי ביותר עבורם – העיר אודסה, שנודעה באותה[]

המשך קריאה
כמה מעשירי הקהילה באירוע לאיסוף תרומות, ניו יורק, ארה"ב, שנות ה- 1960 צילום: הרברט זוננפלד (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

חירות ושוויון ללא אחווה: הפילוסוף היהודי שאתגר את "המדינה הסוציאליסטית"

בתקופה המודרנית עלו לגדולה שתי אסכולות אידיאולוגיות מנוגדות שהתייחסו לסוגיית הצדק החלוקתי – מודל "המדינה הסוציאליסטית" שחתר להרחבת ההתערבות הממשלתית בחיי הפרט ומודל "המדינה הליברלית" שטיפח את חירויות הפרט וביקש למנוע ככל האפשר את התערבות הממשלה בחייו. ברובד העמוק יותר, מדובר במאבק עז ורווי יצרים גם היום בין שני ערכים מרכזיים – ערך "השוויון" מול ערך "החירות". סוגיית הצדק החלוקתי הטרידה את המחשבה היהודית משחר ההיסטוריה – תרומות ומעשרות, שנת יובל, מס מחצית השקל, יום מנוחה כללי – כל אלו היו מקצת החוקים החברתיים שהטילה על נתיניה "הרפובליקה העברית המקראית" – כפי שכינה אותה תומס הובס. אם נתרגם את ערכי[]

המשך קריאה
נמחק לה החיוך והיא יצאה לעבודה, להוכיח את מכחישי השואה ואירווינג בראשם. דברה ליפשטדט (צילום: ICRC, Creative Commons)

חור שחור: היום בו נמחק חיוכו של גדול מכחישי השואה

אם היינו צריכים לקבוע תאריך ליום הזיכרון להכחשת השואה, ה-11 בנובמבר היה יכול להיות מועמד מוביל. מדוע? כי בתאריך הזה, בשנת 2005, נעצר ההיסטוריון דייוויד אירווינג, מי שנחשב לגדול מכחישי השואה בעולם. את הטייטל המפוקפק חייב אירווינג לדברה ליפשטדט, אינטלקטואלית יהודייה ומרצה מאוניברסיטת "אמורי" שבג'ורג'יה, ארה"ב. ליפשטדט, בת למשפחת יהודים מהגרים מגרמניה, הייתה יכולה להיבלע בקלות באנונימיות המנומנמת של האקדמיה האמריקאית, אלמלא יום אחד פנו אליה שני חוקרי שואה בעלי שם עולמי בהצעה לכתוב מחקר על מכחישי שואה. "אלו שטוענים שהעולם שטוח? שאלביס חי?", צחקה ליפשטדט כששמעה את ההצעה. אבל אז השניים הציגו בפניה מחקר על פיו 22% מהציבור באמריקה[]

המשך קריאה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות אלישה רוטן, תל אביב)

100 שנה למלחמת העולם הראשונה: זכרון יהודי נדיר בתמונות

השבוע לפני 100 שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה – שגבתה את חייהם של כ-18 מיליון בני אדם – 10 מיליון לובשי מדים ו-8 מיליון אזרחים. מלבד מהלכה ההרסני היא ״הורישה״ לאנושות כמה מהחוליים שיאפיינו את המאה העשרים – הנאציזם, הפאשיזם והבולשביזם שעלו לאחריה. גם הרבה מסכסוכי המזרח התיכון – ואי היציבות התמידית של מדינות כמו סוריה, לבנון ועיראק – קשורים ישירות למלחמה ולתנאים בהם הסתיימה. זו הייתה גם אחת המלחמות הראשונות בהן יהודים נלחמו במספרים גדולים וברוח התנדבות גדולה בצבאות שני הצדדים. בחלק מהמדינות, בעיקר גרמניה ואוסטריה-הונגריה, ההתבוללות והשוויון האזרחי ליהודים העלו מאד את המוטיבציה שלהם להילחם. יהודים אחרים –[]

המשך קריאה
חיילים יהודים בצבא בולגריה, 1916 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות דב רוזנשטיין, ישראל)

כולנו בולגרים: תור הזהב המכריע של יהודי הבלקן

גם היום, כשמדברים על "תור זהב יהודי", המחשבה הראשונה שעולה בראש היא כמובן זו של יהדות ספרד – תקופה שנחשבת לשיא של מעורבות יהודית בח'ליפות המוסלמית בספרד, עם השפעות הדדיות במחשבה הפילוסופית, בשירה, במדע ובעוד שפע תחומים אחרים שהותירו חותם על היהודים וסביבתם. אבל ליהודים היה תור זהב במקום נוסף, גם בימי הביניים, ולמרות שיש לנו פחות מקורות עליו נראה שהוא היה לא פחות משמעותי מזה שהתרחש בספרד – תור הזהב של היהודים בבולגריה. בדרך כלל בולגריה והיהודים מזוהים עם מאורעות המאה ה-20 בדגש על השואה, וההצלה של מרבית היהודים המקומיים. אבל יותר מ-1,000 שנה לפני כן, לא רק שהיהודים[]

המשך קריאה
"מעין גנים", מתוך "ספר האילם" מאת יוסף שלמה דלמדיגו. דפוס מנשה בן ישראל. אמסטרדם, הולנד, 1628 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

דוקטור, תציל אותם: העילוי ששבר את החרם האנטישמי על רופאים יהודים

מפתיע או שלא, אבל הציוץ של הרוצח בבית הכנסת בפיטסבורג כי "היהודים הם בני השטן" מעיד כי בכל הנוגע לשנאת יהודים שום דבר לא השתנה כבר מאות שנים. התוכן אותו תוכן והאנטישמיות אותה אנטישמיות. הדבר היחיד שפשט ולבש צורה זו הטכנולוגיה שמעבירה את הרוע ממקום למקום בעולם. כמו למשל בסיפור הבא, שהתרחש בגרמניה של המאה ה-17 ומספר על הופעתם הראשונה של רופאים יהודים במרחב האירופי – הופעה שלוותה בטונים אנטישמיים צורמים ובאיש אחד יחיד ומיוחד. יוסף שלמה דלמדיגו, המכונה "ישר" (יוסף שלמה רופא) נולד בשנת 1591 בכרתים למשפחת מלומדים מפורסמת. דלמדיגו – רופא, פילוסוף, מתמטיקאי ואסטרונום מחונן שיצק מים מהגאון[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב