אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

הקרנה חגיגית של אגודת הידידים לסרט "הבלתי רשמיים"

  אגודת ידידי מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות ערכה בשבוע שעבר הקרנה חגיגית של הסרט עטור השבחים "הבלתי רשמיים". בסיום ההקרנה התקיים מפגש במסגרתו שוחח איש בית התפוצות אושי דרמן עם במאי ויוצר הסרט אלירן מלכה, שעובד כעת על העונה החדשה של "שבאבניקים". עדי אקוניס, מנכ"לית אגודת הידידים, סיפרה לאורחים על תהליך ההתחדשות של המוזיאון, ועל הקמת מרכז הדיאלוג על שם טיש. עוד סיפרה, שהבחירה בהקרנת הסרט "הבלתי רשמיים" בבית התפוצות נבעה מהתמקדותו, מלבד סיפור העלילה על הקמת תנועת ש"ס, בזהות יהודית ישראלית. בין האורחות והאורחים: ויויאן רכיב, אוולין דואק, אשת העסקים גבי רביד, עו"ד ארנון שגב ורעייתו דנה, עו"ד[]

המשך קריאה
דוד בן גוריון בקונגרס הציוני ה-19, לוצרן, שוויץ 1935. צילום: הרברט זוננפלד (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

חוק גודווין הזקן: הקרב של בן גוריון נגד העלאת עצמות ז'בוטינסקי לארץ

שימוש בכינוי הגנאי "היטלר" להשמצת יריבים פוליטיים הוא לא המצאה של משוררים. לפחות בעניין הזה יצחק לאור נמצא בחברה טובה. אחד הראשונים שהשתמש בניימדרופינג לצורר הגרמני למטרות ביזוי, היה לא אחר מראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דויד בן גוריון. לצד גאונות דיפלומטית וראייה מדינית נבואית, בן גוריון היה גם אדם נקמן וכוחני. למנהיג הדגול היו ארבע עיניים. שתיים בהווה ושתיים בעתיד. מודע לתפקידו המרכזי בהיסטוריה, הבין הזקן כי המעבר מהילה זמנית לתהילה נצחית כרוכה לא רק בחיסול יריבים, אלא גם במחיקת מורשתם. את ההיסטוריה כותבים המנצחים, אומרת הקלישאה, ששוכחת להוסיף כי הם לא רק כותבים, אלא גם מוחקים –[]

המשך קריאה

קבלת פנים חגיגית לכבוד נשיא אוסטריה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

בקוקטייל חגיגי במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות שערכנו לכבוד נשיא אוסטריה, אלכסנדר ואן דה בלן, השתתפו יותר מ- 200 אורחים ואורחות, ביניהם אנשים עסקים אוסטרים וישראלים. אלכסנדר ואן דר בלן נשיא אוסטריה ורעייתו הגיעו מלוויים בשרה האוסטרית לנושאים כלכליים ודיגיטל; מרתה שולץ, סגנית נשיא לשכת המסחר האוסטרית; מרטין וויס, שגריר אוסטריה בישראל; טליה לדור-פרשר, שגרירת ישראל באוסטריה; וכ-200 אנשי עסקים אוסטרים וישראלים. הביקור התקיים בהמשך לשיתוף פעולה ארוך שנים בין מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות לבין ממשלת אוסטריה, שכלל תרומה לטובת בניית מודל בית הכנסת המשוחזר – "טורנר טמפל" בווינה, אשר נחרב בליל הבדולח, ויוצג כחלק מתערוכת הקבע החדשה של המוזיאון[]

המשך קריאה
הארווי וחוקר אורח עם הצנצנות בביתו של הפתולוג. מתוך "Relics: Einstein's Brain", BBC

נורמלי יחסית: האיש שגנב את המוח של איינשטיין ושמר אותו 40 שנה בצנצנת

רבים מאיתנו מבלים מדי יום זמן לא מבוטל ברכבת, בדרך למשרד ובחזרה. יש כאלו שמקדישים את זמן הרכבת שלהם לעבודה, אחרים משתמשים בו כדי לכבות שריפות בירוקרטיות, והשאר עסוקים בעלעול בעיתונים היומיים או בחטיפת תנומה קלה. אבל כמה אנשים אתם מכירים שמנצלים את זמן הרכבת שלהם כדי להרהר במושג הזמן עצמו? בשנת 1905 עבד אלברט איינשטיין במשרד הפטנטים הממשלתי בעיר ברן, שוויץ. את הדרך למשרד וחזרה העביר ברכבת. שם, כך סיפר, ערך במוחו ניסויים דמיוניים בהם בדק כיצד מהירות האור משפיעה על יחסיות הזמן בין הקרון הנוסע לבין האנשים שעומדים ברציף התחנה. את הניסויים במוחו עיבד לארבעה מאמרים מבריקים –[]

המשך קריאה
המלך קרול הראשון, אחיינו פרדיננד וקרול השני בן ה-12. 1905

הנסיכה הקסומה: בת הרוקח שהעיפה את הכתר למלך רומניה

אחת ההמלצות במדריך "כיצד גבר בעמדת כוח צריך להתנהג", ודאי בעידן Metoo, היא לא להכריז בפרהסיה שרגליים של פלונית אלמונית מעוררות בו משיכה מינית. כלומר אפשר, אבל אז במקביל הוא יצטרך לנסח נאום הספד לקריירה שלו. בעבר, לעומת זאת, גברים בעמדות כוח דווקא התגאו במשיכתם לגפיים התחתונות הנשיות. כשנפוליאון בונפרטה ראה לראשונה את ג'וזפין מתהלכת בטרקלין הארמון, הצהיר כי רגליה גרמו לו להתאהב בה עד כלות. גם על טיטוס, המצביא הרומי שהחריב את בית המקדש, מסופר כי התאהב בנסיכה יהודיה בשם ברניקה רק בשל רגליה היפות שהסעירו את דמו. גם סיפורנו הפעם מתחיל עם נסיך וזוג רגליים נשיות שהעיפו לו[]

המשך קריאה
תמונה משפחתית בחגיגת בר מצוה, דמשק, סוריה 1930 בקירוב. (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות אברהם פאוזי ופני מזרחי)

לנגב חומוס עם מצה בדמשק: עלילת הדם של המזרח התיכון

תופעה מוזרה במיוחד התרחשה מדי שנה במרחב האירופי בסביבות חודשי האביב. באופן מסתורי דווקא בתקופה זו של השנה, כך נטען, נעלמו לא מעט בני אדם מעל פני האדמה. ממצאי החקירה המאומצת, שהתבססו בעיקר על מז"פ ימי ביניימי מתקדם, קבעו כי אותם נעלמים נפלו קורבן לפולחן יהודי אפל, במהלכו נשאבו מגופותיהם ליטרים של דם נוכרי לצורך אפיית מצות. אלא מה. היסטוריונים צחצחו חרבות בשאלה מתי והיכן פרצה עלילת הדם הראשונה בהיסטוריה. בנוריץ', אנגליה או בוירצבורג, בוואריה. זה פחות חשוב כרגע לענייננו. מה שכן חשוב הוא שתופעת עלילות הדם נולדה באירופה של ימי הביניים, התבגרה באירופה של הרנסנס והזדקנה באירופה של העת[]

המשך קריאה
The Tree of Life: A Trilogy of Life in the Lodz Ghetto. Book One: On the Brink of the Precipice, 1939 Translated from the Yiddish by the author in collaboration with daughter Goldie Morgentaler

"התענגתי על שמחת הלידה מחדש": חוה רוזנפרב ו"עץ החיים"

ב-30 בינואר מלאו שמונה שנים לפטירתה של חוה רוזנפרב, שעל אף שהיתה אחת מסופרות היידיש החשובות ביותר של המאה ה-20, לא זכתה להערכה הראויה לה. רוזנפרב נולדה בשנת 1923 בפולין, בעיר לודז', עיר ששליש מאוכלוסייתה היו אז יהודים. ההתבגרות בלודז', עיר עם נוכחות יהודית חזקה ומגוונת במיוחד, השפיעה עמוקות על יצירתה של רוזנפרב. הוריה של חוה, אברהם וסימה, היו חברים בתנועת הבונד, תנועה פוליטית יהודית שדגלה בסוציאליזם – וגם ביידיש כשפתו העיקרית של העם היהודי. רוזנפרב התחנכה כשהיא מוקפת בתרבות יידית-חילונית. בלודז' היהודית מיקמה רוזנפרב  את הדמויות ביצירת המופת שלה, וביידיש עשירה הפיחה בהן רוח חיים. רוזנפרב ומשפחתה נשלחו לגטו[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב