אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

הסטורי של יוזף: חיים שלמים של קהילה יהודית שנמצאו בעליית הגג

בדומה למשלחי יד ותיקים שלא צלחו את המהפכה הטכנולוגית, כך גם "סטודיו לצילום" הוא מוסד שהולך ונעלם מהמרחב הציבורי. חדר החושך, רצועות הפילמים הארוכים, מלאכת הנמלים של פיתוח התמונות, והציפייה לגלות כיצד הן יצאו לאור – את כל אלו החליפה המצלמה הדיגיטלית בפלאפון החכם, המאפשרת לכל דרדק נעדר כישרון לאייש את עמדת הצלם, הבימאי, המעצב, המפתח והמשווק של התמונות. המצלמה הדיגיטלית היא המקדונלדס של עולם הצילום. הסיפור שלנו מתרחש בימים בהם "סטודיו לצילום" היה עדיין עסק פורח, כמו גם צלמים מקצועיים שתורתם אומנותם. יוזף באציור (Jozef Bacior), בעל סטודיו לצילום בעיירה ז'רקי, פולין, היה בדיוק אחד כזה. לבאציור היו שני זוגות עיניים – גשמיות ורוחניות. את[]

המשך קריאה
הכח וינה בסיור משחקים בארצות הברית. 1926 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

יהדות הכידרורים: מה אתם באמת יודעים על הקבוצות היהודיות בכדורגל האירופי?

השנה היא 1923 ואחת האטרקציות המרכזיות לאוהדי כדורגל באירופה היא סיורי הקיץ של קבוצות הכדורגל האנגליות ברחבי היבשת. הפערים בין האומה שהמציאה את הכדורגל ליבשת הסמוכה שעדיין עשתה את צעדיה הראשונים במשחק היו עצומים. למעשה נבחרת אנגליה לא נוצחה על ידי נבחרת לא בריטית עד 1929 והקבוצות האנגליות המסיירות כבשו בצרורות לרשת היריבות לעיני קהל משתאה. באחד הסיורים הללו הגיעה לאוסטריה קבוצת ווסטהאם יונייטד, סגנית מחזיקת הגביע באותה שנה. בין ניצחונותיה הקלילים הצליחה קבוצה אוסטרית אחת לחלץ ממנה תיקו 1:1 מפתיע, כששחקניה מצליחים להתמודד עם הקשיחות האנגלית. קראו לה הכח וינה. בארוחה המשותפת אחרי המשחק סיפרו אנשי הכח לאנגלים כי[]

המשך קריאה

הרצאתה של פרופ' חווי דרייפוס בנושא שואת יהודי ברית המועצות

ביום ראשון, 31.3.19, התקיים אירוע הקרנת הסרט "הדרך לבאבי יאר", סרטו החדש והאחרון בפרויקט הסרטים התיעודיים של בוריס מפציר, מפיק ובמאי ישראלי האירוע נפתח בברכות מפי ליאורה שני, מנהלת מרכז הכנסים והאירועים של בית התפוצות ולאחר מכן התקיימה הרצאה בנושא שואת יהודי ברית המועצות מאת פרופ' חווי דרייפוס, היסטוריונית של תקופת השואה במזרח אירופה בחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המכון לחקר תולדות יהדות פולין ויחסי ישראל פולין באוניברסיטת תל-אביב. בתום ההקרנה התקיים דיון מרגש עם הקהל ויוצר הסרט.

המשך קריאה

החאפרים באים: חטיפות הילדים היהודים ברוסיה הצארית

יקטרינה הגדולה, קיסרית רוסיה, הייתה ידועה כבעלת תאווה מינית שאינה יודעת שובעה. האגדות מספרות כי בערוב ימיה מאסה במאהביה הרבים, ועברה לספק את צרכיה המיניים באמצעות הולכים על ארבע. לפי אותן אגדות יקטרינה החזירה את נשמתה לבורא בעיצומו של אקט סוער עם…סוס. אף-על-פי שאגדה זו הופרכה, על העובדה שיקטרינה הגדולה הייתה בעלת יצר, אין עוררין. בתקופת שלטונה היא הייתה אובסיסיבית לא רק לסקס, אלא גם לכיבוש ארצות, איסוף פתולוגי של יצירות אמנות, ורצח בתוך המשפחה. היסטוריונים סבורים כי היא זו שעמדה מאחורי חיסולו של בעלה, פיוטר השלישי, ואף זממה לרצוח את בנם המשותף, פאבל הראשון, אחרי שציוותה לערבב שברי זכוכית[]

המשך קריאה
חברי החוליה שנתפסה. דימשיץ ראשון משמאל בשורה העליונה (צילום מסך מאתר הסרט הדוקומנטרי "מבצע חתונה")

הרי את מסורבת לי: מעבדות לחירות עם מטוס חטוף

אם להשתמש במונחים יונגיאניים, הניצחון המוחץ של ישראל במלחמת ששת הימים ב-1967 סימל את השלמת המהפך הארכיטיפי בנפשו של היהודי המצוי. מזה של "היהודי הגלותי" הפאסיבי, הכנוע והנרדף, עליו ביאליק מתח ביקורת ארסית בפואמה "בעיר ההריגה" עוד בשנת 1903, לארכיטיפ "היהודי הלוחם", האמיץ, הגיבור, העשוי ללא חת, שחיסל את האויב המר בשישה ימים של גבורה מזוקקת. את הקתרזיס סיפק שחרור הכותל המערבי. לא רק שחרור פיסי של האתר הקדוש ביותר לעם היהודי, אלא גם שחרור נפשי וסופי בהחלט – מהרפיסות של "היהודי הגלותי". המהפכה התודעתית, שהחלה בהקמת ארגון "בר גיורא" בשנת 1907, דרך "ההגנה", המחתרות היהודיות, מלחמת תש"ח ומבצע קדש,[]

המשך קריאה

אברהם קישקע, יוסף הרינג וסוניה צימעס: איך הגיעו מאכלים לשמות משפחה?

 גפילטע פיש הוא ככל הנראה המפורסם ביותר בין המאכלים של יהודי מזרח אירופה. בורשט, שמאלץ ובייגל הם מאכלים ידועים אחרים, אבל מעטים יודעים ששמותיהם של המאכלים הידועים הללו הם גם שמות משפחה יהודיים, כמו גם באבקה, קישקע, צימעס ורבים אחרים. גם היום חיים בישראל לפחות מאה אנשים ששם משפחתם הוא "הרינג" ובארה"ב חיים מעל מאה אחרים הנושאים את שם המשפחה "שמאלץ". מקורם של חלק משמות המשפחה האלה ביידיש, כגון גיטפלייש ("בשר טוב"), וייסברוט ("לחם לבן"), או פפרקיכן (סוג של עוגית זנגוויל), שמות אחרים נגזרו מגרמנית, למשל וייסקראוט ("כרוב לבן") או זאוראפל ("תפוח חמוץ") וגם השפה הפולנית שופעת דוגמאות של שמות[]

המשך קריאה

ביקור פורום מטכ"ל במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

והמשמר יעבור ל"צחוק": הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי וחברי פורום מטכ"ל – פשטו אתמול (ב') לערב אחד את המדים והגיעו לערב משעשע במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות אשר בתל אביב. חברי הפורום נהנו מסיור בהדרכת איתמר קרמר, מנהל בית הספר הבינלאומי ע"ש קורת ללימודי העם היהודי, בתערוכת הדגל שלנו – "ויהי צחוק: הומור יהודי מסביב לעולם" – שחוגגת את הצחוק היהודי המגוון, החל מההומור העממי ועד לימינו, מהאחים מארקס עד הגשש החיוור, מג'רי סיינפלד עד שייקה אופיר, מלני ברוס עד אלי יצפאן, משרה סילברמן עד אורנה בנאי, משאולי של "ארץ נהדרת" ועד מירי פסקל, ועוד רבים וטובים, מכל התקופות והעדות, הגוונים והז'אנרים, יחד עם[]

המשך קריאה

אלויזי ארליך: האלוף היהודי ששרד את אושוויץ בזכות טניס שולחן

אסתי אקרמן, יהודייה בת 17 מניו יורק, היא מבכירות טניסאיות השולחן בארצות הברית, ואמורה להתחרות במשחקים האולימפיים של 2020. כאלופת טניס שולחן יהודייה, אקרמן למעשה צועדת בנתיבה של מסורת ארוכה של הצלחה יהודית בענף ספורט זה. בראשית התפתחות הענף, כשטניס שולחן התחיל להתפשט ברחבי אירופה, רבים מהאלופים הראשונים בטניס שולחן היו יהודים ממזרח אירופה ומגרמניה. לנוכחותם הדומיננטית של יהודים בענף היו כמה גורמים הכרוכים זה בזה: זה היה ספורט חדש שהתפתח בעשורים הראשונים של המאה העשרים, ולכן לא התאפיין במחסומים ההיסטוריים כמו ענפים ותיקים יותר, שנטו לחסום יהודים, רשמית ולא רשמית. כמעט ולא היתה אפוא התנגדות מבחוץ ליהודים שהתעניינו בענף[]

המשך קריאה

הגעתם ליעד: הקרטוגרפים היהודים שבלעדיהם לא היה WAZE

באחד מקטעי הסטאנד-אפ המפורסמים של הקומיקאי לואי סי.קיי, הוא מפנה את זעמו לאנשים שלא מפסיקים להתלונן על השירות שמוגש בזמן טיסות. "אתם פאקינג יושבים על כיסא שעף בשמיים", הוא רושף כנגדם, "ועוד יש לכם את החוצפה להתלונן שהחביתה לא הגיעה עם פטריות?". נזכרתי בקטע הזה, כי לא מזמן הזדמן לי לנסוע עם נהג מונית עצבני במיוחד. תוך כדי שיחה איתו הבנתי מה מקור העצבים. WAZE. לטענתו אפליקציית הניווט מטעה אותו פעמים רבות וגם יש לה נטיה, לפי התרשמותו המלומדת, לבחור דווקא במסלולים נידחים. כמה אותו נהג כפוי טובה, חשבתי לעצמי. הרי הרגע הזה שבו WAZE שולף את הנתון המזוקק שמוביל[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב