הסטורי של יוזף: חיים שלמים של קהילה יהודית שנמצאו בעליית הגג
בדומה למשלחי יד ותיקים שלא צלחו את המהפכה הטכנולוגית, כך גם "סטודיו לצילום" הוא מוסד שהולך ונעלם מהמרחב הציבורי. חדר החושך, רצועות הפילמים הארוכים, מלאכת הנמלים של פיתוח התמונות, והציפייה לגלות כיצד הן יצאו לאור – את כל אלו החליפה המצלמה הדיגיטלית בפלאפון החכם, המאפשרת לכל דרדק נעדר כישרון לאייש את עמדת הצלם, הבימאי, המעצב, המפתח והמשווק של התמונות. המצלמה הדיגיטלית היא המקדונלדס של עולם הצילום. הסיפור שלנו מתרחש בימים בהם "סטודיו לצילום" היה עדיין עסק פורח, כמו גם צלמים מקצועיים שתורתם אומנותם. יוזף באציור (Jozef Bacior), בעל סטודיו לצילום בעיירה ז'רקי, פולין, היה בדיוק אחד כזה. לבאציור היו שני זוגות עיניים – גשמיות ורוחניות. את[]