אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

פרס נגישות ישראל למוזיאון העם היהודי בבית התפוצות על נגישות מרחוק עם רובוט

לראשונה בישראל: מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות גאה להציג את הדבר הבא בענף המוזיאונים וחווית המבקר – C U ROBOT. כחלק ממגמת החדשנות וההובלה הטכנולוגית של המוזיאון ושימת דגש על הנגשת תערוכות המוזיאון לכלל קהלי המוזיאון, הושק במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות רובוט ראשון מסוגו בישראל ובין הראשונים בעולם, שפותח עבור המוזיאון ויסייע לאלפי אנשים מרותקים לביתם, בארץ ובעולם, לעבור סיור מודרך בין התערוכות, בעודם נמצאים בביתם. בתחילת השבוע זכה הרובוט בפרס ע"ש שמחה לוסטיג בוועידת נגישות ישראל 2019. בנימוקי הזכייה נכתב כי מדובר ב-"מוצר פורץ דרך ומיזם מקורי המעודד שיפור נגישות ושיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל,[]

המשך קריאה

הרבה יותר ממדור עצות: סיפורו של "אַ בינטל בריוו"

"חברתי ואני שנינו מהפכנים רוסים וחילונים, אבל ההורים שלנו מאד רוצים שנערוך חתונה דתית – מה עלינו לעשות?" "האם עליי לשאת אישה עם גומה בסנטר, אם כולם אומרים שנשים עם גומה בסנטר עתידות להתאלמן מהבעל הראשון?" "הייתי איש עסקים מצליח בוורשה, אבל באמריקה העסקים לא משגשגים, האם כדאי לי לשוב לוורשה?" אלה רק כמה דוגמאות מתוך מאות שאלות שנדפסו בעתון היידי פאָרווערטס בטור העצות אַ בינטל בריוו (צרור מכתבים). פאָרווערטס נוסד בניו יורק בשנת 1897 על ידי סוציאליסטים דוברי יידיש, ונהיה במהירה לעתון הנפוץ ביותר במנהטן בכל השפות, עם תפוצת שיא של יותר מ 275,000 קוראים, לפני שאמריקה סגרה את[]

המשך קריאה
The Schwartzbard court trial Paris Oct 1927. Sholom Schwartzbard speech in the court. Below him, Henri Torrès, his attorney

הנוקם: סיפורו של השען היהודי שרצח את הצורר האוקראיני – וזוכה

"מאחורי גבי עומדים מאות אלפי קדושים, מחנה של קורבנות מעונים המביטים אליכם באלם ודורשים צדק. לא רחמים, כי אם צדק בלבד. הנני איתם בכל נפשי ומאודי". אם המשפטים האלה מצלצלים לכם מוכר, כנראה שיש לכם חוש היסטורי בריא. המילים הללו, שלקוחות מנאום הסיכום במשפטו של שלום שוורצבארד משנת 1927, דומות להפליא לנאום הפתיחה של גדעון האוזנר במשפט אייכמן, אותו נאום שהרעיד את המיתר הלאומי ונצרב לנצח בתודעה הישראלית. האם בזמן שהתכונן למשפט חייו חיפש האוזנר השראה בפרוטוקולים של משפט שוורצארד שנערך 34 שנה לפני כן בפריז? לא יהיה מופרך לחשוב כך. בין משפט אייכמן למשפט שוורצבארד ישנה זיקה עמוקה. שניהם[]

המשך קריאה
אסתר ואחשורוש על כס המלכות. ציור קיר מבית הכנסת דורא אירופוס, סוריה, 244-245. שיחזור (בית התפוצות, תצוגת הקבע הישנה)

היכונו לביאת הנסיך שהובטח: פרשת השבוע האחרונה של משחקי הכס

מתניה דגן "יבוא יום… ונשימתה הקרה של האפלה תיפול בכבדות על העולם. בשעת אימה זו על לוחם יהיה לשלוף חרב בוערת מתוך האש והחרב הזאת תהיה מביאת אור… והוא אשר יאחז בה האפילה תיסוג מפניו". האם נבואה כזו נשמעת לכם כמו נבואת בואו של משיח כלשהו? איזה משיח בדיוק? ובכן, כשמדובר במשיח, מסתבר שיש לא מעט קווי דמיון בין המיתולוגיה היהודית ובין המיתולוגיה של סדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח", או בשמה המוכר יותר – סדרת הלהיט של HBO, משחקי הכס. ביהדות זהו משיח בן דוד שאיש אינו יודע את זהותו ומתי יגיע. במשחקי הכס זהו "הנסיך שהובטח", או[]

המשך קריאה

השם הוא לוין, אלתר לוין: משורר, סוכן ביטוח – אבל בעיקר מרגל

הרבה לפני שהמוסד הישראלי הפך לאחד מארגוני הביון האיכותיים בעולם, פעלו בארץ מרגלים יהודים שפשטו ולבשו זהויות, חדרו לעורף האויב והביאו משם מודיעין איכותי, כזה שלא נכנס לשום קטגוריה של "זכות הציבור לדעת". אחד כזה היה מהחשובים אך גם הנשכחים והלא מוכרים שבהם, למרות סיפור חייו ופועלו העולים על כל דמיון. הוא היה איש עסקים, סוכן הביטוח הראשון בישראל, משורר ובוהמיין ירושלמי – וגם מי שעמד בראש אחת מרשתות הריגול הגדולות בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה. אלתר לוין נולד למשפחה דתית בשנת 1883 במינסק, רוסיה. כשהיה בן שנתיים עלתה משפחתו לפלסטינה והתיישבה בירושלים. אביו, מוריס, אדם בעל אמצעים, הקפיד מאוד[]

המשך קריאה

תערוכה של בית התפוצות על אופנת וינטג' יהודית מוצגת בלוס אנג'לס

במסגרת "תערוכות הקפסולה" של בית התפוצות, בשלושת החודשים הקרובים תוצג התערוכה Vintage Jewish Fashion בשישה סניפים של הספרייה הציבורית של לוס אנג'לס ובכנס אגודת הספריות היהודיות. התערוכה צפויה לנדוד לסניפים נוספים, וגם אל האוניברסיטה היהודית האמריקאית בלוס אנג'לס. כל התמונות בתערוכה הן של המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. אוצרת: יערה ליטווין, עיצוב ואיור: נטע הראל    

המשך קריאה
דוד בן גוריון בחברת עולים חדשים במעברה, ישראל, שנות ה- 1950 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות שמעון אביזמר, ישראל)

מיהו יהודי? תלוי את מי בן גוריון שואל

"בארץ ישראל קם העם היהודי", הכריז ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון על הבימה בבית דיזינגוף, השבוע לפני 71 שנה. בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילולה, ההכרזה הוקדמה לצהרי יום שישי, מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט הבריטי בחצות. במודע או שלא, בחירה זו עיצבה את מערכת היחסים בין הדת והמדינה שבדרך. בהתאם לעקרון כור ההיתוך הבן-גוריוני, הדת הותכה לתוך המדינה, לא לפני שקיבלה פנקס אדום לצלילי "התקווה". "בארץ ישראל קם העם היהודי". לא נגזים לקבוע שבגין הפרשנויות שנכתבו על המשפט הבודד הזה, לפחות יער אחד בישראל קיפח את חייו. אבל אל דאגה, לא נטריח אתכם בשאלה השחוקה, "האם בארץ[]

המשך קריאה

ביקורו של שגריר הודו בישראל, מר פאוואן קאפור

שמחנו לארח במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות (ראשון, 28 באפריל) את שגריר הודו בישראל, מר פאוואן קאפור ואת רעייתו, במסגרת אירוע בנושא "תנועות במזרח התיכון מאז 1948". במהלך הביקור התקיים דיון על הגירה ופליטים, בהשתתפות: לין ג'וליוס, מחברת הספר "עקורים: כיצד בן לילה נמחקו 3,000 שנים של ציוויליזציה יהודית בעולם הערבי"; ד"ר Khinvraj Jangid מהמרכז האוניברסיטאי ללימודי ישראל Jindal; ומתי פרידמן, מחבר "תעלומת הכתר מחלב". האירוע התקיים בשיתוף מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות ומשפחת זלוף.

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב