אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

מאסטר רוזנצווייג: סיפורו של הגאון יוצא הדופן שגילה מחדש את היהדות

בעונה השנייה של "מאסטר שף" התבקשו המתמודדים לבשל ארוחה לאדם יקר לליבם. אחד המתמודדים, עמנואל רוזנצווייג שמו, אמר כי הוא מקדיש את הארוחה לסבו, הפילוסוף הידוע פרנץ רוזנצווייג, שאותו, לצערו, לא זכה להכיר. דממה השתררה באולפן. שופטי התכנית, שמזון רוחני אולי פחות מצוי בתפריט שלהם, הביטו אחד על השני באי-נוחות. מי זה פרנץ רוזנצווייג? תהו. גם שאר המתמודדים הביטו בעמנואל במבט שואל. יש להניח כי גם לצופים בבית לא היה מושג ירוק במי מדובר. האמת, קשה לחשוב על דבר יותר מרוחק מעולמו של איש הרוח פרנץ רוזנצווייג מריאליטי בישול. בנוסף, כמי שהביע ספקנות בנוגע לרעיון הציוני, רוזנצווייג מן הסתם היה[]

המשך קריאה

השקה חגיגית של הספר "ארווין – האיש שנקרא ובא"

ביום רביעי, 23.10, התכבדנו לארח, יחד עם משפחת דורון, את השקת ספרה של רחלי דור רפפורט, "ארווין – האיש שנקרא ובא" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), המתאר את מסכת חייו של האלוף אהרון ארווין דורון, שכיהן כמנכ"ל השני של בית התפוצות, סייע רבות למוזיאון בגיוס משאבים ובחשיפת בית התפוצות בישראל ובחוץ לארץ, גם אחרי סיום תפקידו. את הערב הנחתה העיתונאית כרמלה מנשה ונשאו בו דברים וברכות מנכ"ל מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, מר דן תדמור, השופט דוד רוזן, ד"ר ברוך לוי (תא"ל מיל.) – יו"ר ארגון יוצאי ההגנה, אל"מ ישראל שומר – מפקד הנח"ל, מר הלל לויתן, בני משפחת דורון והמחברת, רחלי[]

המשך קריאה

יהדות השמרים: איך הפך הבייגל לאייקון יהודי בארה"ב

איתמר קרמר מהו האוכל הכי יהודי? אם תשאלו משפחות מסוימות הן יענו מיד שאין על הגפילטע של סבתא גניה, חלק יטענו בנחרצות שדווקא הקובה של סבא עזרא, אחרים יתעקשו שהקובנה של סבתא מרגלית הוא התשובה וכנראה שאם תבדקו אצל ילדים צברים, רובם יגנו בלהט על בכורת חטיף הבוטנים הצהבהב. אבל בקרב הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם – יהדות ארה"ב – המונה כ-5.7 מיליון איש, אין ויכוח. הבייגל הוא האוכל היהודי ביותר שהיה, הווה ויהיה. איך זה קרה? כמו בהרבה סיפורים יהודיים, גם כאן מדובר על סאגה לא קצרה. קחו אוויר. בספטמבר 1683 החלה האימפריה העות'מאנית לחשב את קיצה לאחור. לאחר[]

המשך קריאה

החייל המרוקאי שקפץ על רימון והרעיד את מדינת ישראל הצעירה

איתמר קרמר ביום 11.2.1954 הודיע דובר צה"ל הודעה קצרה ולקונית: "טוראי נתן אלבז, בן 21 הקריב את חייו, כדי למנוע אסון ואובדן חיים בין חבריו בהתפוצצות רימון. למנוח אין כתובת ואין למי להודיע על מותו". אבל לנתן אלבז ז"ל דווקא היתה כתובת. כשעלה לארץ, אלבז השאיר את הוריו בעיירה צפרו, הסמוכה לעיר פאס שבמרוקו, שם נולד ב-17.10.1932, היום לפני 87 שנים. לשם גם הגיעה לבסוף האיגרת המבשרת על מותו של הבן, עם ציון לשבח מאת הרמטכ"ל משה דיין. סיפור גבורתו של החייל הצעיר נתן אלבז הפך לחלק מאתוס הגבורה הישראלי. לוחם גבעתי שהתנדב לפרק מנגנוני רימונים לאחר פעילות מבצעית, ובטעות[]

המשך קריאה

המייפלאואר של הסלבס היהודים: 100 שנה להפלגה של "רוסלאן" לארץ ישראל

סוף נובמבר 1919, עוד מעט קט לפני מאה שנה. מלחמת העולם הראשונה מאחורינו, אירופה מחולקת מחדש בוורסאי, וברוסיה משתוללת מלחמת אזרחים בין הכוחות האדומים לכוחות הלבנים, נאמני משטר הצאר הישן. על גדות הים השחור, בעיר אודסה, מתקבצים יהודים נרדפים מכל רחבי אירופה, בתוכם מיעוט פליטים יהודים שגורשו מפלשתינה בידי התורכים. ראשי הוועד האודסאי, לשעבר "חיבת ציון", מתגייסים לטובת הפליטים מארץ-ישראל, ומגישים עבורם בקשות זכאות לפליטות, בהם נדרשים המבקשים להפגין בקיאות אודות המולדת הישנה. עד מהרה נולדים קורסי "הכשרות פליטים", בהדרכת אנשי אותו ועד, בהם גם יהודים שאינם פליטים לומדים פרטים שונים על המולדת – שמות רחובות בתל אביב של אישים[]

המשך קריאה

מחילה וגעגוע בין חיפה ואמסטרדם בעקבות ברוך שפינוזה

כשהייתי נער דתי בחיפה בשנות ה-1990 נהגתי להתווכח מיד פעם עם שכן חילוני בן גילי – נער חריף שכל בשם ברוך. את שמו נתן לו אביו, פרופסור למתמטיקה מהטכניון, שהיה מעריץ נלהב של גדול הכופרים היהודים בכל הזמנים – ברוך שפינוזה. עד היום אני זוכר את הוויכוחים התיאולוגיים הלוהטים ביני ובין ברוך. את ניצני הארוס האינטלקטואלי, המוטיבציה להפריך האחד את טענותיו של האחר, ואיך תמיד הוויכוח נגמר בצעקות של השכנים על הרעש, שגרמו לי ולברוך לזנוח את הוויכוח וללכת לשחק יחד במגרש השכונתי. גרנו בשכונה עם כמות מכובדת של ייקים, ולמנוחת הצהריים בין שתיים לארבע היה מעמד של קדושה. מאז[]

המשך קריאה

אירוע השקת הלובי החדש במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, ראש השנה תש"ף

בשמחה, בגאווה ובתחושת התחדשות חזקה השקנו לפני ראש השנה (23.9) את הלובי החדש. זוהי הסנונית הראשונה המבשרת את חנוכת המוזיאון החדש במאי 2020. באירוע השתתפו עובדות/עובדי בית התפוצות, ההנהלה, מתנדבים ומתנדבות, ועובדי המוזיאון לדורותיו. את הסרט האדום גזרו ביחד מנכ"ל בית התפוצות מר דן תדמור, מנהלת האירועים גב' ליאורה שני, יו"ר הדירקטוריון גב' אירינה נבזלין, וידידת בית התפוצות, גב' קוני סמאקלר שהתארחה עם בתה סינדי סמאקלר. עובדי בית התפוצות וההנהלה מאחלים לכולכם שנה מתוקה ופורייה.    

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב