יהודים אנוסים במקסיקו בתקופת השלטון הספרדי | בית התפוצות

יהודים אנוסים במקסיקו בתקופת השלטון הספרדי


חיים גיוזלי

עברית: דנה פז פרינס

נקודת מפנה חשובה בתולדות מקסיקו הסתמנה בחודש מרץ 1519, עת הגיעה המשלחת הספרדית בהנהגת הרנן קורטז אל חופי יבשת אמריקה. באותה תקופה בה הגיעו האירופאים, התחולל משבר בממלכה האצטקית. הפולשים הספרדים, ששמעו דיווחים על עושר עצום באזור, נהנו הן מיתרון הנשק, והן מסיוע שהציעו להם ילידים שחשו שהגיע הזמן לבוא חשבון עם האצטקים, וכך הצליחו הספרדים בתוך כמה שנים לנהל את אחת ממערכות הכיבוש המדהימות בהיסטוריה. ב-13 באוגוסט 1521 כבש קורטז את טנוצ'טיטלאן, הבירה האצטקית, שנקראה אחר כך מקסיקו סיטי, וכך הגיעה אל קצה הברוטלי החוליה האחרונה בשרשרת ארוכה של תרבויות מקומיות עשירות שפרחו במקסיקו מאז התקופה הפרה-היסטורית. עד סוף המאה ה-16 ביסס עצמו היטב השלטון הספרדי ב"ספרד החדשה" על פני כל תחומה של מקסיקו דהיום, ואף מעבר לו.

המדיניות הספרדית כלפי הנוצרים החדשים

העולם החדש הספרדי ובייחוד "ספרד החדשה", כפי שכינו הכובשים הספרדים את מקסיקו, משך אליו מתחילת המאה ה-16 מספר רב של נוצרים חדשים, כלומר יהודים שהתנצרו זה מכבר. שלא כמו הפורטוגלים בארצות שכבשו, אסר השלטון הספרדי כבר בשנת 1528 התיישבותם במקסיקו של מי שנחשדו בנסיון להפיץ נון-קונפורמיזם דתי, ביניהם נוצרים חדשים וצאצאיהם של מורשעי האינקוויזיציה האיברית עד לדור רביעי.

יסודה של האינקוויזיציה במקסיקו (1571) קידם אכיפה נמרצת יותר של המדיניות, והיחס כלפי כל מי שנחשד שהוא מקיים מנהגי נוצרים חדשים נהיה עוין יותר ויותר, במיוחד במערכות של שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-16, ושוב בשנות ה-40 של המאה ה-17.

הנאשמים הראשונים בהתייהדות נשפטו בשנת 1528 וערכו להם תהלוכת "אוטו דה פה" בקתדראלה של מקסיקו. שני אנשים הועלו על המוקד באותו היום, אחד מהם היה הרננדו אלונזו, נגר שהועסק על ידי הכובשים הספרדים בפיקודו של קורטז. אולם רוב המשפטים וההוצאות להורג אירעו בשלהי המאה ה-16 ובמחצית הראשונה של המאה ה-17, והשיא היה בתהלוכת ה"אוטו דה פה" הידועה לשמצה ביום 11 באפריל 1649.

הנוצרים החדשים

כמעט כל המידע שמצוי בידינו על יהודים במקסיקו בתקופת ההתיישבות הספרדית מבוסס על מסמכי האינקוויזיציה. החוקרים דאגו לתעד כל שביב עדות, ולכל פרט שהצליחו לחלץ מפי חשוד בקיום מנהג יהודי בסתר הייתה חשיבות עליונה לאיסוף מודיעין מאוחר יותר, כחלק מהמאמץ לחסל לגמרי כל זכר ליהדות במקסיקו. אסירים נתבקשו להסגיר שמות קרוביהם ומכריהם, ולשחזר את אילן היוחסין שלהם. המסמכים ששרדו מכילים תיאורים של מנהגים ופולחנים שנחשדו כיהודים, והם מקור יקר ערך להבנת עולמם של הנוצרים החדשים במקסיקו.

הנוצרים החדשים היו בעיקר סוחרים ורוכלים זעירים, בעלי מלאכה, רופאים אחדים, ואפילו כמה אנשי צבא, והייתה בקרבם גם קבוצה קטנה אך בעלת השפעה של סוחרים בינלאומיים. למעשה, רוב המסחר הבינלאומי היה בידי נוצרים חדשים שהצליחו לבסס קשרים רווחיים עם אחיהם, אנוסים במושבות אמריקה אחרות, וגם עם יהודי אירופה, ובייחוד עם סוחרים יהודים בהולנד.

נוצרים חדשים הגיעו למושבות אמריקה למרות המדיניות הרשמית הספרדית שאסרה על התיישבותם של מי שלא יכלו להוכיח את טוהר מוצאם או שנחקרו בעבר על ידי האינקוויזיציה בספרד ובפורטוגל. מוצאם של רבים מהנוצרים החדשים במקסיקו היה מפורטוגל; השפעתם הייתה כה חזקה עד כי לפעמים היה "פורטוגלי" לשם נרדף לנוצרי חדש, כלומר יהודי.

לנוצרים החדשים הייתה השכלה טובה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כל הגברים ידעו כנראה קרוא וכתוב, וגם חלק מהנשים. הם נהגו לקרוא חלקים מספר התנ"ך, שהיו עבורם מקור ידע עיקרי על מנהגים יהודיים, וקראו גם בברית החדשה ובכתבי קודש נוצריים. ככלל, בקיאותם בנצרות הייתה עמוקה משל המתיישב הספרדי הממוצע. היו גם נוצרים חדשים שרכשו ידע בתרבות המקומית, ובעת שהוחזקו כאסירי האינקוויזיציה, למשל, השתמשו בלשון הנאוּאַטֵל כאמצעי תקשורת סודי.

כמו בארצות האיבריות, גם במקסיקו היו הנשים שומרות המסורת העיקריות. את הידע והמנהגים העבירו לילדים בגיל 10 – 15 בערך. אמונתם ומנהגם של הנוצרים החדשים שיקפו מנהגים דומים אצל מומרים איבריים אחרים, למשל האמונה בבוא המשיח, השמירה על יום השבת, צום בימים מסוימים, אשר נחשב להכרחי במניעת אסונות פורענות. הצום החשוב ביותר היה "יום הצום הגדול" שהחל והסתיים בארוחה קלה, והקפידו בו אנוסים רבים. תיקי האינקוויזיציה שימרו את נוסח התפילות של האנוסים, לרוב בספרדית, לעתים הכילו גם מלים בעברית.

הנוצרים החדשים התחתנו בינם לבין עצמם. לא אחת ערכו בעצמם חקירות, לוודא שהמחותנים אכן שומרים על המסורת היהודית. קשרי המשפחה סייעו לביסוסן של קבוצות מומרים קטנות שחבריהם סייעו זה לזה, בייחוד בעניינים קשורים לשמירת המסורת. לחוג חברתי זה, מעין גרעין של קהילה יהודית, היה מנהיג רוחני, וחבריו נהגו להיפגש בבתי מסתור לתפילה, תוך סיכון וחשש גדול, פן ידעו השכנים ויאשימו אותם. אולם קהילה יהודית של ממש נראה כי לא הייתה במקסיקו במאה ה-16 וה-17. הקבוצה שהנהיג לואיס דה קארוואחאל הצעיר היתה כנראה הדבר הקרוב ביותר למסגרת קהילתית מאורגנת.

אישומי ההתייהדות

שכנים או ידידים שסיפרו לאינקוויזיציה על אדם שהוא מקיים בחשאי מנהגים יהודים היו חיזיון נפרץ. הלשנה כזו הייתה דרך בטוחה לנקום במכר או ביריב עסקי.

האישומים בהתייהדות כללו טענות על פולחן יהודי של ממש, וגם על מנהגים אחרים, שאפשר שהיו יהודים. החקירות היו אכזריות, קורבנות רבים הודו, לא אחת בעינויים, בחלק מההאשמות לפחות. חשוב לציין כי לא כל מי שנחשדו או הורשעו אכן עסקו בפולחן יהודי, לחלקם לא היה כל קשר לעם היהודי, והיו בהם קרבנות תמימים של הלשנה או השמצה חסרת בסיס. את פדרו דה לה רוקאבאל האשימו ביוני 1595 שהוא "יהודי ולותראני". לעומת זאת, היו קורבנות שהגדירו עצמם יהודים, גם אם מנהגיהם לא היו למעשה מנהגים מקובלים באמונה ובמנהג היהודיים של אותה תקופה. בסך הכל כ-1,500 אנשים נאשמו באישום יהדות במהלך המאה ה-16 וה-17, מעל למאה הוצאו להורג בפומבי וכמאתיים מתו במאסר. היו גם אנוסים אמיתיים שהאינקוויזיציה לא הצליחה לתפוס אף פעם, הם חיו ללא הפרעה ביישובים ברחבי מקסיקו.

האשמות טיפוסיות נגד החשודים היו שמירת שבת (שבאה לידי ביטוי בלבישת בגד נקי ביום השבת, באכילת בשר ביום שישי, בביקור אצל ידידים); סירוב לאכול טריפה, ובעיקר בשר חזיר; שחיטה שניכרו בה מאפיינים יהודיים; הימנעות מאכילת ארוחות ספציפיות; "פרובוקציות" אנטי קתוליות כמו למשל ויתור על צום ביום השישי, היעדרות מהמיסה, עבודה ביום ראשון או אילוץ המשרתים לעבוד בימי צום קתוליים; ומעשי שנאה גלויים כלפי הנצרות כמו הצלפה על צלבים, קללות נגד קדושים ועוד.

פרשת קארוואחאל

לואיס דה קארוואחאל "הצעיר" היה אחיינו של המושל הספרדי לואיס דה קארוואחאל שנשלח ליישב את השטחים הצפוניים (כיום המדינה המקסיקנית נואבו ליאון). קארוואחאל הצעיר נולד בשנת 1566 בקירוב, ובשנת 1587 היה כנראה המנהיג הרוחני הבולט ביותר של אנוסי מקסיקו, ושאף להיות מנהיג כל האנוסים בספרד החדשה. הוא ניסה להגיע לכל אדם שחשב שיש לו שורשים יהודים, ולשכנעו לשמור את תורת משה. קארוואחאל הצעיר נשפט פעמיים על ידי האינקוויזיציה ולבסוף הועלה על המוקד בתהלוכת ה"אוטו דה פה" ביום 8 בדצמבר 1596, הוא ואמו, שלוש אחיותיו וחמישה יהודים אנוסים אחרים.

תהלוכת ה"אוטו דה פה" 1649

תהלוכת ה"אוטו דה פה" הגדולה במושבות הספרדיות באמריקה נערכה במקסיקו סיטי ביום 11 באפריל 1649. נוצרים רבים אולצו לבוא לצפות באירוע, אפילו ממרחק עשרות קילומטרים מהעיר. מספרם הכולל של הגברים והנשים שנאשמו שקיימו מנהגים יהודיים בסתר היה 108, אולם 57 מהם מתו עוד קודם לתהלוכה, בעת שנאסרו על ידי האינקוויזיציה. עצמותיהם הובאו לאתר ההוצאה להורג ונשרפו יחד עם 13 הנידונים למוות. נאשם אחד, תומס טרווינו דה סוברמונטה, סירב לנשק את הצלב לפני שהומת ולכן נשרף בעודו בחיים. שוב ושוב צעק על תלייניו בעודם מציתים אש סביבו "הוסיפו עוד גזרי עץ למדורה זו, אומללים, שכן אני משלם על כך" (ליבמן: 51)

עד סוף המאה ה-17 נטמעה שארית האנוסים באוכלוסיה המקסיקנית. מסורות אחדות, שאיבדו את המשמעות היהודית המקורית, העשירו את הפולקלור המקומי. במאה העשרים חברי הקהילה המקסיקנית בוונטה פריאטה ובוואליחו טענו כי הם צאצאי האנוסים מתקופת ההתיישבות מהתקופה הקולוניאלית, ושבו ליהדות. כמה משפחות נוצריות מקסיקניות, וביניהן משפחת וילה ריאל, המתגוררת כיום בטקסס, מתגאות כיום בגלוי במוצאן היהודי.

ביבליוגרפיה

  • ביבלניק, פנחס. עולמם הדתי של המתייהדים במכסיקו במאה הי"ז. ‫ פעמים 76 (תשנ"ח) 69-102
  • מגד, ברוך. תהליך ההתארגנות של קהילות אנוסים בספרד החדשה במאה הט"ז. פעמים 76 (תשנ"ח) 52-68‬
  • LIEBMAN Seymour B. The religion and mores of the colonial New World Marranos. Inquisicão: ensaios sobre mentalidad. Trabalhos apresentados no I Congresso internacional, São Paulo, maio 1987. Organizadoras: Anita Novinsky, M.L. Tucci Carneiro. Rio de Janeiro: Expressão e Cultura, 1992:49-71
turture

עינויים במרתפי האינקוויזיציה איור, "ההיסטוריה של האינקוויזיציה במקסיקו" בית התפוצות – המרכז לתיעוד חזותי באדיבות מטילדה ג'יני ברנתן

TURTURE 2

"אף שלא פשעתי, אני מוכן להודות באשמה כדי שיוציאוני מכאן" איור, "ההיסטוריה של האינקוויזיציה במקסיקו" בית התפוצות – המרכז לתיעוד חזותי באדיבות מטילדה ג'יני ברנתן

Dona Isabel Rodriguez

עינוייה של דוניה איזבל דה קרוואחאל במרתפיהאינקוויזיציה איור, "ההיסטוריה שלהאינקוויזיציה במקסיקו" בית התפוצות – המרכז לתיעוד חזותי באדיבות מטילדה ג'יני ברנתן

Dona Marianna de Carvajal

דוניה מריאנה דה קרוואחאל על המוקד, מקסיקו, 1601 איור, "ההיסטוריה של האינקוויזיציה במקסיקו" בית התפוצות – המרכז לתיעוד חזותי באדיבות מטילדה ג'יני ברנתן