יום השואה הבין לאומי: על מעמדות וזוועות אחרות בגטו לודז'

צילום נדיר שצולם בסתר, גטו לודז', 1941-1942 (אוסף צבי קדושין, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

"זוהמה, העדר משמעת! בואו ונעיף מבט על הזירה שבה התרחשה הטרגדיה הזאת… חלונות מנופצים דלתות פרוצות, רצפות מפורקות….בתי שימוש סדירים רק בבית אחד… כמה זמן דרוש לאדם אירופי כדי לאבד בתנאים כאלה את טיפת התרבות? כלום ניתן לשמור על תרבות זו בעזרת עונשים דרקוניים כגון שלילת המרק או הדרגש? כיצד לא יהיו בני  אדם אכולי[]

בשם האב: המושל העות'מאני שאמלל את יהודי ירושלים

קצינים טורקים מחוץ לשער יפו בירושלים, סוף המאה ה-19

יהודים חיו במשך רוב ההיסטוריה בתפוצות. בקהילות שונות הם שגשגו יותר או פחות, אך מקום אחד אופיין בדרך כלל בהתיישבות דלילה למדי – ארץ ישראל. בכל זאת, במאה ה-17 היו יהודים שחיו בארץ ישראל תחת שלטון העות'מאנים, ובראשית אותה מאה חיו רק בירושלים לא פחות מ3,000 יהודים. אבל במהלך אותה תקופה, אותם יהודים בירושלים סבלו[]

חיי רבקה: האישה הראשונה שכתבה ספר מוסר יהודי שלם

שער הספר "מינקת רבקה". פראג 1609

כשחושבים על יהודים שכתבו ספרים ברחבי העולם עד המאה ה-20, בדרך כלל מדובר בגברים. נשים יהודיות כמעט ולא כתבו ופרסמו חיבורים שנועדו לציבור הרחב. אחת מיוצאות הדופן המוכרות הייתה גליקל מהמלין, שבראשית המאה ה-18 כתבה את זכרונותיה ביידיש ושנים אחרי מותה פורסמו כצוואת מוסר ארוכה לילדיה. גליקל היא אולי המפורסמת ביותר, אבל היא לא הייתה[]

דובנוב פינת עם עולם: ההיסטוריון הלאומי שהתנגד לציונות

מימין: י"ח רבניצקי, מנדלי מוכר ספרים, שמעון דובנוב, חיים נחמן ביאליק, אודסה, 31 בדצמבר 1913 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

סביר להניח שנתקלתם בשמו של שמעון דובנוב לא פעם בחייכם. על שמו יש רחובות ומוסדות ברחבי ישראל, אבל כדרכם של אנשים שקראו על שמם דברים – הסיפור מאחוריהם לא תמיד ידוע. המקרה של דובנוב יוצא דופן במיוחד משום שהוא לא היה פעיל למען עליה לארץ ישראל, הוא לא כתב על זכותם של היהודים לעלות לארץ,[]

שטיק תקשורת: המו"ל היהודי שכבש את סנט פטרבורג

אלכסנדר צדרבוים, סנט פטרבורג 1885 (ויקימדיה, מתוך אוסף הספריה הלאומית)

הוא לא היה הראשון להוציא עיתון מודרני בעברית, העיתון שלו לא היה הגדול או הפופולרי ביותר, לפעמים הוא העתיק פורמטים מהמתחרים שלו, ולא היה ידוע כמשכיל יוצא דופן בהשוואה לחבריו ובכל זאת, בתוך גל עיתונות ההשכלה של המאה ה-19 שמור מקום של כבוד לעיתון "המליץ" ולמוציא לאור והעורך שהיה מזוהה איתו – אלכסנדר צדרבוים שהיה[]

כולנו בולגרים: תור הזהב המכריע של יהודי הבלקן

חיילים יהודים בצבא בולגריה, 1916 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות דב רוזנשטיין, ישראל)

גם היום, כשמדברים על "תור זהב יהודי", המחשבה הראשונה שעולה בראש היא כמובן זו של יהדות ספרד – תקופה שנחשבת לשיא של מעורבות יהודית בח'ליפות המוסלמית בספרד, עם השפעות הדדיות במחשבה הפילוסופית, בשירה, במדע ובעוד שפע תחומים אחרים שהותירו חותם על היהודים וסביבתם. אבל ליהודים היה תור זהב במקום נוסף, גם בימי הביניים, ולמרות שיש[]

זונה, גנב וישו נכנסים לבית מרזח: סיפורו הטראגי של "דיקנס היהודי"

שלום אש, ניו יורק, ארה"ב, 1938 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

לא פעם עבודות אמנות שנחשבות לקיצוניות מעוררות ויכוחים ודיונים בשאלה האם יש להן מקום בזירה הציבורית, גם כשאלו מתקיימות בין יהודים. למעשה, הן יכולות להחריב קריירה של סופר מוערך, שמלכתחילה בחן את הגבולות. זה היה המקרה של הסופר היידי שלום אש. הביוגרפיה של אש, דומה מאד ללא מעט סופרים בני זמנו. הוא נולד בשנת 1880[]

מי בן של בתולה? הספר היהודי המסתורי שעשה צחוק מישו

פסל של ישו על גשר קרל עם כיתוב בעברית באותיות זהב. פראג, צ'כוסלובקיה, 1987 (צילום: ד"ר תיאודור כהן, ארה"ב. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

בשנת 1979 יצא לקולנוע הסרט "בריאן כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון ומיד עורר סערה –  פארודיה פרועה על חייו של ישו הנוצרי אשר במקום קדוש שנולד לבתולה, הוא הוצג כלוזר שנקלע לסיטואציה מטופשת שגרמה ללא מעט יהודים להאמין שהוא המשיח בלי שעשה שום נס. הלעג של מונטי פייתון לא היה באמת כלפי ישו וכוון[]

אורחים נוספים הגיעו: למי קראתם אושפיזין?

סוכה במלאח (הרובע היהודי) של מראקש, מרוקו, 1994 (צילום: אלכס ליבק. בית התפוצות, המרכז לתחיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

חג סוכות מביא איתו לא מעט מנהגים, מסורות ומצוות מוכרים – הקמת הסוכה והישיבה בה, ארבעת המינים וכמובן – אירוח האושפיזין. אבל על איזה אושפיזין בכלל מדובר, והאם ידעתם שבעצם בניית הסוכה כולכם לוקחים חלק במנהג קבלי מיוחד, אשר בא לזרז את הגאולה בעולם, ולשתף את עולם האלוהות בסוכה שלכם? בשביל להבין איך אתם מתקנים[]

מי במים ומי באש: המיתולוגיה סביב "נתנה תוקף" ויום הכיפורים

כמו בכל שנה, גם ביום הכיפורים הקרוב, בכל בתי הכנסת האשכנזיים ובחלק מבתי הכנסת הספרדיים בזמן תפילת המוסף, ישמעו בקול גדול קהל המתפללים את המילים "וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום. כִּי הוּא נורָא וְאָים. וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ. וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ." הפיוט הזה, "נתנה תוקף" שמו, נחשב לא בכדי לאחד המפורסמים והידועים בעולם היהודי. המעמד המיוחד שלו[]

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב