היהודים מהקונקאן: עדת בני ישראל בהודו, 1981 [ננעלה]

חצר בית יהודי, טאל, הודו, 1979חצר בית יהודי, טאל, הודו, 1979. צילום: כרמל ברקסון, בומביי. (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף כרמל ברקסון)

חצר בית יהודי, טאל, הודו, 1979חצר בית יהודי, טאל, הודו, 1979. צילום: כרמל ברקסון, בומביי. (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף כרמל ברקסון)

מבין שלוש העדות היהודיות בהודו – הבגדאדים, הקוצ'ינים ובני ישראל – בני ישראל הם העדה הגדולה ביותר והמעניינת ביותר מבחינה היסטורית.

עברם של בני ישראל לוט בערפל. יש השערות שונות, אך אין עדויות ממשיות באשר למוצאם, למועד בואם להודו, ולתולדותיהם במאות השנים שבהן חיו בניתוק גמור מקהילות יהודיות אחרות בעולם.

הסובלנות הנהוגה בהודו כלפי מיעוטים הקלה על התערותם בחברה המקומית, אך היה זה רצונם העז לדבוק בייחודם היהודי, ששמר עליהם כ"כת" נפרדת.

תמורות יסודיות חלו בחייהם של בני ישראל למן המאה ה-18. במהלכן עברו רובם ככולם מכפרי הקונקאן לבומביי ולערים אחרות. עם זאת, ניתן עד היום להבחין במנהגיהם ובצורת חייהם במסורת מימי הקונקאן.

בתערוכה כ-70 תצלומים הערוכים בשני מדורים:
במדור הראשון תצוגת שקופיות ותצלומים מחבל הקונקאן שבו גרו בני ישראל עד לסוף המאה ה-19, כשהם מפוזרים על-פני כמאה כפרים. המדור השני מתאר את חייהם של בני ישראל בבומביי, על צדדיהם השונים, ומשרטט תמונה אתנו-היסטורית של הקהילה.

את הצילומים צילמה כרמל ברקסון, אמריקנית המתגוררת בבומביי, והיא שתרמה אותם לבית התפוצות. גב' ברקסון, פסלת וחוקרת האמנות ההודית, עוסקת זה שנים אחדות בתיעוד החיים של קהילת בני ישראל בבומביי. היא חיה בקרב הקהילה, וקשריה המיוחדים אפשרו לה לצלם אירועים משפחתיים בתוך בתים פרטיים. בית התפוצות מודה לה על נדיבותה ותרומתה להכנת התערוכה. עו"ד שלים סמואל מבומביי, חוקר תולדות בני ישראל, עזר להכנת התערוכה בהערותיו והארותיו.

בתערוכה מוצגים גם מספר תצלומים של ריצ'ארד לובל מניו-יורק וכן של ברנדה ומוריס ג'וזף וד"ר שלוה וייל מירושלים. גם להם מביע בית התפוצות תודה על תרומתם.

אוצרת: דניאלה לוכסמבורג