אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

יחד זה לגמרי לבד: כת בני האור הקיצונית שמאחורי מגילות קומראן

עבור רוב עם ישראל, הניצחונות הגדולים של החשמונאים במאה השנייה לפני הספירה היו סיבה גדולה לחגיגה, ועד היום יהודים ברחבי העולם מציינים את הניצחון בחג החנוכה. אבל באותה תקופה ממש קבוצה של יהודים התאכזבה מאד מהחשמונאים. הפתרון שהם מצאו לעצמם היה להסתגר ולהתבודד, הרחק מהחברה היהודית או כל חברה אחרת. הם קראו לעצמם עדת היחד. אנחנו מכירים אותם לפעמים בשמות אחרים כמו "כת מדבר יהודה" או "אנשי קומראן" – על שם המקום בו מצאו לפני 70 שנה את מגילותיהם.

הגילוי של הארכאולוגים אכן היה נדיר וייחודי – הם מצאו בבת אחת מאות כתבים של קבוצה יהודית שלמה מימי בית שני שעד אז לא הייתה מוכרת כלל, והתנהלה באופן שונה מרוב היהודים האחרים בתקופתם. הם לא היססו לתקוף ולעלוב בכתביהם את הרוב היהודי שאותו הם דחו, וראו לעצמם תפקיד חשוב בגאולה הסופית של העולם. אבל מי בעצם היו אותם אנשי ביחד, למה הם פרשו, ומה הייתה השפעתם על ההיסטוריה?

על פי הכתבים שנתגלו בקומראן, עולה כי הקבוצה החליטה לפרוש על רקע המרידות החשמונאיות וכינון המדינה היהודית-חשמונאית. בכתבי קומראן הסלווקים (בהם מרדו החשמונאים) מוקעים ככוח רשע, אולם בכתבים מעט יותר מאוחרים – גם החשמונאים מוקעים כמי שהפנו עורף לאנשי קומראן. בטרם הפרישה, אנשי קומראן היו כהנים שראו את עצמם כמי שצריכים לכהן בבית המקדש. כבר בימי הסלווקים וגזירות אנטיוכוס נראה שהודחו על ידי כהנים מתייוונים, אך האכזבה האמיתית שלהם הגיעה לאחר שהחשמונאים הקימו את המדינה והעדיפו בתי כהונה אחרים. בכתביהם ההיסטוריים מכנים אנשי קומראן את מנהיגי החשמונאים בתארים כמו "איש הלצון" או "איש הכזב", ואילו הכהן הגדול שמונה על ידי החשמונאים מכונה בשם "כהן הרשע". מנהיג הקבוצה הפורשת לעומת זאת זכה לכינוי "מורה צדק".

לכן, ככל הנראה בתחילת המאה ה-1 לפני הספירה, החליטו אותה קבוצה כהנית לפרוש למדבר, ולקיים אורח חיים ייחודי ומתבדל. כיום מקובל על החוקרים כי אותם אנשים בקומראן היו למעשה האיסיים שיוסף בן מתתיהו ופילון האלכסנדרוני מתארים בכתביהם. הסיבה לכך היא שיש לא מעט הקבלות מעניינות בין תיאור האיסיים לבין הכתבים של אנשי קומראן. כך למשל, שתי הקבוצות התעסקו ללא הרף בשאלות של טומאה וטהרה, באופן שאפשר בהחלט לכנות אובססיבי. אנשי קומראן עצמם כתבו לא מעט על הצורך להיטהר בכל עת ובכל הזדמנות, ובמערות נמצאו לא מעט מקוואות שיועדו לטהרה.

במקביל, הן האיסיים בתיאורי ההיסטוריונים והן אנשי קומראן דגלו במקביל בחיי פשטות וצניעות מחמירים. בין השאר, אנשי קומראן הקפידו לתאר שהם לבשו לבוש אחיד, ושאת צרכיהם עשו בחוץ בבורות שחפרו לעצמם באמצעות מקלות. הקומראנים דגלו בחיים שיתופיים לחלוטין, וכך למשל אדם שהתקבל לקבוצה נדרש למסור את כל הונו לכלכלנים של הקבוצה. גם הארוחות של חברי הקבוצה היו שיתופיות לחלוטין, ובמערה נמצא לפחות אולם אחד גדול ששימש לסעודות המשותפות. עד היום לא נמצאו במערות אזורים מובהקים ללינה, ויתכן אם כך שתנאי הלינה היו צפופים ולא קלים.

תהליך הקבלה לקבוצה היה קשה. אנשי קומראן לא הסכימו לקבל בשמחה כל אדם שרצה להצטרף לקבוצה שלהם – תהליך הקבלה כלל מספר שלבים, בהם נבחן המועמד במידת הנכונות שלו לחיים שיתופיים, הושבע בשבועות שונות, למד את הטקסטים הכיתתיים, וממש כמו בקיבוץ – התקיימה הצבעה של חברי הקבוצה האם מקבלים את המועמד. אבל זו הייתה רק ההתחלה. אחרי השלב הראשון קיבל המועמד את לבוש העדה, אך עדיין טבל ואכל באזור נפרד. רק לאחר שלבי הכשרה נוספים הוא מסר את רכושו, והפך לחלק בלתי נפרד בעדה. בהתאם לכך, חבר מהקבוצה שפעל בניגוד לדעת חברי הקבוצה הורחק לצמיתות, ובכתבי הקבוצה גם נאמר שכל מי שיסייע למורד – יורחק בעצמו.

אולם התפישה המרתקת באמת של עדת היחד בקומראן הייתה בתאולוגיה שפיתחו. בניגוד ליהודים בתקופת הבית השני, אנשי קומראן האמינו בגזירה הקדומה שגזר האל – והאמינו כי כל יתר העולם הוא חוטא, חוץ מהם כמובן. בחיבור בשם "בני האור נגד בני החושך" הם תיארו את חזון אחרית הימים לדעתם – כל אויבי הקבוצה (בני החושך) יובסו וימותו, ואילו אלוהים יהיה לצד אנשי הקבוצה (שהיו כמובן בני האור) ואף יספק להם צבא של ממש. גם משיח בן דוד לא נפקד מתיאורים אלו, אך הדמות החשובה באמת שתגיע באחרית הימים היא "יורה הצדק" שיוביל את אנשי הקבוצה לעתיד שופע טוב.

הסיפור של אנשי קומראן נגמר עם קץ תקופת בית שני. בשנת 66 לספירה פרץ המרד היהודי ברומאים, ואנשי היחד הצטרפו לצד שלחם ברומאים. לא קשה לדמיין כיצד המרד הגדול השתלב בציפיותיהם למלחמה גדולה שתוביל לאחרית הימים. שנתיים לאחר מכן הרומאים הגיעו לאזור ים המלח, ושמו קץ לקיומה של הקבוצה. עם זאת, אפשר שחלק ממנהגי הקבוצה הגיעו לקבוצה אחרת שהתבדלה מהיהודים – ראשוני הנוצרים, אשר אימצו מאנשי קומראן רעיונות כגון טבילה מרובה, קיום קבוצה שמתבדלת מבית המקדש, וכן רעיונות הגזירה הקדומה ואחרית הימים האסכטולוגית – כל אלו רעיונות שראשוני הנוצרים אימצו ונמצאים בברית החדשה. אין בכך להעיד שאנשי קומראן היו נוצרים, שכן בכתביהם אין בדל של רמז לישו או למעשיו, אך אין ספק שקיומה של הקבוצה משקף את המתחים העצומים מהם סבלה החברה היהודית בימי בית שני, ואת ההקצנה החברתית ותחושת חוסר הצדק אל מול הממסד. אותם מתחים הולידו שני זרמים מובחנים  – קבוצת כהנים שתפרוש למדבר ותבקש לעשות לעצמה צדק כמו אנשי היחד ולעומתם, קבוצת יהודים שתראה את המפתח החדש לגאולה לא בקיום המצוות אלא בקיומו של "בן האלוהים" שפתח עידן חדש באנושות, כמו הנצרות. בתחרות הפופולריות ההיסטורית, די ברור מי ניצח.

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב